ד"ר פיטר ג'ארט, מנהל חטיבה, המחלקה הכלכלית של ה-OECD, מחבר הסקירה הכלכלית על ישראל - "סקירת שוק התעסוקה הגלובלי והלוקלי", נשא היום (א') דברים בפאנל "עובדי עצות - עולם התעסוקה והתאמתו לצרכים המשתנים" בוועידת ישראל לעסקים 2014.
ג'ארט אמר כי "ישראל מציגה ביצועים טובים בהקשרי תמ"ג בין מדינות OECD מאז המשבר. רק צ'ילה מציגה ביצועים טובים יותר. מאגר תמר' משפיע לטובה על התחום הזה. גם בשנים הבאות הדבר צפוי להמשך.
"בהמשך, רק טורקיה צפויה להציג צמיחה גבוהה יותר בשוק העבודה. שיעור ההשתתפות הוא מעל הממוצע, בעיקר אצל נשים ומבוגרים. יש חולשות, בעיקר בכל הנוגע לחרדים וערבים, ששיעור ההשתתפות שלהם נמוך בשוק העבודה".
ג'ארט הציג בעיה בשוק העבודה הישראלי: ההפרש בהשתתפות בשוק העבודה בין אקדמאים לעובדים ללא חינוך. לדבריו, העובדה שנשים רבות שאינן אקדמיות לא משתתפות בשוק העבודה מהווה רועץ בשוק העבודה הישראלי.
"קריטי עבור ישראל להמנע מאבטלה - 1 מכל 4 מובטלים ב-OECD נמצאים מחוץ למעגל העבודה מעל לשנה. בישראל כיום רק 1 מתוך 6 עומד בקריטריון הזה, וזה טוב.
"ישראל מוציאה כמחצית מהממוצע ב-OECD על תוכניות והכשרה למובטלים, וחלק מזה ניתן להסבר מאחוז האבטלה הנמוך במדינה", אמר.
ישראל היא אחת משבע מדינות ב-OECD בעלות צמיחה שלילית של השכר ביחס לאינפלציה מאז 2007, ציין ג'ארט.
ג'ארט התייחס גם לאי השוויון בישראל ביחס ל-OECD. ב-2012, רק ארה"ב עברה את ישראל באי השוויון בחלוקת העושר, אמר. שכר המינימום בישראל, ציין ג'ארט, נמוך מהממוצע ב-OECD. ביחס לשכר החציוני, בישראל שכר המינימום גבוה מהממוצע ב-OECD. העלאת שכר המינימום יגדיל את הכוח הצרכני של אזרחי ישראל, אמר ג'ארט.
ההמלצות של OECD לישראל, ציין ג'ארט, הן "לגרום לעבודה להשתלם לעובדים; ליישם תוכנית רווחה בכל המדינה; להגביר את יישום הרגולציה בשוק העבודה, תוך הקטנת שכר המינימום ביחס לשכר החציוני".
ברוש: "הדבר הראשון הוא לעשות מס הכנסה שלילי"
לאחר נאומו של ג'ארט התנהל פאנל, בו השתתפו שרגא ברוש, יו"ר קבוצת י. ברוש; קובי אמסלם, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר; יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים; פרופ' צבי אקשטיין, דיקן הפקולטה לכלכלה, המרכז הבינתחומי, הרצליה; דן פרופר, יו"ר אסם. את הפאנל הנחה חגי גולן, העורך הראשי של "גלובס", יחד עם שי ניב, כתב לענייני רווחה ועבודה ב"גלובס".
ברוש התייחס לנושא השכר במשק, ואמר כי "הבעיה בעיני היא בדרך. השאלה לא כמה להעלות אלא למה אתה מצפה. העלאת שכר המינימום הייתה 411 שקל בשלוש פעימות ולא גרמה לזעזועים במשק כי בסופו של דבר היא הוסיפה מעט מאוד על מה שממילא החוק היה נותן לעובדים. להבדיל מזה, העלאת השכר הרגילה הייתה עולה בתקופה הזו בכ-400 שקל או מעט יותר, אבל חמור מזה, סוכם גם להצמיד את שכר המינימום ל-52% מהשכר הממוצע במשק - וזה סדר גודל של בין 7 ל-10 מיליארד שקל בשנה למשק החל מ-2018. אף אחד לא חושב שלא צריך לעזור לעובדים העניים, אבל הדרך היא לא על ידי העלאת השכר במשק ב-10%, אלא הדבר הראשון הוא לעשות מס הכנסה שלילי. זה היה פותר בעיה משמעותית מאוד".
פרופר אמר כי "יש אפשרות לעסקת חבילה - יושבים 3 הצדדים, ההסתדרות, הממשלה והמעסיקים וכל אחד תורם את שלו. לצערי הפעם הממשלה התפרקה ולא יכולה לתת וההסתדרות קיבלה. זה מצב שאסור שיקרה. כל זה נעשה תחת איום לשביתה, אם היה משהו באיום זה רק כל עוד הממשלה הייתה קיימת. אסור היה להזדרז ולחתום על הסכם כזה. היה צריך להמתין לממשלה".
