"לפני 10-15 שנה לספר כמו שלי לא היה סיכוי"

בספרו "נאומו האחרון של משה" מציב הסופר מיכה גודמן את דמותו של משה רבנו כדוגמה למנהיג דגול שידע להתמודד בחוכמה ובצניעות עם האתגר הגדול ביותר של כל מנהיג - ההצלחה

מיה גודמן / צילום: איל יצהר
מיה גודמן / צילום: איל יצהר

מדינת ישראל מגיעה לבחירות 2015, במידה רבה בשל סוגיית המשילות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טען כי הגיע למסקנה שבכנסת הנוכחית לא יוכל להנהיג ולכן יזם אותן. משילות היא נושא מרכזי גם בספרו השלישי של ד"ר מיכה גודמן, שיצא לאחרונה, "נאומו האחרון של משה" (הוצאת דביר), אבל למשה בספר דברים דווקא היו רעיונות אחרים בנושא. במודל שהוא מתווה, כוחו של המלך מוגבל. הוא מצווה שלא להרבות נשים (האמצעי הקדום לכריתת בריתות באמצעות נישואים), בסוסים (שלא יהיה לו צבא גדול) וכסף וזהב (שלא יתעשר על חשבון גביית מיסים גבוהים מהעם).

לדברי גודמן, "התנ"ך מתאר שני ניסיונות כושלים בהפעלת כוח - כשאין שלטון מרכזי כמו בימי השופטים, שהובילו לכישלון מוסרי וערכי; והשני בימי המלכים, שהגיעו לרודנות של שלמה ומנשה וגם הם כשלו. משה מציע את דרך האמצע. בספר דברים מתואר לראשונה בהיסטוריה שלטון מוגבל. זו מתקפה על אלו שמתיימרים לייצג את האל. הוא מחליש מאוד גם את מעמד הנביאים והכהנים".

ההיסטוריונים חלוקים בדעתם לגבי עצם קיומו של משה ובפרט לגבי העובדה שהוא כתב את ספרי התורה. ההערכה היא שספר דברים נכתב לקראת סוף ימי בית המקדש הראשון. שאלת קיומו רלוונטית כמובן כדי להעריך את גדולתו מבחינה פוליטית, של מי שלפי הסיפור התנ"כי, גדל כנסיך מצרי והוביל עם מעבדות לחירות אל מול האימפריה הגדולה. לגבי גדולת רעיונותיו בספר דברים, ניתן גם לבחון אותם במנותק מהשאלה מי הגה אותם. גודמן: "בספר אני מציב שני רעיונות גדולים שמסתתרים בנאום משה: אחד בתפיסה 'מהי דת?' והשני בתפיסה חדשה בפוליטיקה. אלו שתי המהפכות של משה, שהופכות אותו לאיש רוח ענק".

למשה יש מספר בחירות ששונות מאוד מהתרבות המצרית, אחת מהן אף שונה בכלל מתרבות קדם ואף מהפוליטיקה בת-ימינו - במקום להאדיר את שמו, הוא מעלים את עצמו מהסיפור. זה נובע מצניעות, כמו שנהוג לייחס לו, או אולי מסיבה אחרת?

"אני מציע שני הסברים. למשה יש שני תפקידים - הוא הגיבור של הדרמה המקראית והמספר של אותה דרמה. התפקיד הכפול הזה הוא שאיפה של מנהיגים גדולים, כמו גם צ'רצ'יל או בן-גוריון. אלא שמשה, בניגוד לנטייה הקלאסית, לא מאדיר עצמו, אלא כמעט מוחק את עצמו.

"לא אמרתי שזה נובע מצניעות, למרות שהתורה מעידה על כך. משה מודאג, כי הוא חושש שהעם תלותי בו מדי ולכן יפר את הברית בהיעדרו, כמו במקרה חטא העגל שנעשה כשחשבו שהוא מת. ואז הוא נדרש לעשות מהלך שמנהיגים גדולים מתקשים לעשות, בעיקר היום - לשחרר את העם מהתלות בו, בכך שהוא מציע להם נרטיב שהם בעצם מעולם לא היו תלויים בו. זה ההסבר הפסיכולוגי.

"ויש גם את ההסבר הפוליטי - איך הוא יציג מנהיג לעתיד כשבעבר יש מנהיג כה חזק?".

- יש פה מקרה מעניין, שגם מזכיר את הקמת מדינת ישראל - הגשמת החלום קשה אך שימורו קשה עוד יותר.

