השוטרים חיפשו פעילי פח"ע - ועלו על הונאת מס מתוחכמת

כאשר עצרה מכונית הסיטרואן שבה נהג מוחמד אבו סנד במחסום משטרתי במזרח ירושלים, השוטרים במחסום לא הבינו מה ואת מי בדיוק הם תופסים. השוטרים, שהוצבו במקום כנראה כדי לחפש נשק או פעילי פח"ע, תפסו חשוד בהונאת מס מתוחכמת של עשרות-מיליוני שקלים. מה שעורר את חשדם של השוטרים היו כנראה שמונת הטלפונים הניידים שהחזיק אבו סנד במכוניתו. טלפונים אלו לא שימשו אותו לחמוק מההאזנות של השב"כ, אבו סנד ברח דווקא מרשות המסים. עוד נמצאו במכונית קבלות רבות, פנקסי חשבוניות-מס וחותמות מזויפות של פקידי ממשלה ושל חברות שונות.

בהמשך, גילו החוקרים שמדובר באדם מבוקש, שרשות המסים מחפשת אותו זה שנה וחצי. לפי החשד, אבו סנד הוא עבריין מתוחכם שזיהה נקודות-תורפה באופן הלא מתוחכם שבו פועלות הרשויות בארץ, וניצל את נקודות-התורפה הללו כדי לגלגל מיליונים. הוא פיתח לכאורה שיטה פשוטה וערמומית להשתלט על חברות, להוציא בשמן חשבוניות לצדדים שלישיים שביקשו "לכבס" כספים, וליהנות מעמלה שמנה מעשרות-מיליוני שקלים ש"הולבנו" כביכול באמצעות ה"עסק" שלו.

"במחלקת חקירות מע"מ ירושלים נפתחה חקירה נגד החשוד, בחשד להשתלטות על חברות שונות ללא ידיעת בעליהן, לשימוש במסמכים כוזבים, וכן בחותמות מזויפות של עורכי-דין על מסמכי תאגיד ברשם החברות, המעידות על היותו של החשוד מנהל ובעל מניות". כך הסביר נציג רשות המסים את החשדות המיוחסים לאבו סנד, בדיון בהערכת מעצרו הראשונה בבית-משפט השלום בירושלים בשבוע שעבר.

עוד נחשד אבו סנד ב"שימוש בחותמות של רואי-חשבון במסמכים המעידים לכאורה על כשרות החברות. כל זאת במטרה להפיץ חשבוניות-מס פיקטיביות על-שם פירמות שונות", כדברי נציג רשות המסים.

הנציג הוסיף כי נגד אבו סנד מתנהלות חקירות רבות ביחידות החקירה ובמשרדי מע"מ השונים, אשר רק בימים אלו מקבצים את החומר ומנסים לעמוד על היקף פעילותו העבריינית לכאורה.

התחזה לפקידי שומה

בין המסמכים בתיק החקירה של אבו סנד, נמצאים מסמכים מזויפים לכאורה, שהפיק לפי החשד, תוך התחזות לבעלי תפקידים שונים ברשות המסים. לדוגמה, בתיק קיים מסמך שנחזה להיות מסמך רשמי של רשות המסים, המעיד על סיום חקירה שערכה כביכול הרשות נגד אחת מן החברות שעליהן השתלט לכאורה, חברת רויאל דנט בע"מ. במסמך, שעליו חתום לכאורה "מנהל מחלקת חקירות מכס ברשות המסים, יוסי גבאי", צוין כי תיק החקירה נגד רויאל דנט נסגר לאחר שהתקבלו ברשות המסים מאזנים מעודכנים לשנים 2009-2010.

ואולם, גורם ברשות המסים מסר כי ברשות אין עובד בשם יוסי גבאי המכהן בתפקיד שצוין במסמך. במקרה אחר עשה אבו סנד, לפי החשד, שימוש בחותמת של עורך-דין שאכן קיים. לדברי גורם ברשות המסים, אותו עו"ד זומן לחקירה והוא מסר בה כי אינו מכיר את המסמכים שעליהם מופיעה חותמתו, וכי הוא סבור שמדובר בזיוף.