"צריך להעלות את שכר המינימום אבל צריך לדעת איך לעשות את זה", אמר פרופר. "אסם ודאי שתוכל לעמוד בהעלאת שכר המינימום והיא גם היום נמצאת מעל שכר המינימום אבל עסקים קטנים יאלצו לסגור, חלק מהעובדים הללו לא ימצאו מקום עבודה בגלל ההאטה, שתהיה עמוקה הרבה יותר לאחר הבחירות. לכן, העסקה הזאת היא לא טובה למשק".
ויגודסקי אמרה כי "אין לי ספק שכולנו מדברים מתוך הפן החברתי של שכר המינימום הנמוך. יחד עם זאת, אין ספק שיש כאן שתי תופעות שאנחנו נספוג. האחת - לתעשייה לא תהיה ברירה ויהיה צורך בהעלאת מחירים ובפיטורים שנמצאים כבר בפתח. הקרן שאני עובדת בה עוסקת במאות עובדים שהולכים להיות מפוטרים".
"אני לא רואה את הגברת הפריון על ידי העלאת שכר המינימום"
אקשטיין התייחס לנושא של האיומים על פיטורים בהקשר להעלאת שכר המינימום, ואמר כי "המחקרים מראים אפקט מסוים שלילי של העלאות שכר מינימום, אבל הוא לא משמעותי במשק הישראלי, כי הנתונים מראים שככל שהשכר עלה בהשוואה לשכר הממוצע והחציוני כך יותר אנשים עבדו מתחת לשכר המינימום. ב-1995 השכר המינימום היה 43% מהשכר הממוצע, והיו הרבה שדיווחו על שכר מתחת לשכר המינימום. קשה מאוד לאכוף את זה. גם העובדים הזרים מקשים על זה, כי הם מוכנים לעבוד מתחת לשכר המינימום, והם מתחרים עם עוד מאות אלפי ישראלים עם פחות מ-12 שנות לימוד".
אקשטיין: "אנחנו חייבים להוציא את העובדים שמוכנים לעבוד בשכר כמעט אפסי מהמשק כדי לאפשר לתושבי מדינת ישראל להגיע לרמת שכר יותר גבוהה שלמעסיקים יהיה כדאי להשקיע בה".
אמסלם אמר כי "השיטה הישראלית עובדת בצורה משונה: מצמידים אקדח לרקה של שר האוצר ואומרים לו לפתור בעיות מאוד גדולות, ואז אומרים לו תוך שבועיים תפתור את זה או שתקבל שביתה כללית במשק. אז בשביל מה צריך חקיקה ובית מחוקקים אם אפשר ישר לאיים בשביתה? לכן צריך להיזהר מלחבק את השיטה הישראלית למרות שזה נראה צודק ונכון להעלות את שכר המינימום. קבענו שת"פ עם המעסיקים, והיו שם הצלחות לכל הצדדים, וזה עדיף מהאלטרנטיבה שזה ריבים. אני מצטער שהמעסיקים ברחו קדימה בהסכמות עם ההסתדרות, כשהמשטר הפוליטי התערער לגמרי. מה הייתה הדחיפות לחתום על ההסכם עכשיו אם הוא נכנס לתוקף רק באפריל?".
בנוגע לסוגיית הפריון, אמרה ויגודסקי כי "אני לא רואה את הגברת הפריון על ידי העלאת שכר המינימום אלא על ידי השקעה בעובדים, במיוחד אלה ששכרם נוגע בשכר המינימום. אלה עובדים שלדאבוני במשך שנים לא הממשלה ולא המעסיקים השקיעו כדי שהם יוכלו לתפקד עם התשתיות הטכנולוגיות המתקדמות כפי שנהוג במקומות אחרים. הגדלת הפריון היא רק על ידי מתן אופק תעסוקתי ומוטיבציה שיש אור בקצב המנהרה".
פרופר: "לגבי מה שאמר אקשטיין, אני חושב שאכיפה של החוק בנושא שכר מינימום, שקיימת רק בשוליים, היא שגורמת למעסיקים לשלם פחות משכר מינימום וזה מעוות את המשק וגורם לעוד אנשים לעבור על החוק. השאלה היא איך מקדימים את זה שאנשים יחיו על יותר מ-5,000 שקל בחודש. התשובה היא הגדלת הפריון. בנוסף ציך השקעות בתעשייה, ואין מספיק מזה. הפער בינינו לבין העולם בפריון הולך וגדל, וזה נושא כאוב שצריך לפתור. כרגע צריך בזהרות להעלות את שכר המינימום אבל תוך התחשבות במצב הכלכלי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
