השכר בישראל גדל מאז 2008 בקצב נמוך מקצב הגידול בתוצר לעובד, כך עולה מנתונים שפרסם היום בנק ישראל. נתונים אלה מחזקים לכאורה את טענתו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שדורש להעלות את שכר המינימום בנימוק שפירות הצמיחה לא הגיעו לעובדים. בטווח הארוך יותר, לעומת זאת, הגידול בשכר ובפריון משתווים.
עוד עולה מהנתונים כי השכר הממוצע ברוטו לעובד במשק ב-2013, שעמד על 9,051 שקלים, היה נמוך מהשכר ב-2001 שעמד על 9,290 שקלים (במחירי 2013). מסיכום של 20 השנים האחרונות עולה כי השכר בישראל עלה שיעור דומה לשיעור עליית השכר הממוצע במדינות ה-OECD.
בנק ישראל פרסם היום נתונים על התפתחות השכר והפריון במשק משנת 1990. הנתונים הם מתוך הסקירה החצי שנתית של ההתפתחויות הכלכליות במשק, שתפורסם בקרוב. הנתונים כוללים השוואה לנתוני השכר והפריון ביתר מדינות ה-OECD. ההשוואה מעלה כי רמת השכר בישראל תואמת את פריון העבודה: הפריון הממוצע לשעת עבודה בישראל עמד ב-2012 על 73.4% מהממוצע ב-OECD, והשכר הממוצע לשעה עמד על 74.7% מהממוצע (במונחי כוח קנייה PPP). על בסיס נתונים אלה מסיק בנק ישראל כי "השכר בישראל נמוך יחסית משום שהפריון הממוצע לשעת עבודה בישראל נמוך יחסית לנתון המקביל ביתר המדינות ב-OECD".
ואולם מניתוח המגמות בשכר בישראל לעומת ממוצע ה-OECD עולה כי בעוד השכר הממוצע ב-OECD עלה בקצב מתון אך ברציפות, סבל השכר בישראל מתנודתיות חריפה ובשורה התחתונה לא עלה ריאלית מאז 2001.
ניתוח נתוני הבנק מעלה כי ניתן לחלק את התפתחות השכר בישראל לשתי תקופות עיקריות. בין השנים 1990 ל-2001 זינק השכר הממוצע בכ-25% וגדל בשיעור מהיר בהרבה מהגידול בשכר ב-OECD ומהגידול בפריון במשק.
אחרי שנת 2001 ירד השכר לשפל ב-2003 (8,470 שקלים), עלה שוב עד 2007 (9,094), ירד לשפל נוסף ב-2010 (8,859) ומאז הוא במגמת עלייה. כך יוצא שבסיכום שני העשורים נסגרו שני הפערים: הפער בין עליית השכר בישראל ל-OECD והפער בין עליית השכר ועליית הפריון בישראל.
בבנק ישראל מדגישים כי שכר הנטו הממוצע גדל בעשורים האחרונים יותר מהשכר ברוטו, בשל הפחתות בשיעורי מס ההכנסה. משנת 1996 השכר נטו למשרת שכיר גדל בקצב שנתי של 1.2%, בשעה שהשכר ברוטו גדל ב-0.8%; משנת 2001 השכר נטו גדל ב-0.7% לשנה, והשכר ברוטו ב-0.2%-; ומשנת 2003 השכר נטו גדל ב-1.7% והשכר ברוטו ב-0.7%. כלומר הפחתת המס על השכר אפשרה להעלות את שכר העובדים, ולמתן את לחצי השכר מצדם, בלי להגדיל את הוצאות השכר של המעסיק.
בנוסף מציינים בבנק שני צעדים שהגדילו את השכר בפועל למרות שאינם משתקפים ישירות בנתוני שכר הריאלי למשרת שכיר והם: הנהגת מענקי עבודה (מס הכנסה שלילי) והנהגת חובת הפרשה לפנסיה.
בסיכום מציינים עורכי המחקר כי "בטווח הבינוני, וגם בשנים האחרונות, (השכר) מתואם במידה רבה עם התפתחותו של התוצר לעובד. בטווח הבינוני השכר מושפע גם מגורמים קצרי טווח אחרים, ולכן ההערכה של האופן שבו השכר משתנה במשך הזמן רגישה לשנים שבוחרים להשוות".
התפתחות השכר בשני העשורים האחרונים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
