כך מפסידה ישראל 6.4 מיליארד ש' בשנה בגלל הדרת מבוגרים

מחקר קובע: לא רק ששליש מבני ה-65 ומעלה כשירים לעבודה, אלא שאם הם היו משתלבים במשק, היה בידם לייצר הכנסות במיליארדים

אבי דותן / צילום: תמר מצפי
אבי דותן / צילום: תמר מצפי

לפני כשנה התחיל אבי דותן לעבוד כמנהל מכירות בחברת היי-טק. מדי בוקר הוא יוצא מביתו בהוד השרון ומגיע לעבודה על אופנוע כבד. דותן הוא הנדסאי ובעל תואר ראשון במשפטים, ויש לו ניסיון של 19 שנה בניהול ושיווק בתחום הטכני, בסניפים של חברות אירופיות וישראליות ברחבי אפריקה. המשרה האחרונה הייתה בחברה בריטית בזמביה, שממנה פרש מרצונו כי נמאס לו מהנדודים בין אפריקה לישראל.

דותן (67), החל במסעות העבודה באפריקה ב-2004. הוא היה אז בן 57, אבל למרות הניסיון, לא הצליח למצוא עבודה וישב בבית במשך שנה שלמה. הוא החליט להשאיר מאחור את אשתו ושני בניו ולהשתמש בניסיון הקודם שהיה לו ביבשת, שבה חי ועבד עם משפחתו בגיל צעיר יותר.

"בגילאים האלה לא חשוב מה קורות החיים שלך, לא משנה שניהלת במשך שנים ולא חשוב כלל מה עשית. אמרו לי: 'אתה אובר קווליפייד'. גם מי שלא יודע אנגלית מכיר את המילה הזו. זו מילת הקסם".

את העבודה הנוכחית בחברת Asine, שבה הוא עובד מתחילת השנה, הוא מצא באמצעות עמותת "והדרת", שהוקמה על-ידי קבוצת אנשי עסקים במטרה לשנות את הדימוי של האיש הזקן. "בחרנו בתחום התעסוקה משתי סיבות", אומרת ריבי בלר, מנכ"לית העמותה ולשעבר סגנית נשיא קרן JVC. "אחת, כי בחברה מערבית אדם די מגדיר את עצמו באמצעות העבודה שלו וברגע שמדירים אותו הוא נכנס למעמד שבו הוא מחוץ לגדר; והאחרת, משום שחייבים למצוא פתרון לעובדה שתוחלת החיים גדלה ולא תאפשר לאדם להתקיים מהפנסיה שלו".

לפי נתוני המשרד לאזרחים ותיקים, 18% מהאנשים עד גיל 65 עובדים בעבודה כלשהי, חלקית או מלאה. "בעינינו זה נתון נמוך, בהתחשב בתוחלת החיים הארוכה היום - 80 לגבר ו-84 לאישה", אומר מנכ"ל המשרד, גלעד סממה. "יש 860 אלף אזרחים ותיקים בישראל - כ-10% מאוכלוסיית ישראל, ובעוד 15-20 שנה האוכלוסייה תגיע למיליון ו-700 אלף ותהווה 15% מהאוכלוסייה. זו אוכלוסייה שגדלה פי שניים או שלושה מכל אוכלוסייה אחרת".

אלא שלמרות ההתארכות הדרמטית בתוחלת החיים, אנחנו ממשיכים לפרוש כמעט באותו גיל שבו פרשנו לפני 40 שנה (גיל הפרישה הוארך בשנתיים בלבד). "יש פה פלח אוכלוסייה גדול מאוד שנמצא בפני סיטואציה מאוד בעייתית", מוסיף סממה. "כיוון שהפנסיה היא פנסיה צוברת ומתחלקת בשנות תוחלת החיים הממוצעת, הקצבה החודשית היא הרבה יותר נמוכה היום. אנשים שכלכלו את עצמם בצורה מסוימת מגיעים לפרישה ומגלים שהסכום שעמד לרשותם ירד בצורה משמעותית - בקרב אלה שיש להם פנסיה. יש כאלה שאין להם בכלל פנסיה.

