פרופ' מוסא יודעים הפסיד לרשות המסים בפרשת האזילקט

פרופ' יודעים היה בין ממציאי המולקולה, שעליה מתבססת תרופת האזילקט לטיפול בחולי פרקינסון, שמשווקת טבע ■ המחוזי קבע כי ההכנסות שלו ב-2006/7 בסך כ-2 מיליון דולר יסווגו כהכנסת עבודה, החייבת בשיעור מס גבוה יותר

פרופ' מוסא יודעים גדל בטהראן עד גיל 12, עשה את המסע המופלא מאיראן לאוניברסיטאות מקגיל ואוקספורד, ובהמשך נחת בטכניון, שם הקים את המחלקה הפרמקולוגית.

יודעים היה בין ממציאי המולקולה, שעליה מתבססת תרופת האזילקט לטיפול בחולי פרקינסון, שמייצרת ומשווקת טבע. קרוב לארבעה עשורים לאחר שהמציא את המולקולה יחד עם פרופסור ג'והן פיינברג מהטכניון, החלה "טבע" למכור את התרופה, ויודעים החל ליהנות מפירות המצאתו.

בשנים האחרונות נקלע יודעים למחלוקת עם רשות המסים, לאחר שפקיד שומה חיפה קבע שהכנסתו ממכירות התרופה היא הכנסה "פירותית", בעוד יודעים טען שהכנסתו היא "הונית", ששיעור המס החל עליה נמוך יותר. על החלטת פקיד השומה הגיש יודעים ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. המחלוקת בין פרופ' יודעים לבין רשות המסים נוגעת לשנים 2006-2007, בהן הרוויח פחות מ-2 מיליון דולר מחלקו במכירות התרופה. איך זה נגמר בסוף? כולם יודעים.

אם הייתם מספרים למוסא יודעים בילדותו המוקדמת שיהפוך לפרופסור מאחת האוניברסיטאות המוכרות בעולם, יהיה חוקר בשלוש מן הטובות שבהן, יעלה לישראל, ימציא תרופה למחלה קשה, ובעקבות זאת ייקלע לסכסוך משפטי עם רשות המסים, ספק אם היה מאמין לכם. יודעים נולד בטהרן, בן למשפחה בת חמישה ילדים. משפחתו של אביו הייתה מבעלי בית הכנסת ברובע היהודי בעיר וזקני משפחתו נחשבו לחכמים, שבני הקהילה באו לבקש את עצתם - מכאן שם המשפחה "יודעים". בגיל 12 נפרד יודעים מעיר הולדתו וממשפחתו, כשנשלח לבדו ללמוד בפנימייה יהודית בברייטון שבאנגליה.

ב-1959 התקבל יודעים ללימודי רפואה בקנדה באונברסיטת מקגיל. בהמשך שינה את תכניותיו ופנה ללימודי דוקטורט בביוכימיה ופסיכיאטריה במקגיל. לאחר שסיים את הדוקטורט, שב יודעים לאנגליה, שם כיהן כחוקר באוניברסיטת קיימברידג' למשך שנה אחת, ובאוניברסיטת אוקספורד למשך ארבע שנים נוספות. ב-1977 עבר לחיפה כדי להקים את המחלקה לפרמקולוגיה בטכניון. בכך סיים יודעים את המסע הארוך מאיראן לישראל, והחל במסע ארוך אחר - המסע שהביא לעולם את תרופת האזילקט.

שיתוף הפעולה בין חברת טבע לבין המחלקה החדשה של יודעים החל בסוף כבר בסוף שנות ה-70', אז שימשה המחלקה כמעבדת מחקר ופיתוח עבור טבע. באותה תקופה החל המחקר הארוך בתרכובות הכימיות שהביא עמו יודעים מאוקספורד, שלימים יביא לפיתוח תרופת האזילקט. "יודעים הביא עמו מאנגליה מספר תרכובות כימיות, איתם עבד עוד בהיותו מרצה וחוקר באוניברסיטת אוקספורד, ובהתאם לתקנון הטכניון, העביר יודעים לטכניון את הידע והרעיון להפוך את התרכובת לתרופה לטיפול במחלת הפרקינסון. במעבדה בטכניון המשיך יודעים בפיתוח המולקולה יחד עם פרופ' ג'והן פיינברג", מתארת סגנית נשיא המחוזי בחיפה, השופטת שולמית וסרקרוג, את הרקע לפיתוח התרופה בפסק דינה בערעור.

בהמשך הועבר הידע לחברת "דימוטק" שבבעלות הטכניון, שחתמה על הסכם עם יודעים ופיינברג, לפיו השניים יקבלו 50% מההכנסות שייווצרו מן הידע. חלקו של יודעים בעסקה עודכן ל-28.5% בהמשך. "דימוטק" חתמה בהמשך, בסוף שנות ה-80, על הסכם עם טבע, שהעניק לה זכות לקבל 4% ממחזור המכירות של טבע בקשר למוצרים המבוססים על המולקולות שבבעלות "דימוטק". כתוצאה ממערכת הסכמים זו, זכאי יודעים לקבל מעט יותר מ-1% ממחזור מכירות תרופת האזילקט.

