היבואנים הרוויחו: הורדת המכסים לא השפיעה על יוקר המחיה

כך עולה מהמלצות ועדת לנג להורדת יוקר המחיה ■ הוועדה ממליצה על הקלות ביבוא

עמית לנג / צילום: איל יצהר
עמית לנג / צילום: איל יצהר

להפחתת המכסים כמעט ולא הייתה השפעה על יוקר המחיה, ומי שהרוויחו בעיקר מההטבה היו היבואנים - כך עולה מהמלצות ועדת לנג, בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג. הוועדה קוראת לטפל בחסמים שהציבה הממשלה על יבוא ותחרותיות במגזרי המסחר והשירותים.

באוגוסט אשתקד מינה קבינט יוקר המחיה, בראשות שר הכלכלה נפתלי בנט ושר האוצר יאיר לפיד, ועדה לצורך בחינת הגורמים לפערים בין ישראל ומדינות ה-OECD בכל הנוגע ליוקר המחיה.

מממצאי עבודת הוועדה עולה כי היבוא הוא החלק הארי של הצריכה הפרטית בישראל - בשיעור גבוה יותר כיום ביחס לעבר. כ-70% מהצריכה הפרטית בשנים האחרונות מקורה ביבוא.

על אף האמור, השוק הישראלי מאופיין בנטל רגולציה גבוה ובעומס ביורוקרטי גבוה במיוחד לעומת שווקי יבוא משמעותיים בעולם, בעיקר בשל מספר מאפיינים עיקריים:

■ בישראל קיימת דרישה לקבלת אישורים רבים טרם היבוא, וזאת בשונה מהמדיניות המקובלת במדינות המפותחות.

■ פיקוח הדוק בנמל מוביל לעיכוב סחורות, הגדלת עלויות היבואנים ופגיעה ביבואנים קטנים ובינוניים.

■ ישנן אי-התאמות בין הדרישות הטכניות (תקינה) של מוצרי היבוא בישראל לדרישות במדינות מפותחות.

■ חסמי נגישות למידע חיוני הנוגע ליבוא אישי/מסחרי.

■ חשש לפעילות של יבואנים דומיננטיים שתכליתה לחסום יבואנים מתחרים.

הוועדה ממליצה, בין היתר, לשנות את שיטת היבוא כך שהאחריות לעמוד בתקני איכות ובטיחות עוברת מהמדינה אל הגורם העסקי, בעיקר היבואן, אשר יידרש להצהיר על עמידתו ברגולציה הנדרשת בעת יבוא הסחורה; לצמצם את הדרישות הטכניות למספר המקובל במדינות מתקדמות בעלות שוק משמעותי; קידום יבוא מקביל ומניעת פרקטיקות אנטי-תחרותיות; הגברת השקיפות ונגישות המידע בין היתר באמצעות האינטרנט; גיבוש מנגנון מיוחד שיפקח על יישום ההמלצות; ועוד.