"אם אנחנו לא רוצים שהאנשים האלה ייפלו כנטל על המדינה, אנחנו חייבים לדאוג שתהיה להם זקנה פעילה. מי שפעיל הוא פחות חולה, פחות סיעודי ומפחית באופן משמעותי את ההזדקקות שלו למערכות של רווחה ובריאות. זה טוב לקשישים וזה טוב למדינה".

- והדרך לעשות את זה היא תעסוקה?

"אחד הדברים הכי חשובים כדי לאפשר את הזיקנה הפעילה היא תעסוקה בשכר, גם אחרי שפרשת. וכאן יש יתרונות מובהקים לאזרחים ותיקים: קודם כל מדובר באנשים עם המון ידע וניסיון, הם הכי יציבים בעבודה והם לא מחפשים קריירה או קידום או שכר כפי שהרוויחו. בכירים שפרשו לא הולכים למקום העבודה הישן שלהם; הם הולכים למקומות אחרים ומתפשרים על השכר. הם רוצים להשפיע, להיות פעילים, להיות חלק מהחברה".

- אבל בכל זאת, יש לגיל השפעות על התפקוד?

"התפיסה הזו מוטעית: גיל 67-70 הוא כמו 50 של פעם. נכון שבגיל 76 ומעלה, הבעיות של הזקנה מתחילות לצוץ בצורה משמעותית, אבל עד אז אפשר לעבוד. בתוך ה-82% שלא עובדים, יש מספר ענק של אזרחים ותיקים שנמצאים בגילאים הפעילים ואפשר להשתמש בהם כמשאב לאומי. אני קורא להם 'הזקנים הצעירים'".

למרות שזו טיפה בים, באתר "דרוש ניסיון", שמפעילה עמותת "והדרת", רשומים כיום כ-2,100 מחפשי עבודה. טווח הגילאים הוא 55-85 ורמות ההשכלה משתנות: 15% בעלי תואר שני, 34% בעלי תואר ראשון, 25% בעלי תעודה מקצועית, 7% הנדסאים, 19% בעלי השכלה תיכונית. עד היום הושמו בהצלחה כ-170 מועמדים מכל רחבי הארץ: כ40% בעלי השכלה אקדמית, 40% בעלי תעודה מקצועית וכ-20% בעלי השכלה תיכונית ומטה.

בין המשרות שהופיעו בשבועות האחרונים: משרה מלאה בניהול משרד ב-7,500 שקל, פסיכיאטר למרכז שיקום, עובדת סוציאלית במשרה חלקית, בלדר בחברת משלוחים ב-30 שקל לשעה ועוד ועוד.

אחד העקרונות שמקפידים עליהם בהדרת הוא התחייבות של המעסיק להשיב לפנייה של עובד. "אלה שפונים אלינו יודעים שפה המעסיק לא יראה את שנת הלידה ויזרוק את קורות החיים לפח. אחת החוויות הקשות שלהם היא ששולחים קורות חיים ואף אחד לא עונה. אלה אנשים שעבדו בדור שבו כן ענו לאנשים והם ממש נעלבים".

בעמותה גם מסייעים למועמדים להתמודד עם הליכי הקבלה המסובכים: לכתוב קורות חיים ולעמוד במשימות המפרכות הכרוכות היום אפילו בקבלה למשרה של מוקדן וכוללות ראיון טלפוני, ראיון פרונטלי ומבחן.

אחד מהאנשים שמצא עבודה באחרונה באמצעות עמותת "והדרת" הוא אורי דרימר, תושב תל-אביב, שלא נותן לגילו המתקדם ("בן 85 בינואר") להפריע לו לחפש עבודה. למרות שהוא בוגר המוסד היוקרתי MIT בהנדסה כימית ועבד כמנהל ייצור במפעלי ים המלח ובמגוון תפקידים בכירים במקומות אחרים, הוא לא ראה פחיתות כבוד בעבודה כטלפן פשוט בגיל הפנסיה.

"התחלתי בתור טלפן רגיל בעיתון שנקרא 'הלוח הגדול'. התקדמתי שם למגוון תפקידים: מנהל משמרת, מנהל השיווק ובסוף סמנכ"ל פיתוח. כשהמקום פשט רגל, גם לי לא נותרה עבודה. למרות שכבר הייתי מומחה, הסכמתי לעבוד בתאגיד מחזור הבקבוקים אל"ה כעוזר למנהל השיווק, אבל בגיל 82 הודיעו לי שזה מספיק, ופרשתי עם אות הערכה מהשר לאיכות הסביבה גלעד ארדן".