"זה נורא מעניין. ערב כיבוש הארץ, משה בקושי מדבר על האתגר של הכיבוש, אלא על האפשרות שיגורשו מהארץ, אם לא יהיו החברה המתאימה. אותו מעניינת ההישארות. כמו בנישואים, הרבה יותר קלה הרומנטיקה שלפני, מאשר קיום הנישואים אחרי. אנו עסוקים ברגע של ההישג, אבל האתגר של החיים הוא ביום שאחרי. הדרך של משה הפוכה מההרגל האנושי".

הכוח המשחית

שלמה המלך נתפס בתנ"ך כדמות מאוד חיובית - חוכמתו שנודעה למרחקים, בניית בית המקדש והשגשוג בתקופתו. אלא שגודמן, מצדו, מתאר אותו כמי שנכשל בהתמודדות עם ההצלחה ועבר על כל האיסורים שהציב משה ובשל כך התפלגה הממלכה. שלמה של גודמן משמש כדוגמה לכישלון באתגר הגדול לא להשתנות לרעה עם ההצלחה.

גודמן: "אחד הדברים הראשונים שעשיתי עם הספר, זה לתת אותו לכמה דמויות שאני אוהב ומעריך, אשר צברו כוח (הספר נשלח לכמה מבכירי המדינה ונקרא על-ידם - י.מ), כדי שיעזור להם להתמודד עם האתגר הגדול של הכוח. הם הלקוח הראשון של 'הנאום האחרון של משה'. משה אינו ישו, שדיבר על כוח שמשחית והצלחה מסוכנת. משה גם חשב שכוח ועושר משחיתים אבל לא הטיף לסגפנות".

- איך אפשר להימנע מהכישלון להתמודד עם ההצלחה?

"היחסים הבריאים עם ההצלחה שלך קשורים באופן שבו אתה מפרש אותה. אם אתה מזדהה איתה, כלומר שלא שהצלחת אלא שאתה מוצלח, אלה יחסים לא בריאים. זו השקפה לא בריאה גם במצב של כישלון, שאתה בעצם הכישלון".

- משה מתווה גם דרך כלכלית?

"אין בתנ"ך שיטה כלכלית סדורה. הוא לא עוסק בהיגיון הכלכלי בהגבלת השלטון אלא בהיגיון המוסרי. התורה מאוד מעורפלת בזה. בטוח שהתורה נגד שלטון ריכוזי ונגד חברה לא רגישה, אבל יש בה מרחב מאוד גדול. ברזולוציה רחבה, התורה פרגמטיסטית אבל יש לה ביקורת מוסרית על ממשלה שמתערבת יותר מדי".

"נאומו האחרון של משה" מצא עצמו די מהר בצמרת רשימת רבי-המכר בסוגת העיון. לדברי גודמן, העניין בו מתפלג באופן די שווה בין חילונים לדתיים, כאשר חלק גדול מהמגזר הדתי בחר להחרימו. הוא מזהה ברעיונות בספר ובעניין בו מגמה מעניינת בחברה הישראלית: "לפני 10-15 שנה לספר כזה לא היה סיכוי, כי לדתיים הוא היה רדיקלי מדי ולחילונים דתי מדי. הצלחת הספר מלמדת שיש דתיים שהם יותר פתוחים ויותר חילונים שסקרנים לגבי היהדות. אולי זה מיינסטרים ישראלי חדש".

- לפי ספר דברים, הגלות הייתה בגלל מלכים שהרבו בסוסים, נשים, כסף וזהב. אנחנו בדרך לגלות נוספת?

"מטרת ספר דברים היא לייצר תחושת שבריריות. בוגר הספר צריך להרגיש שהקיום שלנו פה שברירי, ורק אם נאמין שאנו לא כאן לנצח, נישאר כאן. אם תאמין שאנו כאן לנצח, ימינו כאן ספורים".

מיכה גודמן

גיל: 40

מגורים: כפר אדומים

מצב משפחתי: נשוי+2

השכלה: תואר שני בהיסטוריה והיסטוריוגרפיה בהגותו של הרמב"ם ודוקטורט על היסטוריוגרפיה והיסטוריוסופיה בהגותם של הרמב"ם והרמב"ן

ספרות: זהו ספרו השלישי. גם שני ספרי והקודמים, "סודותיו של מורה הנבוכים" ו"חלומו של הכוזרי", הוא רבי-מכר

עוד משהו: אמו מגי הייתה קתולית והתגיירה. הוריו עלו מארה"ב לאחר מלחמת ששת הימים

עוד משהו 2: זכה לפני חצי שנה, יחד עם אהוד בנאי, בפרס ליבהבר לעידוד סובלנות דתית מטעם מכון שכטר