האם שופטים צריכים לגלוש באתרי היכרויות?

אם הפרסומים על השופטת שהותקפה מינית על-ידי קצין משטרה הם נכונים, הרי שהשופטת היא קורבן שיש לשמור בקנאות על כבודו ועל זכותו לפרטיות. יתרה מכך, העובדה ששופטת מחליטה (ככול הנראה) שלא להתלונן במשטרה או במחלקה לחקירות שוטרים, על תקיפה מינית, צריכה להדליק נורת אזהרה באשר לאופן שבו מערכת החוק מטפלת בתלונות של נשים על תקיפה מינית.

עם זאת, הפרשה מעלה כמה שאלות עקרוניות נוספות שלא ניתן להתעלם מהן. אחת מהן, שאינה קשורה בשום אופן לתקיפה, נוגעת להחלטתה של השופטת לעשות שימוש באתר ההיכרויות "אלפא" - אתר היכרויות "לקרייריסטים ואקדמאים", שבו היא הכירה את השוטר התוקף לכאורה.

לדברי ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית ע"ש דיויד וינר שפועל בבית הספר למשפטים במכללה המנהל, מומחית לאתיקה של שופטים ועורכי דין, שופט רשאי להשתמש באתר היכרויות כל עוד השימוש הוא הולם ומוגבל. "לפני כשנה מינתה מערכת בתי המשפט ועדה מיוחדת, שתפקידה היה לייעץ לוועדת האתיקה באשר לשימוש של שופטים ברשתות חברתיות", מזכירה ד"ר זר-גוטמן. "המלצת הוועדה הייתה שככלל אין מקום למנוע משופטים לעשות שימוש ברשתות חברתיות. זאת, כיוון שהן הפכו לכלי תקשורת משמעותי שיש להניח שהשימוש בו יתרחב בעתיד".

"דוגמא אישית"

לדברי זר-גוטמן, מכך ניתן ללמוד שעצם השימוש של השופטת באתר היכרויות באינטרנט הוא לא בעייתי מבחינה אתית. "עם זאת, הוועדה קבעה שהשימוש צריך להיעשות באופן פרטי בלבד. עוד נקבע על-ידי הוועדה כי יש לגבש כללי התנהגות לשופטים ברשתות חברתיות, וזה לא נעשה עד היום".

ד"ר זר-גוטמן סבורה כי לאור דוח הוועדה, כל עוד השימוש של השופטת באתר ההיכרויות נעשה בצורה הולמת, הוא בסדר ואינו מהווה עבירה אתית. "אם היא שמרה על הנחיות הדוח, ולמשל לא הציגה עצמה כשופטת בפני המועמדים להיכרות, לא גלשה לאתר הזה מהמחשב שלה בבית המשפט, לא יצרה בטעות מגע עם צדדים שהופיעו בפניה ולא שלחה תמונות בבגד ים - אז השימוש הוא בסדר. אני חושבת שאם היא הייתה פונה לוועדת האתיקה של השופטים, אני משוכנעת היו מאפשרים לה לעשות זאת, בתנאים עליהם דיברתי".

ד"ר זר-גוטמן מציינת כי בהנחה שהפרסומים על התקיפה המינית של השופטת נכונים, הרבה יותר מפריע לה שהשופטת לא דיווחה לרשויות על המקרה. "בעיניי, שופט צריך לשמש דוגמא אישית ולדווח כי אחרת הוא מעביר מסר של חוסר אמון במערכת אכיפת החוק, שהשופט חלק ממנה. זה כמו ששופט לא ידווח על פורץ שפרץ לביתו".

בתוך כך, גורמים בהנהלת בתי המשפט דחו אתמול (א') נחרצות את הביקורת על השופטת. "השופטת היא קודם כל אישה, וכמו כל אדם היא רשאית להשתמש באתרי היכרויות ולנסות להכיר דרכם בני-זוג", אמרו הגורמים ל"גלובס". לדבריהם, זו גם לא פעם ראשונה ששופט מנסה להכיר בן-זוג באתרי הכרויות, ואין בכך כל פסול. "לא קיים איסור בכללי האתיקה של שופטים על שימוש באתרי היכרויות", הם מבהירים.

עוד מציינים הגורמים כי אתר "אלפא", שבו השתמשה השופטת, הוא אתר היכרויות איכותי לאקדמאים. כמו-כן לדבריהם, הפרסומים אודות המקרה רצופים אי-דיוקים. כך, למשל, פורסם כי השופטת הועברה מתפקידה בעקבות המקרה, אך הגורמים בהנהלת בתי המשפט מבהירים: "השופטת לא הועברה מתפקידה".

"אין איסור בכללי האתיקה"

לדבריהם, "היא הייתה בעבר שופטת תעבורה והפכה לשופטת שלום הדנה במעצרים. כשמח"ש החלה לחקור את הפרשה, היא הועברה באופן זמני לבית משפט לתעבורה בגלל החשש שעורכי דין שידעו על החקירה ומייצגים חשודים בעבירות מין שהובאו בפניה, יבקשו את פסילתה. זה עלול היה לחשוף את זהותה. עכשיו, עם סיום חקירת מח"ש את המקרה וסגירת התיק, היא צפויה לחזור לשמוע תיקי מעצרים".