גם בגיל המכובד הזה דרימר לא ידע מנוח ואחרי שנה וחצי בבית הוא הרגיש ש"זה יותר מדי". בתחילה חבר לחבר הכנסת לשעבר מיכאל בר זוהר להקמת עמותת "המבוגר האחראי" - פרויקט שלא צלח ואח"כ הפנה אותו בר זוהר לעמותת "והדרת". הוא עבד בתור טלפן בחברת כישורית במשך שלושה חודשים ופרש אחרי שגם בשבילו משרה של חמש פעמים בשבוע, במקום שמרוחק מהבית, הייתה קשה מדי. עכשיו הוא מחפש - "משהו קטן, קרוב לבית. אני לא חושב שאנשים שבגילי צריכים להתגלגל".

לא נרתעים משכר נמוך

משה בן שבת, 68, תושב רחובות, לא הפסיק לעבוד כשהגיע לגיל 67. למעשה, בן שבת פרש פרישה מוקדמת מהחברה כבר בגיל 59, והמשיך לעבוד עד גיל הפרישה ב-70% משרה. לאחר הפרישה, הציעה לו חברת אתגר הנדסה לעבוד כיועץ לקידוחים, בתחילה בפרויקטים באתיופיה, לתקופות קצובות של שבועיים, ועכשיו בישראל.

לבן שבת זה נוח - עבודה ב-50% משרה שמאפשרת לו גם לנוח ולבלות.

- אז למה לא לשבת רגל על רגל?

"כי זה עיסוק מאוד מעניין. כל השנים במקורות עבדתי בסוג אחד של עבודה ופה אני נחשף לטכנולוגיות חדשות בתחום איתור זיהומי קרקע. זה גם עיסוק, גם מעניין וגם יש קשר עם האנשים. לא לוחצים אותי, אני לא מחויב למשהו מהבוקר עד הערב, אני הולך ובא מתי שאני רוצה - וכשאני צריך לפקח על עבודה אני עושה אותה בשלמות".

מרבית הפנסיונרים מודעים לכך שייאלצו לעבוד בשכר נמוך ובעמדות פחות בכירות מאלה שהורגלו אליהן, אבל זה לא מרתיע אותם. "כשפניתי לחפש עבודה ציינתי בכל מקום שאני לא מחפש תפקיד ניהולי בכיר, אלא רוצה תעסוקה, לקום בבוקר ולתרום את היכולות - זה היה המוטו", מסביר דותן.

"בחברה אמרו לי 'קח בחשבון שמה שהיה היה, ועכשיו זה יהיה אחרת'. אני מסתכל על זה כהזדמנות, לא מחפש להתעשר. שכר בכל רמה תמיד מוסיף להכנסה, אבל אני לא עושה את זה בשביל ללכת למכולת או לשלם משכנתא".

- ולא קשה לעשות את הסוויץ' בראש?

"אף אחד בגיל הזה לא אומר: אני רוצה תפקיד בכיר או להרוויח את מה שהרווחתי. זה כבר לא עובד, ואנשים מוכנים להתפשר".

מכון ירושלים לחקר שווקים פירסם לפני כשנתיים מחקר שלפיו המשק הישראלי מפסיד כספים רבים בגין אי שילוב מבוגרים בשוק התעסוקה. על-פי הסקר, לא רק ששליש מבני ה-65 ומעלה כשירים לעבודה, אלא שאם הם היו משתלבים במשק סביר להניח שהיה בידם לייצר הכנסות בשיעור של כ-6.4 מיליארד שקל בשנה. המחקר, אשר נכתב על ידי זאב גולן וקרן הראל-הררי, עוסק בין השאר בפירוט התועלת הבריאותית אשר תצמח למשק משילוב מבוגרים בשוק העבודה.

בנוסף, גולן והראל-הררי טוענים, כי אין שחר למיתוס הידוע בדבר סכנה לתעסוקת צעירים בעקבות שילוב מבוגרים. לטענתם, קיים קשר פונקציונלי ישיר וחיובי בין העסקת מבוגרים להעסקת צעירים. דהיינו, ככל שמספר המבוגרים במשק עולה, כך עולה בהתאמה מספרם של הצעירים המועסקים. המחקר איננו עוסק רק במשק הישראלי והוא מביא דוגמאות לאישוש טענותיו המבוססות על משקים חזקים בעולם כגון המשק האוסטרלי.

