אסונה של אירופה?

שני מעשי הטרור האסלאמי של סוף-השבוע בצרפת עוררו תגובה כה חריפה כתוצאה משילוב של כמה גורמים: האירועים צולמו ושודרו בזמן אמת, הם אירעו בבירה אירופית בכירה, הם פגעו בלבה של המורשת האירופית של חופש וסובלנות, והם קשורים ב"שיחת היום" האירופית - סכנת "האסלאמיזציה של אירופה". רק לשם השוואה: הגילויים על מעשי הזוועה של ארגון הטרור בוקו חאראם בניגריה ופיגוע ההתאבדות בלבנון, נותרו כותרות משניות.

ישראל הרשמית והלא-רשמית הגיבה כאוטומט: "אמרנו לכם!" האסלאם הוא הסכנה המאיימת על העולם ואת ההוכחה סיפק לנו לא רק הרצח בעיתון "שרלי הבדו", אלא גם הרצח על רקע אנטישמי בחנות הכשרה במזרח פריז. קל לפרש את התגובה הישראלית כך: יש לכם יד חופשית לנהוג ביד קשה בסכנה המוסלמית, ותנו לנו יד חופשית להילחם באסלאם האנטי-מערבי במקומותינו. אל תשימו לב לעובדה שאפילו החיזבאללה והחמאס מסתייגים ממה שאירע בפריז.

יתר על כן, שלושה מנהיגי מפלגות ישראלים הגיחו היישר ממערכת הבחירות הישראלית לצרפת עם מסר ברור, שיהיה לרוחם של הקיצונים המוסלמים כמו גם הקיצונים מן הימין: ליהודים אין מה לחפש בצרפת ועליהם להגר לישראל. מולם עמד ראש-ממשלת צרפת, וטען בשם עקרונות החירות, השוויון והאחווה שבהם פגעו הטרוריסטים: יהודי צרפת הם צרפתים, וחובתנו לשמור על זכויותיהם ולדאוג שימשיכו לחיות כאן.

לא צריך חוש הבחנה חד במיוחד כדי להבין כי התגובה בארץ מקבילה לתגובה של הימין האירופי: האסלאם הוא סכנה פוליטית ותרבותית, ויש להילחם בו מלחמת חורמה. ואכן, הימין הקיצוני הצרפתי קופץ על האירוע כמוצא שלל רב. כמה חבל, מבחינתה של מארין לה-פן, שהבחירות לנשיאות צרפת לא מתקיימות עכשיו.

גם בימין הקיצוני בשוודיה, בהולנד ובמקומות אחרים מגיבים באמירה "אמרנו לכם!" זו השעה לתהות: האם אין ישראל הרשמית מרגישה באי-נוחות על מיקומה כה קרוב לימין הקיצוני האירופי? האם ההתמודדות במזרח-התיכון ומדיניותה בנושא הפלסטיני לא מעבירה את ישראל על דעתה?

על רקע זה כדאי לשים לב לתגובתם של האירופים, שכן חוששים מהימין הרדיקלי האירופי יותר מאשר מפני ה"אסלאמיזציה" כביכול של אירופה. אלה מתרים קודם כול מפני אובדן חוש המידה, שהוא הסכנה היותר גדולה לאירופה ולאירופים. לא רק בצרפת. בגרמניה הופיעה בשנתיים האחרונות מפלגה הנקראת "אלטרנטיבה בשביל גרמניה", שתוכניתה אנטי-אירופית והתנהלותה קסנופובית (שנאת זרים).

בחודשים האחרונים נערכות מטעם תנועה הנקראת "PEGIDA" ("פטריוטים אירופים נגד האסלאמיזציה של המערב") הפגנות עם מסר גורף נגד המוסלמים באירופה, כאשר העיר דרזדן מובילה בהפגנות אלה.

