האם הכבישים הבינעירוניים יוארו בנורות לד ב-300 מ' ש'?

חברת נתיבי ישראל שוקלת את הפרויקט בהשקעה של 300 מיליון ש' ■ הנדסי תאורה: נתוני החיסכון מנופחים כדי להצדיק את הפרויקט ■ נתיבי ישראל: "המידע שהוצג הוא תיאורטי בלבד"

כביש בינעירוני / צילום: אייל פישר
כביש בינעירוני / צילום: אייל פישר

מהנדסי חשמל המתמחים בתכנון תאורת כבישים טוענים כי קיים ספק לגבי הכדאיות הכלכלית של הפרויקט שיוזמת חברת נתיבי ישראל (מע"צ), להחלפת תאורת הכבישים הבינעירוניים מנורות הנתרן המסורתיות לנורות לד (LED) חדשות.

"שמענו על נתוני חיסכון שנראים מנופחים כדי להצדיק את הפרויקט. הציבור זכאי לשקיפות מוחלטת ולהצגה פומבית של התחשיבים המדויקים", אמר אחד מהם.

שר התחבורה ישראל כ"ץ נתן אור ירוק לפרויקט. מחר (17.11), אחרי פיילוט של 8 חודשים ב-5 צמתים קטנים, ייערך כנס מתכנני תאורה, ובו יוצג הפרויקט שבמסגרתו מתוכנן להחליף 75 אלף נורות בעלות עוצמה של עד 600 ואט בכל הכבישים הבינעירוניים במדינה, שאורכם כ-8,000 ק"מ.

מנכ"ל נתיבי ישראל היוצא שי ברס אמר כי ההוצאה הכספית של תאורת הכבישים ברשת הבינעירונית מסתכמת בעלות שנתית של 120 מיליון שקל, ויש צורך בהתייעלות אנרגטית. המשנה למנכ"ל מיכה קופילובסקי (מ"מ המנכ"ל עד בחירת המחליף) אמר כי נורות LED מאפשרות חיסכון ישיר בעלויות חשמל בהיקף של עשרות אחוזים, בגלל אורך החיים של נורות אלה, וכי החלפת כל גופי התאורה בכבישים הבינעירוניים צפויה לחסוך עד 50 מיליון שקל בשנה בהוצאות חשמל ישירות ועקיפות.

מחיר הנורה המסורתית הקיימת הוא כ-50 שקל לנורה ואורך חייה כ-3 שנים. מחיר נורת LED הוא כ-3,000 שקל ואורך חייה כ-10 שנים. סך תשלום החשמל השנתי של נתיבי ישראל עבור כל הנורות הקיימות הוא 56 מיליון שקל, והתשלום השנתי עבור תחזוקה (ניקוי פנסים, החלפת נורות ותחזוקת עמודי התאורה ולוחות החשמל) הוא 47 מיליון שקל, וביחד 103 מיליון שקל בשנה.

עלות גוף תאורה LED והתקנה חדשה של גוף כזה היא 4,100 שקל, כך שסך כל החלפת הנורות בפרויקט הוא 308 מיליון שקל. החיסכון השנתי בחשמל ובתחזוקה אמור להיות כ-21 מיליון שקל, ויחד עם החיסכון של 47 מיליון בתחזוקה מדובר בחיסכון שנתי של 68 מיליון שקל.

300 מ' ש' כל עשור

מהנדסי תאורה המבקרים את הפרויקט טוענים כי ניתן להבין מההסברים החלקיים והלא פורמליים שניתנו, שהיקף ההשקעה הכולל בפרויקט יהיה בגובה 315 מיליון שקל, החיסכון השנתי יהיה 68 מיליון שקל, כך שהחזר ההשקעה צפוי בתוך 4-5 שנים.

לדבריהם, לא הובהרו סופית משתנים עיקריים המשפיעים על כדאיות הפרויקט, ובכלל זה שבכל 10 שנים יש להשקיע שוב קרוב ל-300 מיליון שקל כיוון שצריך להחליף נורה. כמו כן, לא הובאה בחשבון העלות המלאה של התחזוקה והטיפול בנורות אלה, ובעיקר תקציב הניקוי שלהן, שהוא הסעיף העיקרי בתחזוקה. החזר ההשקעה האמיתי, לטענתם, צפוי להתרחש בתוך לא פחות מ-15 שנה.

מנהל הפרויקט הוא היועץ החיצוני רו"ח רפי דורסט, שערך את הנתונים הכספיים. נתיבי ישראל מינתה שני מתכננים חיצוניים להסברת הפרויקט, אינג' דוד ברהום ואלכס גולדין. השניים היו חברים בכירים ב"ועדה המקצועית לחשמל" של נתיבי ישראל, שהיה גוף מעין רגולטורי. רוב חברי הוועדה היו מתכננים חיצוניים, שהם מצד אחד מתכננים ומפקחים עבור נתיבי ישראל, ומצד שני עובדים עבור קבלני ביצוע במכרזים של נתיבי ישראל. כפי שנחשף ב"גלובס", המשנה למנכ"ל מיכה קופילובסקי החליט לפזר באופן מיידי את הוועדה, משום שאחרי בדיקה שערך הוא הגיע למסקנה שחלק מחברי הוועדה נמצאים ופועלים בתוך פוטנציאל של ניגוד עניינים.

רו"ח דורסט סירב להגיב לשאלות "גלובס" על תחשיבי הכדאיות של הפרויקט.

מנתיבי ישראל נמסר כי "הנתונים המוצגים בכתבה אינם הנתונים של החברה ואינם על דעתה. המידע שהוצג עד כה על ידי החברה הוא תיאורטי בלבד ונועד להציג פוטנציאל הנדסי וכלכלי לחיסכון בהוצאות החשמל. החברה נמצאת בעיצומו של פיילוט ובו ייבדקו בשטח נתוני צריכת החשמל והעלויות הכרוכות במעבר לנורות לד".