עו"ד סיני גלבוע, שהורשע בפלילים לאחר שכיהן כסגן ראש עיריית פתח תקווה וכמ"מ יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, במקביל לייצוג חברת דן עבורה קידם פרויקט נדל"ן בעיר, תובע כעת 18 מיליון שקל מחברת דן. עו"ד גלבוע תובע את הסכום בגין שכר טרחה, שמגיע לו על קידום התוכנית. מחברת דן נמסר בתגובה: "החברה תגיב לתביעה באופן מסודר בבית המשפט".
בתביעה שהגיש גלבוע לבית המשפט המחוזי מרכז, נטען כי דן הפרה את הסכמי שכר הטרחה ונמנעה מתשלומים המגיעים לו. בתביעה מציין גלבוע כי דן ביקשה ממנו לקדם תוכנית בניין עיר על מגרש שבבעלותה, שבו פעל מוסך, ולהגדיל את זכויות הבנייה המותרות לבנייה עליו. וזאת, לאחר שנים שכשלה לעשות זאת בעצמה ונתקלה בהתנגדות מתמדת של הוועדה המחוזית.
לטענתו, דן היא שהתקשרה עמו, ורק כתוצאה ממאמציו ולאחר עבודה אינטנסיבית, אותה הגדיר גם כ"יצירתית", נהפכה הקערה על פיה, וזכויות הבנייה של דן בפרויקט הוגדלו דרמטית בשיעור של 180%. בפועל הפרויקט של 100 דירות הפך לפרויקט של 300 דירות - הטבה שלטענתו נאמדת ב-150 מיליון שקל.
עוד הוא מציין בתביעה, כי דן התחייבה לשלם לו תמורה בשיעור כולל של 4.65% משוויין של דירות שייבנו בפרויקט.
בתביעה טוען גלבוע כי דן מימשה את הפרויקט, בנתה את הבניינים ומכרה את כל הדירות, אך שילמה לו רק חלק מהתחייבויותיה על-פי ההסכמים, ובכך הפרה אותם הפרה בוטה. לדבריו, "בהתנהלות מובהקת של מי שגומל רעה תחת טובה" מתנערת דן מהתחייבותה כלפיו ונמנעת מלשלם את החלק הארי של הסכמי שכר הטרחה כפי שהתחייבה. בתביעה דורש גלבוע לשלם לו שכר טרחה של 18 מיליון שקל בתוספת מע"מ.
הרשעה בהפרת אמונים
התביעה הנוכחית היא תוצאה של סכסוך ארוך שנים בין הצדדים שהגיע עד לבית המשפט העליון.
הפרשה החלה בשנת 2006 ובעקבות בדיקה של מבקר המדינה, עת הועלו טענות בדבר ניגוד עניינים שבו נתון גלבוע, שהיה סגן ראש עיריית פתח תקווה ומ"מ יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעת שקידם עבור דן את התוכנית. גלבוע מצדו טען כי לא נכח בישיבות הוועדה המקומית בנוגע לפרויקט המדובר ולאחר הליך פלילי שהתנהל נגד גלבוע, נחתם הסדר טיעון שבמסגרתו הורשע גלבוע בהפרת אמונים, ונמחקו עבירות המרמה והשוחד שיוחסו לו במקור. בגזר הדין שניתן בתחילת 2013 נגזרו על גלבוע 300 שעות עבודה לתועלת הציבור וקנס בסך 250 אלף שקל.
לאחר מתן גזר הדין, נתגלעה מחלוקת בין דן לגלבוע בנוגע לשכר הטרחה המגיע לגלבוע, לאחר שדן טענה כי הסכמי שכר הטרחה שנחתמו עם גלבוע היו נגועים באי חוקיות ובשל כך אין לפעול על פיהם.
גלבוע פנה באמצעות עוה"ד ירון קוסטליץ ובועז בן צור לבית המשפט המחוזי בדרישה למנות בורר בסוגייה. מנגד טענה דן כי יש לפתור את המחלוקת בהליך פומבי בבית המשפט ולא "בחדרי חדרים" ורחוק מ"העין הציבורית", במיוחד נוכח תפקידו הציבורי בתקופה הרלוונטית וגם בגלל אי החוקיות בה נגועים ההסכמים.
גלבוע מצדו טעו כי דן מנסה להתנער מחובתה כלפיו, וכי לשכר הטרחה אין כל חשיבות ציבורית מה גם שדן לא יכולה לטעון לאי-חוקיות הסכמים שנחתמו לפני 10 שנים והיא עצמה הייתה צד להם ונהנתה מפירותיהם.
נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, הילה גרסטל, קיבלה את בקשתו של גלבוע והורתה ביולי 2013 למנות בורר לפתרון הסכסוך.
דן הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון ועמדה על טענתה כי ראוי ונכון שההליך יתנהל באופן גלוי בבית המשפט ולא בהליך בוררות. באמצעות עוה"ד כפיר ידגר ויצחק לזר ממשרד גורניצקי, טענה דן כי גלבוע בחר "באורח פלא" מיד לאחר גזר הדין המקל שנגזר עליו, לטעון כי לא שולמה לו מלוא התמורה בגין שירותיו. אותה תמורה שבגינה הורשע בהפרת אמונים, וכי כעת הוא מבקש לגבות תשלום נוסף של מיליונים רבים.
דן טענה כי "נבחר הציבור ידע לאורך כל הדרך כי נכון לו לשמור על פרופיל נמוך בעניין ה'תמורה' הנוספת שלכאורה הוא זכאי לה, לא לדרוש אותה ובוודאי ובוודאי שלא לקבלה, ובמקביל להציג לבית המשפט כי שכר הטרחה שנגבה על ידו נחשב נמוך, וזאת בין היתר על מנת שלא יואשם בעבירות השוחד, שייכרת עמו הסדר טיעון ושבית המשפט יקל עמו בממסגרת גזר הדין בדיוק כפי שהיה".
לטענת דן, אחד הנימוקים שנתן בית המשפט במסגרת הסדר הטיעון ומתן גזר הדין המקל עם גלבוע היה כי גלבוע לא גבה שכר טרחה גבוה מן המקובל, נימוק שכעת סותר גלבוע בדרישתו. בנוסף היא מציינת כי ההסכמים עליהם מתבסס גלבוע בדרישתו "טבולים מכף רגל ועד ראש באי חוקיות חמורה".
בית המשפט העליון קיבל בחודש ספטמבר האחרון את הערעור שהגישה דן וקבע כי תביעת שכר הטרחה תתנהל בבית המשפט ולא בהליך בוררות כפי שדרש גלבוע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