בגרמניה זוכרים לאן הוליכה הסיסמה "היהודים הם אסוננו"

מול אלה הציבור הדמוקרטי וההנהגה הדמוקרטית אינם נשארים אדישים. בגרמניה אין מגבילים את חופש הביטוי וההפגנות של "פגידה" (כל עוד אינן פוגעות בחוקה) יכולות להתקיים. כדי להתמודד איתן מארגנים הפגנות-נגד. בערים רבות בגרמניה, הפגנות-נגד אלה, שסיסמתן "לא ניתן לשנאת זרים ולחוסר סובלנות לפרוח", גדולות יותר מן ההפגנות של "פגידה". והמסר העולה מכך ברור: רוב הקהל אינו תומך בגישה השטחית, כי האסלאם הוא אסונה של אירופה. בגרמניה זוכרים לאן הוליכה הסיסמה "היהודים הם אסוננו".

האירופים, בצרפת ובגרמניה, אינם נאיביים ואינם עיוורים. הם לא זקוקים לעצות מבחוץ כדי לפקוח את העיניים. הם שמים לב לפוטנציאל הקטלני של אסלאם קיצוני. הם יודעים שיש מאות שהתגייסו לשירות דאע"ש, ואחרים שמוכנים למעשי טרור באירופה. אבל הם מחפשים פתרון לבעיית הטרור לא בדרך של עימות כולל עם כל המוסלמים באירופה, ולא באמצעים המנוגדים ליסודות הדמוקרטיה.

האירופים, ובעיקר צרפת וגרמניה, יודעים היכן נמצא האויב העיקרי של המורשת האירופית: בחוסר הסובלנות של הימין הקיצוני (ובמידה פחותה כיום, של השמאל הקיצוני). ובעניין זה אומרים המפלגות והמנהיגות דברים ברורים: המנהיגים, כולל נשיא המדינה והקנצלרית, מצטרפים להפגנות נגד "פגידה", כשם שהצטרפו להפגנות נגד גילויי אנטישמיות. ההנהגה יודעת, שאין דבר יותר פשוט מלהטיל אשמה גורפת על "המוסלמים" ולהשתמש בדחליל "האסלאמיזציה" של אירופה.

המנהיגים יודעים שהסיסמה "אל תשקיעו כסף בקליטת פליטים על-חשבון משלם המסים האירופי", היא סיסמה קליטה ואף יעילה אלקטורלית. הם יודעים שבניית תשתית לאינטגרציה של הגירה מוסלמית היא עניין הדורש עבודה והשקעה לטווח ארוך. ובכל-זאת הם יודעים מעל לכול, שהסכנה הגדולה ביותר לאירופה היא הוויתור על הערכים שעליהם נבנתה. את המקרה הקיצוני בשנות ה-30 זוכרים ויודעים. לכן, הם מפגינים נגד חוסר הסובלנות.

אך הם לא מסתפקים בכך ובונים גם תוכניות לאינטגרציה. גרמניה, שהפכה בשנים האחרונות למדינה השנייה בעלם מבחינת קליטת מהגרים (כולל הפליטים מסוריה), דואגת לבניית תשתית לאינטגרציה, בין השאר גם מתוך אינטרס כלכלי: המהגרים הם אלה שמשלמים את המסים שמממנים את שירותי הפנסיה והסעד לחברה המקומית המזדקנת.

כשמדברים על הסכנה האסלאמית יש לאירופים ניסיון ארוך, עוד מימי-הביניים. לאחרונה עמדו צבאות המוסלמים בשערי וינה בשנת 1683, וכמעט כבשו אותה. אז "ניצלה" אירופה הנוצרית. אבל אפילו אז השאירה התקדמותם העמוקה של המוסלמים לתוך אירופה רושם תרבותי על אירופה: הם הביאו אליה את תרבות הקפה. האם האירופים היו מוכנים לוותר על הקפה ועל בתי-הקפה? כדאי לחשוב על כך במאבק נגד "האסלאמיזציה של אירופה" היום.