"פיקוח על מחירי הגז הטבעי עשוי להגדיל הכנסות משקי הבית"

הטלת פיקוח על מחירי הגז הטבעי בהתאם להצעתו של יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה), עשויה להגדיל את ההכנסה של משפחה ממוצעת ב-1,300 שקל לשנה בטווח המידי, ועד 1,800 שקל בעתיד הלא-רחוק, כשהיקף ייצור החשמל בגז טבעי יעלה ל-70% - כך עולה מבדיקה שערך הכלכלן ד"ר זאב רותם.

"המחיר ההוגן מבחינה כלכלית בעבור הגז של המונופול נמוך ביותר מחצי מהמחיר כיום", אומר רותם בראיון ל"גלובס". רותם מסתמך בהקשר זה על חוות דעתו של פרופ' ג'יימס סמית, מומחה בינלאומי לכלכלת אנרגיה. סמית קבע, בחוות דעת שצורפה להליך משפטי בישראל, כי המחיר הכלכלי הנכון לגז המופק ממאגר "תמר" צריך לעמוד על 2.34 דולרים ליחידת חום, זאת בשעה שחברת החשמל משלמת לשותפים ב"תמר" סכום המוערך ב-5.6 דולרים, לפי הסכם מ2012.

"מוצר כמו גז טבעי המסופק בצנרת מוגדר על-ידי הכלכלנים 'מוצר לא-סחיר'", אומר רותם. "המחיר של מוצר כזה צריך להיקבע על-פי העלות לגלות אותו, להפיק אותו ולהובילו אל הלקוחות. לעלות הזו מוסיפים שיעור תשואה (ריבית) מקובלת. התשואה הממוצעת כיום בעולם, על-פי חוות הדעת של פרופ' סמית, על השקעות בגז הינה 9% נומינלית. להשוואה, התשואה הנוכחית על אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים הינה כיום כ-2% נומינלית והתשואה הממוצעת כיום על נדל"ן להשכרה בעולם ובישראל נעה סביב 6%-9%. ההצעה של פרופ' ברוורמן לפיקוח על מחיר הגז הינה בטווח מחירים של 3-3.5 דולרים, שנותן תשואה של 13% - מעל ומעבר למקובל בענף".

- מה המשמעות למשק של הפחתת מחיר הגז מ-5.6 ל-3-3.5 דולרים?

רותם: "לפער במחיר הגז הטבעי יש השפעה דרמטית על מחיר החשמל, עלות הדלק לתעשייה ואולי בעתיד גם על הגז הביתי. חברת החשמל מוציאה כ-9 מיליארד שקל בשנה לרכישת דלק לייצור חשמל, כשמחצית מהדלק היא גז טבעי. הפחתה של 2 דולרים ביחס למחיר המונופול תביא להפחתה של 1.5 מיליארד שקל מעלות האנרגיה של חברת החשמל. בעתיד המצב יחמיר עוד יותר, כי כל יצרני החשמל הפרטיים חתמו על חוזים ל-15 שנה עם מונופול הגז, בהיקף כולל של 4 מיליארד שקל לשנה. זאת אומרת, ככל שהמדינה תצליח לצמצם את הנתח של חברת החשמל בשוק ייצור החשמל וחלקם של היצרנים הפרטיים יגדל - כך יגדלו התלות של המשק במונופול הגז וההפסד שגורם מחיר-היתר.

"אם יתממשו התוכניות להעלות את היקף השימוש בגז ל-80% מהחשמל המיוצר במשק, תגדל עלות-היתר למשק במיליארד שקל נוספים ותגיע ל-2.5 מיליארד לשנה. בכל הקשור לשימוש בגז לתעשייה - עלות הדלק השנתית קרובה ל-4 מיליארד שקל, ואם ימומש כל הפוטנציאל של מעבר לגז טבעי בתעשייה - במחירים הנוכחיים שגובה המונופול, של 8 דולרים בממוצע ליחידת חום - החיסכון יגיע ל-2 מיליארד שקל. אם מחיר הגז לתעשייה יהיה המחיר המוצע במסגרת הפיקוח, יושג חיסכון נוסף של מיליארד שקל. חצי מתפוקת התעשייה הולכת לשוק המקומי, דהיינו חיסכון בעלויות של חצי מיליארד שקל שיכול להיות מוכפל במונחי צרכן למיליארד שקל. במקביל, הפחתת מחיר הגז תגביר את התחרותיות של המפעלים המייצאים. הפחתת 2 דולרים במחיר הגז עשויה להעביר מפעלים כמו מפעל המגנזיום מהפסד לרווח".

