והמנהיג הזה הוא אני

אני מאשים. בנימין נתניהו, ראש ממשלה מ-2009, מאשים את אהוד אולמרט ויאיר לפיד במחירי הדירות ואת עמישראל במצב העגום: נתתם לי רק חצי מנדט בקדנציה שלישית אז קיבלתם רק חצי ראש ממשלה. אני בחרתי בביטחון ואתם נתקעתם עם המחירים, הדירות והכלכלה המקרטעת. זבש"כם. תסבלו.

אני מצחקקת. ציפי "הסוחרת" לבני לא מפסיקה לחייך, מרחפת בקלילות מסורבלת אל מול כחול עיניו המעריצות של הבוי-פרנד בוז'י וממשיכה להבטיח כל מה שלא הצליחה אף פעם לממש באף אחד מתפקידיה כשרה בממשלות.

אני קשוח. יצחק הרצוג מציג את עצמו כגבר-גבר. אני מפתח גוף בשביל הבריאות ומפתח קול נמוך ועמוק רק בגלל האלרגיה. עם ציפי עשיתי אחלה עסקה. היא "נאאאדרת".

אני מבוהל. משה כחלון יורד בסקרים. הרבה יותר מדי חודשים פמפם את מפלגת האנדר-דוג שלו. ניפח-ניפח עד שהאוויר התחיל לברוח לו. השבוע ניסה לבצע היפוך - מינה שתי נשים ראויות, והיום, ה', יכריז על יואב גלנט. האם זה יעזור לו?

אני מבין. יאיר לפיד הסופר-סטאר הזחוח כבר קולט שעם מילים, כריזמה ונוזל צהוב ששולט באגו אפשר רק להחליק.

אני זכאי. אביגדור ליברמן, מנהיג ישראל ביתנו.

אני נביא. המפכ"ל יוחנן דנינו לגל"צ על פרשות ישראל ביתנו: "יהיו פה כמה וכמה פרשות שיהיה בהן ביסוס ראייתי מוצק". יהיו? תהיה? זה לא אתה שאמור לדעת אם יש?

אני ממתין. אריה דרעי, הראש המתנדנד של ש"ס, תלוי ברבנים האשכנזים המשתדלים ביידיש בינו ובין מחזיקי הקלטות הסודיות. 30 שנה אחרי שהקים את ש"ס כדי להחזיר עטרה ליושנה, להעצים ולגבש את הזהות הדתית-ספרדית, הרב עובדיה יוסף מתהפך בגן עדן.

אני חוגג. נשיא המדינה ראובן ריבלין לא מפסיק לדבר, לארח, למצוא חן, לאסוף מחמאות, להיות צדקן, מיתמם המקפץ שמאלה וימינה. שלא לדבר על קודמו שמעון פרס, איש העסקים הרב-לאומי דהיום, שהחל לדבר על עוני - אחרי שישב ברוב רובן של ממשלות ישראל, כל כולן מאז 1948, כפקיד בכיר, שר וראש ממשלה.

עוד חברה ממשלתית. פוליטיקאים ופקידים אוהבים מאוד חברות ממשלתיות. סידור עבודה, כוח, הרבה כסף חוץ-תקציבי. בתחילת שנות ה-60 התחילו להפריט, אבל מספר החברות הממשלתיות לא יורד. השבוע הוקמה עוד אחת: החברה הממשלתית למעבר צה"ל לנגב. "זהו מהלך היסטורי חסר תקדים", ציין משרד הביטחון המאושר. ומה יקרה עם מנהלת מעבר צה"ל לנגב, גוף של כ-70 עובדי מערכת הביטחון, שקם למטרה זו, בתקציב שנע סביב 150 מיליון שקל בשנה? זה ייסגר, אומרים באוצר ורשות החברות. נראה, נבדוק, אומר משרד הביטחון.

ריבית פיגורים. חברת אלבט תאורה הגישה השבוע למחוזי בת"א תביעה ייצוגית, 400 מיליון שקל, נגד בנק לאומי על כי גבה ריבית פיגורים מופרזת בהלוואות צמודות. יותר מ-17% (ריבית רצחנית כשלעצמה) כפי שקובע חוק הריבית. בנק לאומי, הנתבע של השבוע, הוא דוגמה, וכנראה לא לבד. בנקאים הרי לומדים מבנקאים. "זאת חזירות", אומר אמנון שוורץ משגיא חישובי ריבית שעשה את החישובים, "חוק הריבית מתיר להם לגבות ריבית כל כך גבוהה, של 17% צמוד, בחישוב שנתי. אבל, הבנק רוצה יותר מזה, אז הוא מחשב את זה כריבית חודשית, ולזה מוסיף ריבית דריבית, כל חודש. כך מגיע הבנק לריבית שנתית של 18.4% צמוד...". לכאורה, כמובן שלכאורה. כל חיינו לכאורה.

ציטוט המאה: "פוליטיקאים מושחתים מוציאים שם רע לכל ה-10% הנותרים" (הנרי קיסינג'ר).