דווקא לפני הבחירות, כל התקשורת האלקטרונית בישראל נתונה לחסדיו של נתניהו

דווקא לפני הבחירות, כל התקשורת האלקטרונית נתונה לחסדי נתניהו

ערוץ 2 ערוץ 10 ערוץ 1
ערוץ 2 ערוץ 10 ערוץ 1

כ-90 ימים נותרו במרוץ לבחירות לכנסת ה-20, והתקשורת האלקטרונית הישראלית מגיעה חבוטה ומקרטעת לישורת האחרונה. דווקא בתקופה שבה תפקודה חיוני יותר מתמיד, מרחפים מעליה סימני שאלה קיומיים. זוהי בשורה רעה לפוליטיקה הישראלית - וטובה עד טובה מאוד לראש הממשלה בנימין נתניהו.

השינויים הרבים שעברה התקשורת הצריכו רפורמות. תפקידן של הרפורמות הוא להתאים את השוק ואת הרגולציה לנסיבות חדשות, לדרבן אותו להשתנות, ואם השוק אינו יכול להתאים עצמו לחידושים - על המפקחים להביא לשינויים מבניים נדרשים וחיוניים.

קיראו עוד ב"גלובס"


שוק התקשורת האלקטרונית בישראל זקוק למהפכה. שר התקשורת היוצא, גלעד ארדן, הבין זאת ופעל בשתי חזיתות - הן לגבי השידור הציבורי והן לגבי השידור המסחרי. אולם מינויו לשר הפנים הקפיא את השינויים הללו בעיצומם, ומטיל עליהם צל כבד. גם פרישתו התמוהה של מנכ"ל הרשות השנייה שי באבד, ביחד עם מעברו לפוליטיקה בעת הזאת, מעכבים את ההתאמות הדרושות בשוק התקשורת המסחרית.

תזכורת: רשות השידור נמצאת בפירוק, כפי שמכריז כל בוקר השדרן-מגיש התוכניות אריה גולן ביומן הבוקר של קול ישראל. את הרשות מפעיל כעת מנהל שמינה כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר). בחודש מארס 2015 רשות השידור אמורה לעבור רפורמה מקיפה - תוכנית, ארגונית וכספית, ולהופיע במתכונת חדשה. היום כבר ברור כי לוח-זמנים זה אינו ריאלי, ולכן המחוקק יקבע מועד חדש, אוקטובר 2015, אך עדיין הרשות נמצאת בטלטלה כבדה, וחלק מעובדיה עתידים לסיים את עבודתם בחודשים הקרובים.

ערוץ 10 עלול להיסגר בעוד שבועיים, אלא אם יימצא משקיע, ובכל במקרה עליו לשלם עשרות מיליוני שקלים לרשות השנייה. ואילו ערוץ 2, הדבק בזיכיונות שלו, נדרש להתפצל בין הזכייניות קשת ורשת ולהעמיד את חברת החדשות שלו למכירה על-ידי אחת משתיהן.

לתוך החלל הזה נכנס בשמחה ראש הממשלה. אין מצב נוח יותר וחביב יותר לנתניהו מאשר מצב זה. כל התקשורת האלקטרונית בישראל נתונה עתה לחסדיו (רשות השידור עדיין מצויה באופן פורמלי בידי השר גלעד ארדן, אולם ספק אם יזיז בה גרגיר בלי לקבל את אישורו של ראש הממשלה).

כאשר כל הנידונים מחכים בתא לבושים בבגדים חומים, ברור כי ראש הממשלה יכול להשתעשע בהם, כפי שראינו בדיון האחרון בוועדה המשותפת בכנסת שהתקיים בשבוע שעבר, דיון שניהל מקורבו של נתניהו, ח"כ זאב אלקין.

בשל מצב זה, דרשתי בשבוע שעבר מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לאסור על ראש הממשלה לקבל כל החלטה שהיא הנוגעת לעתידם של כלי תקשורת אלה. בדרך-כלל היועץ המשפטי לממשלה אוסר לבצע מינויים חטופים ערב בחירות. אולם לפנינו מסתמן המחטף הגדול - כל התקשורת היא בת-ערובה.

בראשית החודש מינה נתניהו ועדה שאמורה למנות את המנכ"ל החדש של רשות השידור, האם היא תוכל לעשות זאת? - עדיף שתמתין כמובן. מה דינו של ערוץ 10 המפרפר, האם יחדל משידוריו ב-1 בינואר 2015? ומה על חברת החדשות של ערוץ 2, הגוף התקשורתי בעל העוצמה, האם היא תימכר בקרוב? קשת ורשת - האם ילכו השתיים בלתי אם נועדו? כלומר, לא רק מינויים עומדים על סדר היום, אלא גם החלטות שיעצבו את שוק התקשורת לשנים רבות. ספק אם זה הזמן הראוי לכך.

על ראש הממשלה להוציא מידיו מיד את הטיפול בשחקנים חשובים אלה בשדה התקשורתי. שהרי עת בחירות לפנינו. לא ניתן להפחית מחשיבות תפקידה של התקשורת בימים כאלה.

יש להבטיח כי העיתונות האלקטרונית תוכל לתפקד באופן חופשי, עצמאי ובלתי תלוי. הציבור זקוק לה, במיוחד בימים אלה, כמקור מידע ופרשנות. אבל כאשר החרב מרחפת מעל ראשי גופי התקשורת - ספק גדול אם הם יוכלו לעשות כן.

■ הכותב הוא ממפלגת העבודה, סגן יו"ר הכנסת; כיהן בעבר כמנכ"ל הרשות השנייה וכיו"ר רשות השידור.

לכתבה הקודמתחלשים מול פוטין