עקב הנחיית וינשטיין: ניסיון בכנסת לחקיקת-בזק להעלאת שכר המינימום

(עדכון) - היועמ"ש נתן אור ירוק לנהל מו"מ על העלאה ל-5,000 שקל, אך הבהיר: "אין מקום לכך בעת הזו, כי ההחלטה נעשתה בתקופת בחירות" ■ הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה לתמוך בהסכם בין ההסתדרות למעסיקים

יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר
יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נותן אור ירוק למדינה להמשיך ולנהל משא ומתן על העלאת שכר המינימום במגזר הציבורי. בהחלטה שמפרסם היום (ה') היועמ"ש, הוא מסביר זאת בעובדה שעוד בטרם החלה תקופת הבחירות הוסכם בין נציגי המדינה לנציגי ההסתדרות על סכום של 5,000 שקל.

עם זאת, וינשטיין לא הסכים לקצב העלאת שכר המינימום. כמו כן היועץ אסר על קיבוע שכר המינימום על 52% מהשכר הממוצע, וקובע שאת זה צריך לעשות בחקיקה אחרי הבחירות.

לדבריו, ממדובר בסוגיה שעניינה תיקון שכר המינימום באופן שאוצר בחובו משמעויות ארוכות טווח שתבואנה לידי ביטוי רק בעוד מספר שנים, "אינני רואה כיצד ניתן לנהל הידברות ולקבל הכרעות מחייבות בנקודה זו לעת הזו בעיצומה של תקופת בחירות".

עקב כך, מתגבשת הסכמה בכנסת לתמוך באימוץ מלא של ההסכם בין ההסתדרות למעסיקים בנוגע להעלאת שכר המינימום שאומץ על ידי הממשלה, ולהביא למימושו. במידה והדבר ידרוש חקיקה, ועדת ההסכמות תדרוש הליך חקיקה זריז לשם כך.

כמו כן התנגד וינשטיין להוצאת צו הרחבה שיביא להעלאת שכר המינימום במשק בתקופת הבחירות. "הונחה בפני בקשתו של שר הכלכלה להפעיל את סמכויותיו ולהודיע על כוונתו להרחיב את ההסכם הקיבוצי על המגזר הפרטי והציבורי גם יחד. עמדתי כי אין מקום לכך לעת הזו", כתב וינשטיין. "טעם ראשון ומרכזי הוא כי ההחלטה לפתוח בהליך להרחבת ההסכם הקיבוצי נעשתה בתקופת בחירות".

"אמנם מהלך פרסום ההודעה על כוונה לצאת בצו הרחבה אינו כמהלך של צו הרחבה שאמור להתקיים בסופו של דבר", העיר וינשטיין, אך לדבריו, הואיל ופרסום צו ההרחבה מצביע על גיבוש החלטה ראשונית קבלת החלטה כזו בעת בחירות מעוררת קושי בפני עצמה.

דבריו של וינשטיין באים לנוכח מאמצים להגיע להסכם שיביא להעלאת שכר המינימום במגזר הציבורי. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המחזיק בתיק האוצר מאז פיטוריו של השר לשעבר יאיר לפיד, נפגש ביום א' השבוע עם יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן ועם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ואמר להם כי הנחה את אנשי האוצר לאפשר את העלאת שכר המינימום במגזר הציבורי ל-5,000 שקל, בהתאם להסכם שעליו חתמו ההסתדרות והארגונים העסקיים.

באוצר לא התנגדו להעלאת שכר המינימום, אך הסתייגו מכמה נקודות בהסכם שנחתם בין ההסתדרות והמעסיקים ב-3 בדצמבר, ובראשן ההסכמה כי החל ב-2018 יועלה שכר המינימום ל-52% מהשכר הממוצע במשק, לעומת 47.5% כיום.

השבוע נפגשו נציגי משרדי האוצר והכלכלה עם המשנה ליועמ"ש לממשלה לענייני חקיקה, עו"ד אורית קורן, לדיון בסוגייה, על רקע הפער בעמדות בנושא בשני המשרדים. במשרד הכלכלה ביקשו מהיועמ"ש אישור להכין את צו ההרחבה, תוך התניה שלקראת חתימה עליו בידי שר הכלכלה, נפתלי בנט, ייעשה הליך נוסף לקבלת אישורו מצד וינשטיין למהלך.

מנגד, במשרד האוצר התעקשו שצו ההרחבה יוצא רק לאחר מיצוי המו"מ שיקיים הממונה על השכר עם ההסתדרות ועם הארגונים העסקיים, במקביל להליך של חקיקה. בכל מקרה, באוצר סבורים כי הליך של צו הרחבה אינו סביר בתקופה של מערכת בחירות.

כאמור, בעקבות פניית רה"מ בנימין נתניהו, יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וסיעות הבית החליטו הערב יו״ר הקואליציה ויו״ר סיעת הליכוד ח״כ זאב אלקין, ומרכז האופוזיציה יו״ר סיעת העבודה ח״כ איתן כבל, לתמוך באימוץ מלא של ההסכם בין ההסתדרות למעסיקים בנוגע להעלאת שכר המינימום שאומץ על ידי הממשלה, ולהביא למימושו. במידה והדבר ידרוש חקיקה, ועדת ההסכמות תדרוש הליך חקיקה זריז לשם כך.