אנדורן: "תוכנית האוצר תשפיע משמעותית על יוקר המחיה"

הכריזה על תוכנית למאבק ביוקר המחיה: "המחירים בישראל גבוהים יחסית לעולם" ■ ב-8 השנים האחרונות זינקו הוצאות משפחה ב-37% ■ לפיד: "האיום הקיומי על ישראל לא מתחיל בכור בבושהר, אלא במחירים בסופר"

יעל אנדורן / צילום: תמר מצפי
יעל אנדורן / צילום: תמר מצפי

"התוכנית שמגבש האוצר בנושא יוקר המחיה תוביל להורדה משמעותית ביוקר המחיה בתוך זמן סביר" - כך אמרה היום (ג') מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן.

בדברה בפני פורום ההנהלה המורחבת של המשרד אמרה אנדורן כי "אנחנו רוצים לבנות תוכנית שהמטרה שלה להוריד את יוקר המחיה בצורה משמעותית ובזמן סביר".

אנדורן הוסיפה כי במסגרת התוכנית עורך האוצר בדיקה מקיפה במטרה לזהות את המוצרים והשירותים שמהווים את המרכיב הגדול ביותר בהוצאה של משפחה ממוצעת, מוצרים ושירותים שמחירם עלה בתקופה האחרונה בצורה בלתי מוסברת, ומוצרים ושירותים שמחיריהם מושפעים מחסמי שוק.

למעלה מ-80 מבכירי האוצר בדרגת סגן מנהל אגף ומעלה שהשתתפו במפגש דנו בתוכניות להורדת יוקר המחיה - בין היתר הוזלות בתחום המזון היבש והטרי, שיפורים באמצעי התחבורה והגברת התחרות בשוק הטלוויזיה (הוט ו-yes).

"רמת המחירים בישראל גבוהה בהשוואה למדינות אחרות בעולם", אמרה אנדורן וציינה כי המחירים בישראל נמוכים מאלה שבשווייץ ובדנמרק, אבל "היינו שמחים להיות במצב של המדינות האלה מבחינת ההכנסה לנפש וקריטריונים נוספים".

זינוק של 37% בהוצאות

מנתוני האוצר שהציגה אנדורן עולה כי ב-8 השנים האחרונות זינקו הוצאותיה של משפחה ישראלית ממוצעת ב-37% - בקצב דומה לזה של הגידול בתמ"ג, אך מהיר בהרבה מזה של הגידול בהכנסות.

"העלייה בתוצר היתרגמה להוצאה, היות וההכנסה למשק-בית עלתה בקצב איטי יותר - עיקר הגידול היתרגם לקיטון בהכנסות הפנויות וגידול בהלוואות" אמרה אנדורן.

מניתוח הגידול בהוצאותיה של משפחה ממוצעת שערך האוצר עולה כי מחצית מהגידול מוסברת בהתייקרויות מחירים (בשיעור מצטבר של 17.1%), בעוד שהמחצית השנייה מוסברת בגידול ריאלי בכמויות המוצרים והשירותים שנרכשו.

סעיפי ההתייקרויות העיקריים עד 2014 היו, שלא במפתיע, הדיור, תחזוקת הדירה וההוצאות על מזון. בשלושתם נרשמו התייקרויות בשיעורים של 38%-42%.

בנוסף, אנדורן הדגישה את ההתייקרויות בסעיפי ההוצאות על בריאות. "אנחנו רואים שהציבור משלם הרבה יותר עבור שירותי בריאות, ולא בהכרח מקבל יותר בריאות", אמרה מנכ"לית האוצר והוסיפה כי יחד עם זאת, "יש שורה של מוצרים שעלו פחות מהעלייה הממוצעת".

נקודה מעניינת נוספת שציינה אנדורן היא נושא שכר הבכירים. לדבריה, לעלייה בשכרם של הבכירים במשק יש השפעה עקיפה על יוקר המחיה, משום שניתן לזהות שעליית השכר מחלחלת לעלויות הסופיות שבהן נושא הצרכן.

בהתייחסה למהלכי האוצר אמרה אנדורן כי "בתוך כלי ההשפעה שעומדים לרשותנו אנחנו יכולים לטפל במגוון רחב של דברים, בדגש על 3 תחומים: עלות חומרי הגלם, למשל, אם נצליח להוזיל את המלט. בתחום עלויות העבודה בעיקר בענפים עתירי עבודה; ובתחום הספקים בדגש על היצרנים והיבואנים".

אנדורן ציינה כי מרבית הכלים שעומדים לרשות האוצר נוגעים לתחום עידוד התחרות, ובהם פירוק מונופולים, עידוד כניסתם של שחקנים חדשים, הכנסתם של מוצרים תחליפיים זולים יותר והפחתת חסמי מעבר בין בנקים, קופות-חולים וקרנות פנסיה.

לפיד: "המחירים: איום קיומי"

"האיום הקיומי על ישראל לא מתחיל בכור בבושהר, אלא במחירים בסופר", כך אמר היום שר האוצר יאיר לפיד, בפתח כינוס הפורום המורחב של הנהלת האוצר שהוקדש לעיסוק בבעיית יוקר המחיה.

לדבריו, "יוקר המחיה הוא הבעיה מספר אחת שלנו והאתגר מספר אחת שלנו, כי אנחנו מאבדים דור".

"הישראלים לא יצאו מהבית כדי לתמוך או להתנגד כמעט בשום תחום", הוסיף שר האוצר, "אי-אפשר להוציא 1,000 איש מהבית לתמוך בשלום, אי-אפשר להוציא 200 איש מהבית כדי לדבר על הפערים החברתיים, אבל ב-2011 דור שלם יצא מהבית כי המחירים היו יקרים".