עתירה: עיריית ת"א דורשת משרדים כתנאי לאישור תוכניות

האם עיריית תל אביב "סוחטת" יזמים להקצות לה קומות משרדים שלמות בפרויקט משרדים חדשים, כתנאי לאישור תוספת זכויות בנייה שמבקשים היזמים? בעתירה מנהלית שהגישו לאחרונה יזמי בניין המשרדים "בית אגיש רבד" ברחוב נח מוזס בעיר נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, נטען כי זו דורשת כתנאי לאישור תוספת זכויות בנייה, שיוקצו לה קומה או מספר קומות בבניינים עצמם, וכי אלה יירשמו על שמה ואף ייבנו עבורה על חשבון היזמים.

את העתירה הגישה חברת נכסי שבטא קרונפלד בע"מ, המחזיקה יחד עם חברת רבד שבבעלות היזם יגאל אהובי, בבניין הכולל 6 קומות. זאת, לאחר שהוועדה המחוזית אישרה את התוכנית שיזמה החברה להוספת 20 קומות לבניין הקיים. עיריית תל אביב דרשה כי בבניין יוקצו לה שתי קומות שיירשמו על שמה לשימושים ציבוריים, בעוד הוועדה המחוזית קבעה כי העירייה תסתפק בקומה אחת.

בעתירה שהוגשה ע"י עוה"ד אלי וילצ'יק ורוית צימנט ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות', טוענת החברה כי מדובר בקומה שלמה בבניין שהחברה תיאלץ לבנות על חשבונה עבור העירייה, הכוללת 500 מ"ר עיקרי מתוך 10,000 מ"ר שאושרו. לטענת החברה, אין כל מקור חוקי לסמכותם של מוסדות התכנון לכפות על יזמים להקצות ולבנות שטחים ציבוריים עבור העירייה בבניין פרטי, ולכן התנאי שנקבע בתוכנית שאושרה בלתי חוקי ופסול. עוד נטען בעתירה, כי מדובר במטלה ציבורית מובהקת, שכבר נפסלה בעבר ע"י ביהמ"ש העליון, ולכן יש לבטלה. החברה אף טוענת כי בהחלטה לא צוין לאיזה שימוש דורשת העירייה את הקומה, ולכן ההקצאה שאושרה בלתי חוקית, שכל מטרתה להגדיל את נכסי העירייה. החברה מוסיפה עוד, כי בשימוש הציבורי שייעשה בקומה שהוקצתה לעירייה יכול להיכלל שימוש לצרכי מרפאות, דיור בר-השגה וכדומה - שהם שימושים מסחריים לכל דבר ועניין.

טענה נוספת בעתירה היא כי החלטת הוועדה המחוזית התקבלה ללא נימוק, ומבלי שבוצעה בדיקה פרוגרמטית, שבמסגרתה הוכח שיש צורך ציבורי בקומה, ואף לא הובהר מדוע יש צורך בקומה שלמה דווקא, תוך התעלמות מהעובדה שמדובר במטלה ששוויה מיליוני שקלים. עוד נטען, כי ההחלטה נעדרת פרטים דוגמת טיב הבנייה וסוגה, או הקומה בבניין, עובדה שתעצים את אמצעי הלחץ הנתון בידה של הוועדה המקומית על החברה בתנאים למתן בהיתר בנייה.

החברה אף טוענת לאפלייה בוטה ופסולה מאחר ותוכניות אחרות באזור אושרו ללא הקצאת שטחים לשימוש ציבורי, או שאושרו בתנאי של הקצאת שטחים מצומצמים (העומדים על 5% מתוספת הזכויות שאושרה).

מעיריית תל אביב נמסר: "בכל תוכנית המוסיפה זכויות בנייה מעבר לאלו הקיימות, בודקת הוועדה המקומית את צרכי הציבור הנדרשים מאישורה של התוכנית. במקומות שבהם לא ניתן מבחינה תכנונית להפקיע חלק מהקרקע לטובת שטחי ציבור, נבחנים פתרונות של הקצאת שטחים ציבוריים בתוך הפרויקט עצמו. בהתאם להסדרים הנכסיים, עלויות הבנייה של השטחים הציבוריים מקוזזות מהיטלי ההשבחה שאותם משלם היזם".