הפסד לדיירת סרבנית שהתנגדה להריסת דירה שבה גר בעלה המנוח

המפקחת על רישום המקרקעין בת"א, מירה אריאלי, קיבלה תביעה שהגישו 5 בעלי דירות בבניין משותף בר"ג נגד שכנתם, שסירבה לחתום על הסכם למימוש פרויקט תמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה מחדש

הבניין ברח' איינשטיין בר"ג / צילום: תמר מצפי
הבניין ברח' איינשטיין בר"ג / צילום: תמר מצפי

חיזוק נוסף לפסיקות נגד דיירים סרבנים: המפקחת על רישום המקרקעין בתל-אביב, מירה אריאלי, קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו 5 בעלי דירות בבניין משותף נגד שכנתם שסירבה לחתום על הסכם למימוש פרויקט תמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה מחדש.

המפקחת מינתה את עורכי הדין מטעם התובעים לחתום על המסמכים הדרושים לצורך תחילת ביצוע העבודות במקומה של הדיירת הסרבנית. זאת, לאחר שדחתה את טענת הדיירת כי אינה רוצה להרוס את הדירה שבה התגוררה עם בעלה שנפטר לפני 3 שנים, וציינה כי עליה למצוא דרך אחרת להנציח את זיכרון בעלה.

בעלי הדירות המתגוררים ברחוב איינשטיין ברמת-גן חתמו על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה מחדש עם חברת ישראמיש המתמחה בייזום פרויקטים כאלה. היתר הבנייה לפרויקט הונפק בפברואר 2014 על-ידי הוועדה המקומית ברמת-גן. אלא ששכנתם התנגדה לביצוע הפרויקט וסירבה לחתום על ההסכם עם החברה.

כתוצאה מכך הגישו 5 בעלי הדירות תביעה, באמצעות עו"ד אסף אוסלקה, בדרישה לכפות על השכנה את ביצוע הפרויקט, לחייב אותה לחתום על ההסכם, או למנות את עורך הדין המייצג אותם לחתום בשמה על כל מסמך לצורך מימוש הפרויקט.

הנתבעת, מצדה, טענה כי ניתן לבצע עבודות לחיזוק הבניין בעלות נמוכה, ולכן אין הצדקה להרוס את הבניין. בנוסף היא טענה כי בשם חוק המקרקעין פוגעים התובעים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו המגן עליה. כמו כן, היא טענה כי היא ובני משפחתה שומרי מסורת, ואם לא תותקן בבניין החדש מעלית שבת, צפויה להיווצר להם בעיה קשה בשבתות ובחגים, אז ייאלצו לטפס 3 קומות ברגל.

טענה נוספת שהעלתה הנתבעת היא שבעלה נפטר לפני 3 שנים, ובשל קשיים להתמודד עם האובדן המר, אין לה רצון לערוך שינויים דרמטיים בחייה.

אריאלי ציינה בהחלטה כי בידי התובעים הרוב החוקי הדרוש להריסת הבניין, וכי חוק חיזוק המבנים מאפשר לבצע עבודות שלא בהסכמת כל בעלי הדירות ומעניק למפקח על רישום מקרקעין סמכות לכפות את ביצוע העבודות על בעל דירה סרבן, גם כשמדובר במסלול הריסה ובנייה מחדש.

המפקחת לא קיבלה את טענת הנתבעת לגבי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בנימוק כי החוק בא להגן גם על זכויותיהם הקנייניות של יתר בעלי הדירות בבניין המשותף. בנוסף, אריאלי ציינה כי הוכח שהתוכנית מיטיבה ומשפרת לאין-ערוך את מצב כל בעלי הדירות בבניין, לרבות זה של הנתבעת.

המפקחת קיבלה את התביעה ואישרה לתובעים לבצע את העבודות בהתאם לחוק החיזוק על-פי ההסכם, אך חייבה את התובעים בהתקנת מעלית שבת בבניין. לצורך כך מינתה המפקחת את עו"ד אוסלקה להתקשר ולחתום בשם הנתבעת על כל המסמכים הדרושים לצורך מימוש הפרויקט.

בנוסף, אריאלי חייבה את הנתבעת לשלם לתובעים 15 אלף שקל החזר הוצאות משפט.