בעלי מניות! החלטה רומנטית של טייקון עלתה מיליארד דולר

אחד מסיפורי הגירושים שהסעירו את ארה"ב הסתיים באחרונה: סו אן האם, אשתו של המיליארדר הרולד האם, קיבלה "רק" 972 מליון דולר מטייקון האנרגיה, שהונו האישי מוערך בכ-16 מיליארד דולר.

סו אן נישאה להאם בשנת 1988, לאחר גירושיו מאשתו הראשונה. מאחר שהזוג לא חתם על הסכם ממון טרם נישואיהם, אחת השאלות המרכזיות במשפט הגירושים הייתה האם זכאית סו אן למחצית משווי השבחת מניות חברת הנפט, אף שהחברה הוקמה שנים רבות לפני הנישואים.

על-פי "ניו-יורק טיימס", ההחלטה שלא לחתום על הסכם ממון, כמקובל בנישואים שניים ובמיוחד אצל טייקונים בסדר הגודל של האם, עלתה לו ביוקר, והוגדרה על-ידי העיתון כ"החלטה היקרה ביותר בחייו של המיליארדר".

הסכם ממון פשוט, השומר על הפרדה רכושית ומקנה לאישה סכומים ספציפיים, שיכולים להיות נדיבים עד מאוד, היה מונע דיון בשאלת מניות חברת הנפט. אך ההחלטה הרומנטית שלא לחתום על הסכם ממון העמידה את שאלת השבחת שווי חברת הנפט העצומה במהלך 26 שנות נישואי בני הזוג, במרכז משפט הגירושים המורכב.

במילים אחרות, השאלה המשפטית שעמדה לדיון היתה האם השבחת מניות חברת הנפט במהלך הנישואים נבעה מ"מזל" או מ"נסיבות שאינן קשורות לבני הזוג" - ואז לא זכאית סו אן למחצית מההשבחה; או שמא ניתן לייחס אותה "לכשרונו של האם ולעבודתו בחברה במהלך החיים המשותפים" - ואז ההשבחה נחשבת לנכס בר-חלוקה.

נסיונו של האם לטעון כי יש לייחס את גידול החברה למזלו הטוב, לא התקבל. השופט קבע כי חברת הנפט המשגשגת הושבחה בשל כישוריו והנהגתו את החברה, שהרי האם הוגדר כאחד מאנשי הנפט המומחים והמובילים בעולם. העדים במשפט שהעידו כי הוא הכוח המניע של החברה והמוביל הראשי שלה, הובילו לדחיית טענותיו בעניין זה.

עם זאת, בית המשפט ייחס חלק נכבד מהנכסים הפרטיים של בני הזוג לסו אן ואיפשר בכך להאם לשלם חלק מהסכום אותו חויב לשלם לאשתו בתשלומים חודשיים בני 7 מליון דולר - הסדר שמילט אנחת רווחה מפיו ואיפשר לו להישאר הבעלים של מלוא האחזקות בחברת הנפט, ללא צורך לממשן.

ומארה"ב אלינו: האם השבחת שווי מניות חברה, שהוקמה לפני הנישואים, מהווה נכס משותף בר-חלוקה גם במשפט הישראלי? התשובה לכך חיובית. שווי השבחת מניות חברה בתקופת הנישואים מהווה נכס עצמאי, העומד לחלוקה בין בני זוג בעת גירושים ונחשב חלק מהרכוש המשותף. התנאי לכך הוא שההשבחה נוצרה כתוצאה מפעילות של אחד מבני הזוג.

הפסיקה הישראלית רואה בעליית הערך של החברה - אם היא נוצרה כתוצאה ממאמץ והשקעה של אחד מבני הזוג - נכס משותף, חדש ועצמאי, גם אם החברה הוקמה לפני הנישואים. כלומר, החברה איננה נכס משותף, אבל עליית השווי שלה בתקופה הנישואים ועד לגירושים מהווה נכס שעומד לחלוקה.

פרופ' שחר ליפשיץ, במאמרו "יחסי משפחה וממון", מציין שני חריגים לכלל הקובע כי דין פירות הנכסים שאינם בני איזון כדין הנכסים.

על-פי החריגים הללו, פירות השבחה או תחליפים של נכסים פרטיים ייחשבו לנכסים ברי-איזון בשני מצבים: הראשון - כאשר השבחת הנכס הפרטי דורשת מאמץ מתמשך במהלך הנישואים, כגון: טיפול בתיק השקעות על-ידי בן זוג המטפל בתיקו האישי כחלק מעבודתו המקצועית, השבחת ערך של חברה פרטית על-ידי בעל מניות העובד גם כמנהל בחברה, או השבחת והשכרת נדל"ן הנעשית במהלך הנישואים בהיקף רחב ואשר דורשות הקדשת זמן רב ומומחיות. במצבים אלה יש לראות את תוספת הערך כפרי מאמץ משותף שיש לכלול באיזון המשאבים.

במצב השני, שיתוף בן הזוג בניהול הנכסים הפרטיים, ערבוב הפירות המופקים מהנכסים הפרטיים או ערבוב תחליפי הנכס הפרטי עם כלל הנכסים הזוגיים - כל אלה ילמדו על כוונת שיתוף. לכן, הפירות והתחליפים ייחשבו משותפים.

■ הכותבת היא מומחית בדיני משפחה.