על פוליטיקאים שהפכו את הבית הפרטי שלהם לעניין מדיני

הסערה שעורר שר השיכון אורי אריאל שהודיע כי הוא שוקל לשכור דירה בשכונת סילוואן במזרח ירושלים, אינה תוצאה של רעיון חדשני ומקורי שלו. פוליטיקאים רבים בעבר יצאו בהצהרות ואף העתיקו את מקום מגוריהם למקומות רגישים מבחינה ביטחונית או פוליטית, ועטפו כמובן את המהלך במטרה אידיאולוגית המצדיקה את הצעד שעשו, גם אם אותו מהלך עלה למדינה מיליוני שקלים, בשל עלויות אבטחה שהפוליטיקאים נזקקו להן.

"בתחום הזה יש יותר מדי פוליטיקאים שמדברים", אומר ל"גלובס" חבר הכנסת לשעבר יוסי שריד. "מי שעובר לגור במקומות האלה, עובר כדי לעבור ולא כדי לדבר". שריד, שמתגורר כבר 45 שנה באותה דירה בשכונת ל' בתל אביב, עזב אותה פעמיים בעבר למשך שלוש שנים. בשנת 1974 עבר שריד עם אשתו ושני ילדים להתגורר בקרית שמונה, שם נולד גם בנו השלישי, ובמהלך התקופה לימד בבית הספר התיכון בעיר בהתנדבות. "החלטנו לעבור לגור בקרית שמונה בשיאה של מתקפת קטיושות קשה על העיר, ומיד לאחר פיגוע טרור בו מחבלים פרצו לבית ורצחו 18 אנשים, ביניהם אמא ושני ילדים", מספר שריד. "המטרה היתה להזדהות עם הקושי של התושבים, כי פוליטיקאים צריכים להבין על מה הם מדברים כשהם מדברים. חיינו שם בתנאים אחרים וזה היה פרק חשוב בחיים". בפעם השנייה עבר שריד עם אשתו בשנת 1999 למושב מרגליות הממוקם על גבול לבנון, הפעם בלי ילדיו, שכבר גדלו ועזבו את הבית. "זה היה בדיוק לפני הנסיגה מלבנון, כאשר הייתי שר חינוך. הסיבות למעבר היו אותן סיבות". הוא אומר.

גם ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) עזב בתחילת חודש אוגוסט 2008 את ביתו ביישוב כוכב יאיר (שהוא נמנה עם מקימיו) ועבר להתגורר בעיר שדרות, "מתוך הזדהות עם תושבי העיר והקשיים שעמם הם מתמודדים", הסביר איתן והוסיף: "כדאי שהטרור הפלשתיני יידע שעל כל אדם שעוזב את שדרות יבואו שניים במקומו".

תחילה הודיע איתן כי בכוונתו לגור בשדרות למשך שנה, אך הוא התגורר בה לבסוף עד שנת 2012, במקביל למגוריו במרכז הארץ. כיום גר איתן ברמת גן.

שרון: יומיים בשבוע

ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל אמנם התגורר בחוות השקמים שבצפון הנגב, אך בסוף 1987 רכש דירה ברחוב הגיא 35 ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, בעת שכיהן כשר התעשייה והמסחר. את המהלך הסביר באירוע חנוכת הבית שהתקיים בנוכחות יצחק שמיר, משה קצב, דב ויסגלס ואחרים, בכך שהדבר יכריח את הממשלה לאבטח יהודים בעיר העתיקה. בעת האירוע התקיימו מול דירתו הפגנות מצד פעילי שמאל. גם ראש עיריית ירושלים אז, טדי קולק, לא אהב את המהלך וטען כי שרון מביא להסתה. שרון התגורר בדירה יומיים בשבוע יחד עם רעייתו לילי החל מתקופת האינתיפאדה הראשונה. משרד התעשייה והמסחר מימן את אבטחת הבית, ולאחר מכן משרד השיכון, כאשר שרון עבר לכהן כשר השיכון בשנת 1990.

ח"כ לשעבר אריה (לובה) אליאב ז"ל, מהבולטים במפלגת העבודה, עבר בשנת 1986 להתגורר בגבול מצרים לאחר שעזב את הפוליטיקה, שם ייסד את כפר הנוער ניצנה, הוא היה אז בן 65, ועמד בראש ניצנה 24 שנים, עד 2008. בשנת 2003 זכה בפרס בן גוריון (עוד אחד שכמובן עשה צעד דומה) על מפעל חייו "בקליטת עלייה וביישוב הנגב על פי חזון בן גוריון". בשנות ה-80 עסק בהוראה ואף לימד בהתנדבות בקרית שמונה, מעלות ושדרות.

פוליטיקאי אחר שהצהיר כי בכוונתו לעבור להתגורר ביישוב נאות סיני שבחבל ימית בחצי האי סיני, היה ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, שהתגורר בדירה צנועה בירושלים. בשנת 1978 אפילו התקבל בגין כחבר ביישוב, אולם לא הספיק לעבור להתגורר בנאות סיני, שפונה במסגרת הסכם השלום עם מצרים ב-1979.