יבואנים יוכרזו כמונופולים במה שקשור ליבוא מקביל

ההכרזה תיעשה ללא קשר לנתח השוק של היבואן ■ ביקורת על המהלך: "זה פופליזם ללא מטרה. לא מדובר בשינוי מהותי בחוק"

עמית לנג / צילום: איל יצהר
עמית לנג / צילום: איל יצהר

היבואנים עולים על הכוונת של הממשלה. ל"גלובס" נודע כי הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים ביבוא, בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, ממליצה לממשלה להכריז על כל יבואן רשמי בישראל כמונופול, וזאת ללא קשר לנתח השוק שלו. ההכרזה תתבצע באמצעות שינוי חוק ההגבלים העסקיים ותתייחס רק לפעולות היבואנים הרשמיים בכל הקשור ליבוא מקביל. אם אכן ישונה החוק, הרי שיבואנים רבים מתחומי צריכה שונים ייחשבו כמונופול ויהיו חשופים לקנסות וחקירה פלילית, אם ינקטו צעד שמפריע ליבוא מקביל של מוצריהם.

חברים בוועדה סבורים כי מהלך כזה יוביל להורדת מחירים, מכיוון שהוא יפתח את השוק ליבוא ובשל כך, גם יהווה תמריץ ליבואנים הרשמיים בישראל להוריד מחירים. עם זאת, בכירים בענף המזון והצריכה תוקפים את ההחלטה וטוענים כי מדובר ב"החלטה פופוליסטית", שלא תהיה לה כל השפעה.

אם אכן ישונה החוק, אז בתחום המזון והצריכה, למשל, ייחשבו כמונופול חברות דיפלומט (יבואנית מותגי פרוקטר אנד גמבל - כמו ג'ילט, אולוייז, אולדייז ועוד), חברת שסטוביץ (יבואנית קולגייט, קלוגס, ברילה, ספיד סטיק ועוד), חברת ליימן-שליסל (יבואנית פררו רושה, שוקולד נוטלה) ועוד. גם חברות הפועלות באמצעות שלוחות בילנאומיות בישראל ייחשבו כמונופול, ואפילו חברת אסם-נסטלה תיחשב כמונופול בכל הקשור ליבוא מקביל של מוצרי נסטלה לישראל.

השינוי אינו נוגע רק לחברות מוצרי המזון והצריכה, אלא גם הוא מקיף את כלל התחומים במשק לרבות יבואני רכב, יבואני חלקי חילוף לרכב, יבואני מכשירי חשמל, יבואני צעצועים ועוד.

אכיפה פלילית

לדברי הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, "אנחנו מנסים לטפל בתופעה שבה יבואנים רשמיים מפריעים ליבואנים מקבילים להתחרות בהם. התחרות מיבוא מקביל היא חשובה במיוחד.

תחרות ממותגים אחרים הרבה פעמים לא יכולה לרסן את הכוח של היבואן הרשמי. דווקא בגלל שקיימת תופעה של מותגים מאוד חזקים, שמיובאים ביבוא רשמי, ויש נאמנות גדולה של הצרכנים למותג. היבואן המקביל, אם הוא מצליח להביא את המותג של היצרן הזר לארץ, יכול לספק את התחרות העזה ביותר ליבואן הרשמי. היבוא המקביל הוא כלי חשוב לכרסום בכוח של היבואן הרשמי ושל המותג כלפי הצרכנים בישראל".

הממונה על ההגבלים יאכוף את החוק במקרים שבהם יבואן רשמי ילחץ על קמעונאי או ידרבן אותו באמצעות הנחות מטרה או קשירה, שלא לרכוש מיבוא מקביל או ניסיון למנוע את היבוא המקביל באמצעות הפעלת לחץ או הגעה להבנות עם היצרן בחו"ל.

"המטרה היא שיבואן רשמי כזה יהיה חשוף לאכיפה פלילית ואזרחית, בכל מה שקשור להפרעה לתחרות מיבוא מקביל, ממש באותה מידה שמונופול חשוף לאחריות כזו, וגם אפשר יהיה לתת ליבואן הרשמי הוראות שנדרשות כדי למנוע את הפגיעה הזו בתחרות מיבוא מקביל", אומר גילה.