גם דותן חושב שהמעסיקים שלא קיבלו אותו הפסידו: "ניסיון שנרכש אחרי כמעט 19 שנות ניהול ביבשת כמו אפריקה, ובסך הכול - בשלוש מדינות - את זה לא קונים במכולת ולא בסופר. זה דבר שלא מנוצל, ואני לא היחידי. גם חברים שלי נתקלו בתירוצים מטופשים. כשעבדתי במסגרת חברה בריטית בזמביה, לא נפנפו אותי בגלל שהייתי בן 60".

אודי שרון, מנכ"ל חברת השליחויות buzzer, מעסיק בעיקר קשישים: 45 מתוך 80 עובדים הם בני 60. העבודה שהם מציעים מתאימה בדיוק לאנשים מבוגרים: ברכב הפרטי, ליד הבית ועם אפשרות לעבוד מעט משמרות, שתיים בשבוע לפחות. העובד המבוגר ביותר הוא בן 77. לדבריו, "יש לעובדים האלה מחויבות מדהימה לעבודה: הם לא יירגעו עד שימסרו את המשלוח ויהפכו עולמות לשם כך. יש להם תודעת שירות גבוהה מאוד והם מקבלים את הדירוגים הכי גבוהים בשירות מהלקוחות. הם מאוד יציבים בעבודה, וזה עושה להם כיף לראות אנשים ולהתעסק עם טכנולוגיה".

מפגש של רצונות

בג"ץ אמור לפרסם בקרוב את הכרעתו בסוגיית גיל הפרישה, בתגובה לעתירה שהגישה עו"ד שושנה גביש, המייצגת את העותרים פרופ' משה גביש וחתני פרס ישראל פרופ' רות בן-ישראל, פרופ' אסא כשר ופרופ' מרדכי שגב, בטענה כי סעיף 4 לחוק גיל הפרישה, המאפשר לחייב עובד לפרוש בשל גילו בהגיעו לגיל 67, סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכמו כן חוק חופש העיסוק. גביש מעלה את הטענה שיש לאפשר פרישה תפקודית כפי שנעשה בחלק ממדינות העולם, ולא פרישה שרירותית על פי גיל.

מבחן תפקודי כזה מציע הגרונטולוג ד"ר יעקב בן שאול: המבחן יוכל להבחין בין עובדים מתפקדים, שאין להם ירידות בהיבט הפיזיולוגי, הקוגניטיבי ובהיבטים פסיכולוגיים המתבטאים במוטיבציה להמשך עבודה, ובין אחרים, שכן חווים ירידות תפקודיות תלויות גיל. הדבר יאפשר לדבריו מפגש רצונות בין העובד לבין מקום העבודה, שבמסגרתו עובד שיהיה מעוניין בכך יוכל להמשיך לעבוד, בשלב הראשון עד גיל 70, במסגרת של הסכם אישי עם המעסיק שישמור את זכויותיו אבל לא יתחייב לשמור את תפקידו הקודם.

ובינתיים, המשרד לאזרחים ותיקים פועל בכמה גזרות. בשלב הראשון יהפוך המשרד את עמותת והדרת לפרויקט לאומי ובמסגרתו תקום לשכת תעסוקה לאזרחים ותיקים שתנסה שלנות את התודעה של השוק כלפי אזרחים ותיקים ולשכנע אותו שהוא זקוק להם. בנוסף בקרוב יובאו לאישור המשרד כמה צעדים: הורדת המיסוי לעובדים אחרי גיל פרישה כדי שיהיה כדאי להם לעבוד בלי לוותר על הטבות קצבת הזקנה והכנסות אחרות; והקמת תקן אזרח ותיק - כמו תקן סטודנט. המשמעות היא שמנכ"לים של משרדי ממשלה יידרשו להעסיק במשרות מסוימות רק אזרחים ותיקים והמטרה היא שזה ישפיע גם על השוק הפרטי ויעודד מעסיקים לרצות להעסיק אנשים עם כל כך הרבה ניסיון.