כתב אישום נגד חברות שהציבו שלטים בניגוד לחוק

הנאשמות: חברת נורסטאר, שהציבה 5 שלטי חוצות ענקיים במחלף גלילות ללא היתר בנייה, וחברת הכפר הירוק שמחזיקה בקרקע וגורפת לכיסה עשרות אלפי שקלים מדי שנה

שלטים באיילון / צילום: תמר מצפי
שלטים באיילון / צילום: תמר מצפי

חמישה שלטי חוצות הסמוכים למחלף גלילות הוצבו בניגוד לחוק, ובחודש אוגוסט האחרון הוגש כתב אישום נגד חברת נורסטאר מדיה בע"מ ומנהל החברה משה נור, ונגד חברת הכפר הירוק ומנהלה קובי נווה - כך נודע ל"גלובס". מדובר ב-5 שלטי ענק בגובה 15-21 מטר, המוצבים ממזרח לנתיבי איילון, בין מחלף קק"ל לצומת גלילות, על קרקע חקלאית בניגוד לתוכנית בניין העיר וללא היתר בנייה. למרות זאת, ניסתה ח"כ מירי רגב לעכב את ההליכים נגד הנאשמים ולשנות את החוק כך שהצבת השלטים תוכשר.

מכתב האישום שהגישה המדינה לבית משפט השלום בתל אביב עולה כי משנת 2000 הציבה נורסטאר מדיה על קרקע חקלאית, בשטח המוניציפלי של עיריית רמת השרון, את חמשת שלטי הענק, ובתמורה היא משלמת לחברת הכפר הירוק ,החוכרת את הקרקע, עשרות אלפי שקלים מדי חודש. עוד עולה מכתב האישום כי השלטים כוללים מבני מתכת בשטח 12-27 מ"ר הבנויים על רצפת בטון, נישאים לגובה 15-21 מטר, עטופים בבד פרסום, ולצד כל שלט 2-3 עמודי תאורה.

למבנים הללו לא ניתן היתר בנייה והקמתם על קרקע חקלאית מנוגדת לחוק התכנון והבנייה. לפיכך הכפר הירוק וחברת הפרסום מואשמים בשלוש עבירות על חוק התכנון והבנייה וחוק הדרכים (שילוט): שימוש ללא היתר, שימוש בקרקע חקלאית, והצבת שלטי פרסום ללא היתר. המדינה דורשת להרשיע את הנאשמים, ודיון בנושא יתקיים בחודש פברואר הקרוב.

גלגל ההצלה לחברות הללו עשוי להגיע מח"כ מירי רגב, הדורשת לשנות את החוק. בספטמבר האחרון היא פנתה לשר הפנים לשעבר גדעון סער במכתב ובו ציינה כי "חברות שלטי החוצות מעסיקות מאות עובדים ומספקות תעסוקה לאלפי משפחות בתחומי הדפוס, הפרסום והשירותים הנלווים. הימשכות מבצע 'צוק איתן' גרמה למשבר כלכלי חמור בענף הפרסום כולו ובתוכו גם בענף פרסום החוצות שספג מכה אנושה של ממש שמאיימת למוטט את הענף ולהביא לפיטורי אלפי אנשים המועסקים בו". ברוח זו, אגב, דרשה רגב בעבר להתחשב גם במפעילי גני אירועים הפועלים על קרקע חקלאית בניגוד לדין.

לטענת רגב, דרישת המדינה להסיר את השלטים מבוססת על פרשנות מוטעית ומגמתית של החוק והתקנות. לדבריה, החוק קובע כי אסור להציב שילוט בדרך שבשני צדיה קרקע חקלאית, בעוד בנתיבי איילון, צד אחד של הציר הוא חקלאי, והצד האחר מיועד לבנייה. "מדובר במקום שבו מתקיים שילוט חוצות לפי היתר יותר מ-12 שנה. התיקון לחוק שחוקק בשנת 2008 נועד לאפשר הצבת שלטים ברחבי נתיבי איילון - זו כל מטרתו והסיבה לשינוי שנעשה", כתבה רגב לסער.

רגב טענה במכתב כי בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת על התקנות, אמרו נציגי חברות השילוט כי קיים שוני לשוני בין החוק לתקנות וכי קיימת סטייה לכאורה של התקנות מהוראות החוק, ולכן דרשו התאמה לשונית ביניהם. "ואולם יו"ר הוועדה אז אופיר אקוניס וחברי כנסת נוספים שהשתתפו בדיון, ובהם עמיר פרץ, הרגיעו את הנוכחים ואמרו כי אין כל כוונה לפרוץ את מסגרת החוק על ידי התקנת תקנות שסותרות את תכלית החוק", כתבה רגב.

ממשרד הפנים נמסר: "הנושא מטופל על ידי המחלקה לדיני מקרקעין במשרד המשפטים".

ח"כ מירי רגב מסרה בתגובה: "אני לא מתערבת בעבודת בית המשפט, אך כשמגיע לידיעתי כי קיימת פרשנות שונה בין שני משרדי ממשלה - משרד התחבורה ומשרד הפנים - אני עומדת על כך שצריך לעשות סדר כדי שהחקיקה תהיה ברורה. בדיוק כמו שבתחום הלא מוסדר של גני האירועים צריך לעשות סדר בחקיקה ואני אעשה".