כימיה ישראלית

מה מונע הפחתת נשק להשמדה המונית במזרח התיכון?

תמר זנדברג / צילום: אוריה תדמור
תמר זנדברג / צילום: אוריה תדמור

עשרות שנים מדיניותה של ישראל לגבי נשק לא קונוונציונלי היא "מדיניות העמימות". זו מדיניות שהיו לה מטרות מאוד ספציפיות והיא חלה על נשק מאוד ספציפי, אבל התרחבה עד שהפכה לשתיקה גורפת והימנעות מהצטרפות לאמנות בינלאומיות אשר נועדו למנוע שימוש והפצה של כל סוג של נשק בלתי קונוונציונלי

דוגמה בולטת במיוחד ניתן למצוא בעמדת ישראל בעניין הנשק הכימי והיא שאין לה עמדה. זאת בניגוד מוחלט לקונצנזוס העולמי בעניין. אמנת הנשק הכימי (CWC) נחשבת לאמנה המצליחה ביותר מסוגה בהיסטוריה: כ-190 מדינות בעולם, ביניהן ארה"ב, רוסיה וסין חתמו על אמנה זו, ובזכות הצלחתה הושמד עד היום 86% מהנשק הכימי בעולם. תוצאה נוספת של הצלחת האמנה היא כי נשק כימי נחשב כיום לטאבו מוחלט והאיסור לעשות בו שימוש חד משמעי.

ישראל אמנם חתמה על האמנה אך לא אישררה אותה, ולאחר החתימה הצפויה של המדינות האחרונות שלא חתמו: בורמה, אנגולה ודרום סודן, נישאר ברשימה קצרה ולא מחמיאה עם צפון קוריאה ומצרים, כמדינות המוקצות האחרונות שלא מתחייבות להימנע משימוש בנשק כימי. ישראל מעולם לא הודתה כי היא מחזיקה או מפתחת נשק כימי אך גם לא היתה מוכנה להצהיר במפורש על מחויבותה שלא לעשות שימוש, לייצר, לפתח, לאגור ולהפיץ נשק כזה.

רבים גורסים כי זכותה של ישראל להגן על עצמה עולה על כל שיקול אחר, וניתן להניח כי רבים בציבור יסכימו עם עמדה זו. ואולם הצד השני של משוואה זו הוא כי הימנעותה של ישראל מהצטרפות לאמנת הנשק הכימי מהווה חסם לתהליך הפחתת נשק להשמדה המונית בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. מדובר במעגל קסמים: אי אפשר לצפות כי העולם ימנע משכנותינו להתחמש בלי שניקח גם אנחנו חלק בתהליך, גם במחיר של שקיפות מסוימת ושל הסכמה להגבלות כלשהן.

מדיניות העמימות המורחבת טומנת בחובה גם סכנות מסוג שלא ניתנה עליהן הדעת ולא מתקיים בהן דיון ציבורי: האם יש מאגרי נשק כימי בישראל? האם הם מתוחזקים כהלכה? האם הם נמצאים בקרבה לאזורי מגורים? האם לאזרחי ישראל אין זכות בחירה האם לגור בקרבה למצבורים כאלה? האם יש גורם שערוך למקרה של דליפה, תקלה או תאונה?

אסוני דליפות אמוניה בשנים האחרונות מראים שהחשש מחומרים מסוכנים אינו מופרך. רק השבוע אושרה תביעה ייצוגית נגד האחראים לדליפת אמוניה. שאלות אלה מצביעות על העובדה שנשק בלתי קונוונציונלי הוא מסוכן לכולם, גם למחזיקים בו, ולא רק לאלה שהוא מיועד להיות מכוון נגדם. האם הנשק הזה מפוקח ומנוטר? ובכלל, מה הטעם בהחזקת נשק כימי כאשר השימוש בו אסור לפי החוק הבינלאומי?

לא ניתן יהיה להעלים את הדיון הציבורי בנושא ולהמשיך במדיניות ההשתקה לאורך זמן. ח"כ חנין ואני הודענו בסיום המפגש עם המומחים לנושא כי נכין נייר עמדה ראשוני בנושא בשיתוף הארגונים הפועלים בתחום זה כיום, על מנת שנייר זה ישמש בסיס לתחילתו של דיון ציבורי בנושא. אפשר רק להצטער שיוזמות אלה צריכות להגיע מצד חברי כנסת באופוזיציה וארגונים אזרחיים ואינן מובלות על ידי הגורמים הממשלתיים הרשמיים, שכתוצאה מחוסר כמעט מוחלט בדיון, לא שינו את המדיניות שלהם מספר עשורים, בעוד המציאות בעולם ובמזרח התיכון - משתנה כל הזמן.

  • הכותבת היא חברת כנסת מטעם מרצ