אריות ההיי-טק הישראלי מספרים על השקעות חברתיות

מה מקשר בין איציק דנציגר (קומברס), בני לוין (נייס) ושוקי ארליך (אמדוקס) לבין צעיר ערבי מג'סר א-זרקא, רב מבני ברק ויזם מרהט? קרן IVN לעסקים חברתיים שמטרתה לצמצם פערים בחברה הישראלית

איציק דנציגר, בני לוין ושוקי ארליך / צילום: ענבל מרמרי
איציק דנציגר, בני לוין ושוקי ארליך / צילום: ענבל מרמרי

איציק דנציגר היה נשיא קומברס בימי תפארתה. בני לוין היה ממייסדי נייס, ולפני כשנתיים הוביל כיושב ראש את חברת המידע הרפואי די.בי. מושן לאקזיט של 235 מיליון דולרים. שוקי ארליך היה חלק מההנהלה הבכירה של אמדוקס ועמד בראש קרן הון הסיכון גיזה. כיום שלושתם יושבים איתי במשרדי קרן IVN, הקרן לעסקים חברתיים, באחד הבניינים הישנים והפשוטים בהרצליה פיתוח, רחוקים מהחידושים האחרונים של הטכנולוגיה ומניהול המשחתות הגדולות של ההיי-טק הישראלי. בני לוין הוא סגן יו"ר הקרן, איציק דנציגר יו"ר ועדת השקעות ושוקי ארליך דירקטור. עם ברק בעיניים הם מדברים על סטארט-אפים שונים לגמרי, כמו חנות שמוכרת דברי זכוכית ועץ לתיירים מזדמנים וגסטהאוס בג'סר א-זרקא.

מה לאריות ההיי-טק שניהלו עסקים גלובליים ולגסטהאוס של כמה חדרים באמצע ג'סר א-זרקא? הכפר, הם מספרים, נמצא בעשירון התחתון, עשרות תוכניות שנעשו כדי לשקם את המקום נכשלו. יזם צעיר מהכפר חבר ליזמת צעירה, יהודייה, ויחד הקימו גסטהאוס, ש-IVN בחרו להוסיף אותו לתיק ההשקעות של הקרן. אף שאיננו עונה על הקריטריון הקלאסי של הקרן - יצירת תעסוקה - יש בו פוטנציאל לפיתוח כלכלי לכפר; מגיעים תיירים, שלכבודם נפתחו שתיים-שלוש מסעדות, מטיילי שביל ישראל החלו לכלול את הכפר במסלול, נשים מהכפר עוברות קורס בישול כדי להציע אוכל ביתי וכו'. חדרי בית ההארחה כבר מוזמנים חודשים קדימה, והקרן עוזרת ליזמים במימון, בשיפוץ ובהקמת חדרים נוספים ומסעדה. בעיניים נוצצות מספרים לי כאן על מה יכול הדבר הזה לעשות לכפר, וחולמים על "שכפול" המודל לכפרים נוספים שנמצאים במצב דומה.

השקעה קלאסית יותר לקרן היא אקומיוניטי, המעסיקה כשישים בעלי מוגבלויות נפשיות ואחרות ועוסקת במיחזור פסולת אלקטרונית. "יש שם פוטנציאל למאות עובדים בשנים הקרובות", מתלהב דנציגר, "בזכות שינוי רגולציה שמחייב יבואנים לדאוג למיחזור, שבעקבותיה התקיים מכרז שהם אחד הזוכים בו. והם לא מקבלים שכר אבסורדי, כמו במקומות המסורתיים להעסקת מוגבלים, וייתכן שחלקם, אחרי תהליך של שיקום תעסוקתי, יוכלו לעבוד בשוק החופשי ולא רק בחברה המודעת לצורכיהם".

*** הכתבה המלאה - במגזין G