בלי שיניים

עם זאת, בשוק מטילים ספק ביכולת של צעד מעין זה להשפיע. בנוסף, לרשויות בישראל אין שיניים נגד היצרניות הבינלאומיות.

"זה פופליזם ללא מטרה", אומר אייל פישמן, יו"ר פישמן רשתות, "המטרה של הצעד הזה היא רק להתגונן ולהגיד שעושים משהו, כשאף אחד לא באמת רוצה לעשות משהו. שיסבירו לי איך החוק הזה יעזור לבעל סופרמרקט לייבא קלוגס כשר ביבוא מקביל. בהבדלי המחירים האלה, לא צריך להיות מומחה כדי לעשות יבוא מקביל, אבל אם לא אייבא מוצר כשר, איך רמי לוי ושופרסל יקנו ממני? רק טיב טעם יקנה. אז איך ירדו המחירים?".

פישמן טוען כי לא מדובר בשינוי מהותי של החוק. "אם היה בעבר יבואן שאיים על ספק, זו היתה עבירת הגבלים גם כך. אין כאן הישג. במוצרי הנון-פוד אין בעיה לייבא, אבל במחירי המזון יש בעיה וגם אם מחר ישחררו את החסמים, כל עוד לא יפתרו את בעיית הכשרות, הם יכולים לדבר, להמציא חוקים ושום דבר לא יעזור. בעיית המחייה הגבוהה באמת במדינת ישראל, שאינה קשורה לדיור, דלק ורכב - בעיות שהמדינה לא פותרת בגלל מכס - היא מזון. הם לא מוכנים לפתור את הבעיות השורשיות העמוקות של המשק הישראלי.

"הטייס האוטומטי שנתן בזמנו שעמית לאנג לארנונה, העלה את המחירים יותר מכל הצעה שהוא מסוגל להעלות. אין לאף אחד אומץ לקבל החלטות אמיתיות. בסופו של דבר, האשם תמיד הוא המדינה, והמדינה תמיד מנסה לצייר מצב שהיבואנים - מה שלפעמים נכון - הם האשמים. אבל היבואנים נשענים על כל מיני מנגונני מדינה מטופשים, שנותנים להם להעלות המחירים. חוק כזה יעשה רק עוד ביורוקרטיה ויגרום עוד הוצאות שיגולגלו לצרכנים. רק ביום שיעשו מה שעשו בשוק התקשורת - הורדת חסמים מלאה - ירדו מחירים".

כדוגמה מביא פישמן את מוצרי החשמל. "אני מת לעשות יבוא מקביל של מקדחות בוש להום סנטר, אבל בישראל המציאו בשעתו שקעים ותקעים שלא מתאימים לשום מקום בעולם בשביל להגן על כל מיני יבואנים אינטרסנטים בזמנו. גם כששינו לאחרונה, שינו למשהו שלא מתאים לשקעים של אירופה. אני לא אייבא בגלל מכון התקנים, ולא בגלל יבואן שאני לא מפחד ממנו".

לדברי רמי לוי, בעל השליטה ברשת רמי לוי שיווק השקמה, "הבעיה היא שהיבואנים הגדולים הם גם היצרנים, גם היבואנים וגם המשווקים. קחי למשל את פרוקטר אנד גמבל - הוא גם היבואן, גם המשווק וגם היצרן. אותו דבר באוסם-נסטלה. כל מי שמחזיק בשלושת החוליות בשרשרת, עליו צריכים להכריז כמונופול באופן עקרוני, כי אתה לא יכול לייצר תחרות למוצרים שלו או שצריך לחייב אותו למכור בחו"ל גם למי שרוצה לייבא. למשל לחייב את פרוקטר למכור ליבואנים ישראלים בחו"ל.

"אם יחייבו את הספק למכור גם לי בחו"ל, זה יעזור. הבעיה העיקרית היא שהספק בחו"ל לא מוכן למכור. אם אתה רוצה לייבא סחורה באופן שוטף, אתה צריך לייבא אותה מהיצרן".

הקמעוניא חשוף לאיומים אם הוא עושה יבוא מקביל?

"שטויות במיץ עגבניות. מה הוא לא ימכור לו"?