הקלות שבה ניתן "לגנוב" חברה

גורם נוסף ברשות המסים מסר כי "בכל יום שעובר נשפך אור על עוד כספים שהולבנו. ההיקף מגיע לעשרות-מיליוני שקלים. אנחנו חוקרים את החשדות באמצעות התחקות אחר פעולות בצ'יינג'ים ובבנקים, ומגלים עוד ועוד מדי יום". התיק, שהחל ממעצר מקרי במחסום במזרח ירושלים מתגלה כתיק הונאה בהיקף עצום, "תמנון של ממש", כלשון הגורם ברשות המסים. עוד מסר אותו גורם, כי מלבד אבו סנד נעצר חשוד נוסף בשם מוראד ג'אראדאת, שחשוד כי היה "לקוח" לכאורה של "מכבסת הכספים" של אבו סנד. בדיון בהארכת המעצר השניה שנערך אמש (ב') בבית משפט השלום בירושלים, מסר נציג הרשות כי עד כה נתגלו שבע-שמונה חברות שהיו "לקוחות" של אבו סנד לפי החשד וכי בפרשה צפויים להיחקר עשרות אנשים. "הגענו לאחוז מזערי מן הדברים, מדובר בפרשה מורכבת של עשרות או מאות לקוחות בהיקפים של עשרות מיליונים. אני לא יכול לאמוד עכשיו את הסכומים", דברי הנציג. השופטת ג'ויה סקאפה שפירא החליטה אמש על הארכת מעצרו של אבו סנד בפעם השניה, בשלושה ימים נוספים.

החשדות נגד אבו סנד מעידים בעיקר על פגיעות ואי-אמינות השיטה שבה אנו נסמכים על חתימות, פקסים וחותמות רשמיות, שיטה שהייתה יעילה כשהומצאה - לפני מאות שנים. כל שנדרש כדי להעביר את מניותיה של חברה פרטית, הוא להציג מסמכים המראים על הסכמת בעלי המניות הקודמים להעברת המניות, ואישורים חתומים על-ידי עו"ד.

את המסמכים הללו אפשר לזייף בקלות, לשלוח לרשם החברות, ותוך מעט מאוד זמן להפוך למוציא והמביא ולמנהל בפועל של חברה ש"נגנבה". בחברות שאינן פעילות במיוחד, סביר שבעלי המניות האמיתיים לא יבחינו בכך במשך זמן רב. לדברי עוה"ד דרור ארד-איילון, מומחה למשפט פלילי ולאתיקה, "לעולם אין חסינות במאה אחוז נגד זיופים. ככל שעושים דרגת בדיקה יותר גבוהה, כך ניתן לשפר את יכולת הזיוף".

ארד-איילון מציין, כי "ברוב המקרים, הרשויות בישראל לא נוקטות די אמצעים לבדיקת הזיהוי של אנשים החתומים על תצהירים, למעט אימות החתימה על-ידי עו"ד או רשם. לרשות עצמה אין תהליך נוסף של בדיקה של נכונות הזיהוי על המסמכים, וזה באמת פתח לזיוף".

"צריך לציין שברשם החברות, הרישום הוא לא קונסטיטוטיבי אלא דקלרטיבי. כלומר, טעות ברישום אינה יכולה להביא להעברת המניות למי שאינו בעליהן החוקי".

ולמרות זאת, מזהיר ארד-איילון, רוב הגורמים שיבואו במגע עם החברה, יסתמכו על הרישום. לכן, רישום שאינו נכון ברשם החברות יכול לפתוח את הפתח למעשים כגון אלו המיוחסים לאבו סנד.

לסיכום אומר ארד-איילון, "צריך להודות על האמת, כל עולם החותמות והזיהוי באמצעות שם הוא דבר ארכאי ולא רלבנטי, שאינו יכול להוות חסם מפני הטעיה. עברו מאות שנים מאז שחותמת הייתה אינדיקציה לזיהוי, והגיע הזמן להתעדכן. זאת, למרות שצריך להדגיש, שכל תחליף - גם הוא חשוף לזיוף. הכיוון צריך להיות דיגיטליזיה, כי מפתחות דיגיטליים מוצפנים חשופים פחות למעשי זיוף, לפחות נכון לעכשיו".