הפרסומים על פרשת השופטת והשוטר, והעובדה שזהותם אסורה בפרסום, הובילו לגל שמועות באשר לזהות השופטת. בתגובה הודיעה היום הנהלת בתי המשפט כי "לשופטת, אשר שמה צוין בפרסומים באינטרנט, אין כל קשר לחקירה האמורה והפרטים האישיים אינם נכונים". מערכת בתי המשפט ציינה כי היא רואה בחומרה רבה פרסום פרטים מזהים בניגוד לדין. "למותר לציין, כי הפרסום מהווה פגיעה קשה בפרטיותה של השופטת באופן כוזב ובניגוד לדין", מסרה הנהלת בתי המשפט.

השופטת סירבה להתלונן; במח"ש סגרו התיק

תחילת הפרשה לפני מספר שבועות, אז התקבל מידע במח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים), לפיו קצין משטרה בדרגת רפ"ק ביצע עבירת מין נגד שופטת, אותה הכיר באתר היכרויות "אלפא". את המידע העבירה שוטר אחר, חבר של השופטת.

לדברי מח"ש, היא פנתה מספר פעמים לשופטת בנושא, אך זו הודיעה בתגובה כי אין ברצונה להגיש תלונה בעניין. בנסיבות אלה, השוטר לא נחקר. לדברי מח"ש, "בצד האמור, בוצעו בכל זאת פעולות שונות על-ידי חוקרי המחלקה לצורך בירור המידע".

לגרסת השוטר, המיוצג בידי עו"ד יניב שגב, הוא התכתב עם השופטת ואף היה בביתה, אך לא קיים עמה יחסי מין מלאים ומעולם לא תקף אותה. לאחרונה הוחלט במח"ש ולאחר דיון עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כי אין די בראיות שנאספו כדי להמשיך בחקירה פלילית נגד הקצין והתיק נסגר.

"הוכחה לקושי בהליך הגשת התלונה ולצורך הדחוף בשינוי מהותי"

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית יצא היום להגנת השופטת שהותקפה מינית לכאורה על-ידי קצין משטרה ונגד הביקורת על החלטתה של השופטת לא להתלונן במשטרה. לדברי עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של האיגוד, "בצד הציפייה החברתית שיותר נשים יתלוננו ובצד הרצון שלנו לעודד דיווחים על פגיעה מינית, צריך לזכור כי הגשת תלונה היא זכות ואינה חובה. התגובה של השופטת מתאימה מאוד לנפגעת תקיפה מינית כפי שאנחנו מכירות אותה: החלטה שלא להתלונן בשל בושה, האשמה עצמית ובעיקר הפחד מחשיפה".

קליין מציינת כי עוד לפני שמדובר בשופטת, מדובר באישה שנפגעה, הצריכה לקבל החלטה על סמך מה שנכון לה, ולא על סמך הציפייה שלנו לקחת על כתפיה את כל המאבק באלימות מינית. "הציפייה הציבורית להתלונן היא מחד מובנת, משום שהתלונה היא כלי חשוב במאבק למיגור האלימות המינית; מאידך, מערכת אכיפת החוק כיום אינה מותאמת לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והליך הגשת התלונה הוא הליך ארוך ומורכב, מלווה במחיר אישי כבד, אשר אינו נכון בהכרח לכל אישה", מציינת קליין. "הבחירה אם להגיש או שלא להגיש תלונה היא בחירה אישית, של האישה שנפגעה בלבד, ועלינו לאפשר לה לקבל החלטה בסביבה נטולת לחצים לעשות כן, אשר רואה את טובתה האישית לנגד עיניה".

קליין סבורה שהעובדה שדווקא נשים מתוך המערכת לא מגישות תלונה היא קריאת כיוון קדימה, שאם אנחנו כחברה נשנה את התפיסה של פגיעה מינית ובראשה פחות האשמת הקורבן, אולי יותר נשים יבחרו להתלונן. "העובדה שאנו נחשפים ליותר ויותר נשים ממערכת אכיפת החוק שלא מגישות תלונות, רק מוכיחה את הקושי בהליך, וממחישה את הצורך הדחוף בשינוי מהותי".

לדברי קליין, מקרה השופטת מהווה המחשה כואבת לנתוני איגוד מרכזי הסיוע, שנחשפו בשבוע שעבר, ולפיהם רק 15% מכלל הנפגעות אשר פונות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית - מגישות תלונה במשטרה. "ישנו חוסר אמון מובהק של נשים ברשויות אכיפת החוק, ולפני שאנחנו מזדרזים לתבוע מנפגעות תשובה מדוע לא התלוננו, על רשויות אכיפת החוק לעשות בדק בית יסודי ולפעול להנגשת ההליך הפלילי".