- וכיצד זה יתבטא בכיסו של הצרכן הביתי?

"כשמחשבים את ההשפעה על יוקר המחיה צריך להביא בחשבון את עלות החשמל למשקי הבית ואת עלות המוצרים והשירותים המושפעים ממחיר הגז. לפי בדיקתי, מדובר בתוספת של כ-1,300 שקל למשפחה ממוצעת לשנה בעלות החשמל, המוצרים והשירותים כבר כיום, אשר תעלה ל-1,800 שקל לשנה כאשר נתח החברות הפרטיות בייצור החשמל יגדל, בהתאם ליעדים שקבעה הממשלה. חשוב להדגיש שהתוספת הזו פוגעת כיום בעיקר בשכבות הנמוכות ושכבות הביניים. אם ניקח למשל עלות ממוצעת של חשמל, גז ודלק למשפחה בישראל, היא כ-5,000 שקל לשנה. מוצר זה הוא בסיסי - הפער בין המשפחות בעשירון התחתון לעליון בהוצאה לסעיף זה הוא רק 40% מול פער של 180% בסל התצרוכת הכולל".

- במשרד האנרגיה טוענים שהטלת פיקוח תרתיע כניסתם של שחקנים חדשים ותנציח למעשה את המונופול.

"הטענה הזו אינה נכונה כלכלית. במצב הקיים, שבו המונופול לוקח רווחים מופרזים, המשקיעים חייבים להביא בחשבון את האפשרות שהממשלה והכנסת יתעוררו ויטילו פיקוח. גם הממונה על ההגבלים הדגיש שהוא שומר לעצמו את האפשרות להטיל פיקוח בעתיד. במקרה כזה למשקיעים אין ודאות שלא יהיה ניסיון לבצע חקיקה פופוליסטית. לכן דווקא אם מכניסים היום את המונופול למשטר של פיקוח בתשואה סבירה ומוסכמת, נוצרת למשקיעים ודאות. אני מזכיר שתשואה של 15% מגלמת פרמיית סיכון של 6% מעל הממוצע המקובל בעולם להשקעות כאלה".

- האם אין חשש שהפיקוח יבריח את היזמים או שיגרום עיכובים משמעותיים בפיתוח מאגר לווייתן?

"אין לי ספק שיש כאן Chicken game או משחק של 'מי ימצמץ ראשון'. היינו עדים לסיפור דומה סביב מניית הזהב של הממשלה בצים. שם היה טייקון שאיים על הממשלה שאם תתעקש על מניית הזהב - לא יהיה הסדר חוב. יום אחרי שבית המשפט העליון אישר את החלטת הממשלה הטייקון ירד מכל האיומים שלו וביצע את הסדר החוב. במקרה של הגז המצב שונה, כי כרגע המונופול מאיים והממשלה מתכופפת מולו. ואולי יש הסבר אחר להתנהגות הממשלה, והוא שהיא שותפת לרווחי המונופול דרך התמלוגים. רק ברבעון האחרון גבתה הממשלה כרבע מליארד ש"ח תמלוגים מהרווחים של מונופול תמר. בעקבות ההחלטה של ועדת השרים לכלכלה לדחות את ההצעה להכניס את המונופול לפיקוח, שמעתי מישהו שאומר שיש כאן דרך מתוחכמת של הממשלה להגדיל את המיסים העקיפים על השכבות הנמוכות ושכבות הביניים ותשובה הוא רק "הגובה של הממשלה". אני אישית לא מאמין בתאוריית הקונספירציה הזו. ולכן, יש לקוות שהממשלה והכנסת יפעלו בהקדם להכניס את המונופול לפיקוח בתשואה מוסכמת, לטובת הורדת יוקר המחייה וכושר התחרות של ענפי הייצוא".