ב-1994 הגישה טבע בקשה לרישום פטנט למולקולה ששמה רסג'לין, המבוססת על הפרדת אחת המולקולות, פרי המחקר של יודעים ופיינברג, לשתי מולקולות חדשות. זאת, לאחר שהתברר שרק מולקולת הרסג'לין הינה בעלת פוטנציאל לטיפול בפרקינסון. בעלות הפטנט הרשומות הן טבע והטכניון, ואילו יודעים, פיינברג וחמישה עובדים נוספים רשומים כממציאים.

הכנסה מיגיעה אישית

ב-1995 החלה טבע בניסויים בבני אדם בתרופת האזילקט, שהסתיימו רק ב-2003. אישור סופי מה-FDA התקבל רק ב-2006, וטבע החלה בהפצת התרופה ומכירתה החל מאותה שנה. עם הפצת האזילקט, ביקש יודעים בתחילה לדווח על חלקו בהכנסות ממכירת התרופה כהכנסה מפטנט. ואולם, בדוח השנתי לשנת 2006 שינה יודעים את הדיווח ודיווח שמדובר בהכנסה מתמלוגים.

ב-2008 הגיש דוח מתקן, במסגרתו ביקש לשנות את הסיווג של חלקו בהכנסות ממכירות התרופה להכנסה הונית, זאת לאור טענתו שמדובר בעסקה של מכירת ידע, בין היתר, משום שהוא אינו בעל הפטנט המניב את ההכנסות. טענתו של יודעים נדחתה על-ידי פקיד השומה, שסיווג את ההכנסה כ"פירותית" - היינו הכנסת עבודה, החייבת בשיעור מס גבוה מהכנסה הונית. בהמשך, הגיש יודעים ערעור מינהלי על החלטת פקיד השומה למחוזי בחיפה.

ביהמ"ש דחה את ערעורו של יודעים, בין היתר בנימוק שיודעים עצמו עמל באופן קבוע על שיפור הידע, והוא עצמו היה חלק מ"אמצעי הייצור" שהביא להכנסות. "כדי ליצור את 'הנכס' (התרופה) שנמכר, צריך היה להשביח את הידע ואת הטכנולוגיה. 'הנכס' הוא התרופה וההכנסה נוצרה תוך שימוש באמצעי ייצור שלמערער היה חלק בהם. התרופה נוצרה מיגיעה אישית, גם של יודעים עצמו", פסקה השופטת וסרקרוג, שהוסיפה כי גם הדיווחים שהגיש יודעים בעבר העידו על כך שסבר בעצמו שלא היה מדובר ברווח הון.

"אם סבר יודעים שמדובר בהכנסה הונית, הרי שבדומה לכל נישום אחר, היה עליו להגיש לפקיד השומה דוח בטופס מתאים, שבו יפורט חישוב רווח ההון וחישוב סכום המס החל במכירה", פסקה וסרקרוג.

"כמו-כן לא שילם המערער מקדמה בסכום המס המתחייב על-פי החישוב הנ"ל, על אף שהיה עליו לעשות כן תוך פרק זמן קצוב, וכן היה עליו לדווח באותו מועד על מלוא רווח ההון מן העסקה, כאשר זו כוללת גם את התמורה העתידית שאמורה להתקבל בשנות המס הבאות".

ההכנסות של פרופ' יודעים: 10 מיליון דולר ב-3 שנים

לפי הדוחות שפרסמה טבע, הרוויח פרופ' מוסא יודעים בשלוש השנים האחרונות בלבד כ-10 מיליון דולר מחלקו במכירת תרופת אזילקט לחולי פרקינסון. המחלוקת בין פרופ' יודעים לבין רשות המסים באשר לסיווג הכנסותיו כהוניות או כפירותיות נוגעת לשנים 2006-2007, שנים בהן הרוויח פחות מ-2 מיליון דולר מחלקו במכירות.

ללא קשר לשיעורי המס החלים על רווחיו של יודעים ממכירת האזילקט, נראה כי יודעים עושה שימוש בחלק ניכר מרווחים אלו לפיתוח תרופות אחרות. יודעים מסר ל"גלובס" בעבר כי השקיע מהונו הפרטי כ-5 מיליון דולר בחברה חדשה שלו, "אביטל" ובחממת "ניות". המוצר המוביל של "אביטל", שמפותח תחת החברה הבת Varinel, הוא תרופת ה-M30, שפועלת לטיפול במחלות מוח, תוך תקיפה של כמה מנגנונים בו-זמנית. לדברי פרופ' יודעים, המוצר יכול להיות יעיל נגד המחלות אלצהיימר, ALS, הנטינגטון וגם - פרקינסון.

ההמצאה הקודמת של יודעים - תרופת האזילקט - מסייעת בהשהיית התפשטות הפרקינסון בקרב חולים אך אינה מונעת את המחלה.