המעו"ף לא מלמד הכל

למה מדד היתר חשוב לנו, חוץ מכלי השקעה ישיר?

לוח מסחר בבורסה - תל אביב / צילום: תמר מצפי
לוח מסחר בבורסה - תל אביב / צילום: תמר מצפי

אינני צריך להרחיב על הסיבות שיכולות להביא לפסימיות בקשר לשוק המניות שלנו. החל מן האי וודאות הפוליטית סביב הבחירות המתקרבות, דרך ההאטה הכלכלית שהחלה כבר לפני מבצע "צוק איתן", וכלה בהאטה הגלובלית שבבירור משפיעה על כוחנו לייצא.

גורמים אלו ואחרים עזרו להרבה משקיעים זרים להחליט לשנות מבט על הכלכלה הישראלית, ולממש חלק מן האחזקות היותר נזילות שלהם כאן. ביחד עם השינוי הגדול בדולר העולמי, החלטה זו היוותה מנוע לא קטן להפיכת הכיוון הדרמטית למדיי בדולר אצלנו, כאשר עד כה לא ראינו בו תיקון טכני מינימלי אפילו.

אם הייתי מפסיק כאן את תאור הדברים, ומראה את מדד ת"א 25, הייתה נוצרת בעיה בין הכתוב, ובין המוצג. נכון שהמדד העיקרי שלנו אינו מציג בדיוק שיא של שכנוע עצמי חיובי, אבל מגמתו השבועית עדין עולה, וזאת על פי השיאים והשפלים. כל עוד יהיה זה המצב, איננו צריכים להטיל ספק ברצונו להמשך מגמה זו.

אבל האם המדדים האחרים גם הם במצב זה? ובמיוחד המדד המייצג יותר מכל את הכלכלה המקומית נטו, ללא הפרעות גדולות מדי מצד החוזים העתידיים בחו"ל, ומשחקי אופציות מעו"ף. אני מתייחס, כמובן, למדד היתר. לבחינת המצב הטכני שלו, הנה לפניכם גרף שבועי של אותו מדד, המייצג את 50 החברות המקומיות שלא יכלו להיכנס לליגה הגדולה יותר:

משה-שלום-יתר-13-01
 משה-שלום-יתר-13-01

כפי שניתן לראות מייד, המגמה כאן אינה חיובית, אלא שלילית. וזאת בדיוק מאותה סיבה שהזכרתי קודם, דהיינו עקב רצף השיאים, והשפלים, היורדים. לא רק זאת, אלא שניתן כבר לצייר שני קווי מגמה על אותם שיאים יורדים, כאשר זווית הקווים האלו נהיית חדה עם הזמן (1 סגול).

המדד נמצא עכשיו בין שני רמת מחיר מעניינות במיוחד: סביבת 547, אשר היוותה בעבר תמיכה, ועכשיו משמשת כהתנגדות, וסביבת 490 המכילה כמה תכונות טכניות ראויות לציון:

■ היא החליפה תפקיד בין התנגדות לתמיכה בתחילת 2013

■ היא מהווה איזור התיקון של שליש העלייה מהתחתית של 2011 (2 סגול)

■ המדד הגיב אליה בחוזקה, כאשר הוא הגיע אליה לאחרונה

כל אלו מייצרים עבור הרמה הזו חשיבות גדולה יותר מן הרגיל, ולמעשה היא היוותה את אחת הסיבות שבגללה אני מסב את תשומת ליבכם לנכס הפיננסי הזה.

השלילה בתנועת המחיר של המדד מלווה בשלילה דומה באינדיקאטור המומנטום (3 סגול). יש לציין שאנו רואים לאחרונה חוסר תאוצה מוחלט של אותה שלילה, כפי שקווי ההיסטוגרמה מראים היטב.

למה מדד היתר חשוב לנו, חוץ מכלי השקעה ישיר?

כי קיימת היסטוריה של קורלציה מעניינת בינו לבין המדדים היותר כבדים. אם נניח שהוא אכן מייצג היטב את הכלכלה האמיתית הישראלית, נוכל להניח שבו ייראו השינויים תחילה. כמו כן, חוסר הנזילות במניות שלו מקצינה את העניין המגמתי הזה. השלילה הפונדמנטליסטית של המשק שהזכרתי לעיל המובעת כאן לאחרונה, וממשיכה לתת סיכוי לכך שנראה דומה לה במדדים הגדולים יותר.

עבור המנתחים הטכניים קיימת חשיבות גדולה להבדל שבין המגמה במדדים הגדולים לזו של המדד המוצג כאן. קוראים לזה סטייה. סטייה אינה רק בין אינדיקאטור ומחיר, אלא יכולה להתקיים בין מדדים של אותו שוק כללי, כפי שלימדו אותנו בתורת דאו.

וכך, ועל הבסיס של הסטייה השלילית המתקיימת כרגע בין מדד היתר לאותם מדדים גדולים יותר, יש בהחלט צורך ועניין במעקב. במיידי הייתי אומר כך: שבירת רמת המחיר סביב 490 תכוון די מהר לירידה לכיוון רמת התמיכה הבאה (460), ורמות התיקונים הבאים שציירתי בגרף, אבל ההשפעה של אירוע כזה תהיה קשה מאוד גם על הפסיכולוגיה הכללית כלפי שוק המניות הישראלי כולו. לעומת זאת, שבירת קו המגמה מספר 2, ובמיוחד עלייה מעל 547, תצלצל את פעמון ההרגעה לתקופה נוספת.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.