איך הוא הפתיע אותנו ככה?

התבוננות בתמונה הטכנית של הדולר, תצביע על רמזים למתרחש

כסף / צילום: רויטרס

לא מזדמן לנו הרבה, בקריירה שלנו כפעילים בשוק ההון, לחוות מהפך כה אלים ופתאומי. מהפך לא רק בתנועת המחיר של נכס, אלא גם בפסיכולוגיה הנלוות אליו, הן כאלמנט חשוב של הכלכלה, והן כ"מטופל" על ידי כל כך הרבה גורמים ממשלתיים.

בנק ישראל, האוצר, ולעיתים נדירות, אף משרד ראש הממשלה, ידעו לומר לנו מה יהיה לגבי אותו נכס, ומה הם יעשו כדי שזה יקרה בזירת המסחר בו. מדובר כמובן בזירת המט"ח המקומית, וליתר דיוק, בערכו של הדולר מול השקל שלנו.

כאחד מן העוקבים יום יום אחרי המטבע האמריקאי אצלנו, ולמרות שציינתי פעמים רבות שהשלילה הכללית בו דרשה תיקון טכני עולה ממשי, לא שערתי שזה מה שנראה בתנועת מחירו. לפניכם גרף חודשי (כל נר המהווה תצוגה של פעילות חודש שלם) של אותו דולר מקומי:

משה-שלום-דולר-25-11
 משה-שלום-דולר-25-11

מבט ארוך טווח כל כך מרכך במקצת את אסרטיביות של המהלך האחרון, אבל אין ספק שלפנינו תופעה מיוחדת. קשה למצוא מקבילים לקו האנכי שעולה מרמת התמיכה סביב 3.40. אבל, מי שמתבונן על התמונה הטכנית הגדולה שלפנינו, בהחלט יכול למצוא רמזים למה שקרה בהתנהלות של המטבע.

תחילה, נאמר מייד שהדולר לא שבר מטה, לשפלים משמעותיים חדשים, מאז השפל שנקבע על ידי התערבותו הזכורה לטוב של סטנלי פישר סביב 3.20 בשנת 2008. למעשה השפל האחרון סביב 3.40 הוכיח לרבים כי לא ניתן כנראה לחדור נמוך יותר, וזה היה גורם מכריע להחלטה לסגור חלק מן הפוזיציות השליליות מול הדולר, שם.

נקודה שנייה ניתן למצוא במשולש המתכנס מטה, המלווה בסטייה חיובית מתמשכת בתאוצת המומנטום, מאז תחילת 2013, ועד הפריצה מעלה של אוגוסט 2014 (1 סגול). זו תבנית שבדרך כלל נגמרת בפריצה מעלה, כפי שזה אכן קרה, אבל אורך הזמן שזה לקח מנע מהרבה מאוד אנליסטים להבינה כראוי.

שלישית ניתן לציין את האלמנטים הפונדמנטליים שתרמו רבות לשינוי, והם העלייה בדולר העולמי, עקב הפסקת ההרחבה הכמותית האמריקאית, והחולשה במקרו הישראלי, כולל העלייה בגרעון, אשר הבהיל די הרבה ספקולנטים שהיו חיוביים על השקל.

יש לציין שכאשר הדולר חצה את סביבות רמת ההתנגדות הקשיחה סביב 3.70, וזאת בצורה כה קלילה וחסרת מעצורים, ניתן גם האות להרבה מאוד ספקנים לסגור גם הם את פוזיציות השורט שלהם על הדולר אצלנו.

ומה עכשיו? לאן כל זה מוביל?

נראה שקשה למצוא סיבה הגיונית לחשוב שהדולר לא הולך, לפחות, לבדוק את קו המגמה מספר 1, היורד ומחבר את כל השיאים של התנועה מאז שנת 2006. במיוחד כאשר אנו שמים לב לעובדה שהדולר כבר חצה מעלה את תיקון השני שליש מן הירידה הגדולה מאז 4.1 ( 2 סגול).

אם הוא יעשה זאת בקצב הנוכחי, הוא יגיע לשם סביב הרמה העגולה והפסיכולוגית לא פחות של 4 שקל לדולר (3 סגול). האם יש הגיון בתיקון טכני מטה בדרך לשם? בזמנים רגילים הייתי אומר שכן, אבל הימים האלו, בדולר אצלנו, אינם כאלה, וקשה להניח כאן שום הנחה.

לדעתי, רק שינוי מהותי בחוזקו של הדולר בעולם יוכל להשפיע בכיוון זה.

ומה לגבי הטווח הרחוק יותר? חציית קו המגמה מספר 1 יפתח מסלול מדהים לכיוון השיא הראשון של קו המגמה, דהיינו רמת ההתנגדות סביב 4.35. אני משער ששלב סגירת השורטים מוצתה, או עומדת להיות כזו, בקרוב. בכל אופן, המומנטום תומך בכך מאוד, כי כמו שאתם רואים ב-4 סגול, קו אינדיקאטור המומנטום (בכחול) עדיין לא נמצא מעל קו ה-0 ממש, ותאוצת החיוב, המיוצגת על ידי ההיסטוגרמה הירוקה, מגיעה רק עכשיו לשיא הקודם של שנת 2012.

מכל האמור עד כה, ניתן לשער שעכשיו הסוחרים יחליטו לקחת עמדות חיוביות של ממש, ולא רק סגירת עמדות שליליות, כי אם למדנו משהו מכל הניסיון שהצטבר, אנו יכולים לומר שככל שהמגמה החיובית תקצין, כך יימצאו אנשים שירצו לחדור דרך הדלת הצרה והחדשה הזו, וזאת למרות המצב הקיצוני שנמצא הסנטימנט כבר עכשיו בנכס הפיננסי הזה, החשוב כל כך לייצוא שלנו.

  • משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
  • ניתןש לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com
  • מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.