משלימים עם רוע הגזירה?

החברה החרדית משתנה - וההיי-טק מדגים זאת היטב

נשים חרדיות עובדות במחשב חרדים תעסוקה / צלם: בלומברג
נשים חרדיות עובדות במחשב חרדים תעסוקה / צלם: בלומברג

הידיעה בנושא הקמת חממה טכנולוגית בבני ברק והאקסלרטור החדש מבית קמא-טק ליזמים חרדים, היוצא לדרכו בימים אלה, מגיעות במקביל לשמועה המתפשטת בקרב משקיעי ההון סיכון בהיי-טק על חברת סטארט-אפ מבטיחה של יזמת חרדית, שהצליחה לגייס סכום נכבד מקרנות הון סיכון. משהו טוב קורה בבני ברק, ואלה הם אולי ניצניה של מהפכה אמיתית.

לאחרונה הגיע אליי תחת מעטה חשאיות די מובנת מסמך נדיר, לפחות בעיניים חילוניות: "הוראות ועדת הרבנים לענייני המחשב". זהו מסמך הממוען לכל חרדי מחסידי גור, המקבל אישור מיוחד לעבוד בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כמו סמארטפון, מחשב או טאבלט. בניגוד לדעות הקדומות בציבור החילוני, חסידי גור, הקיצוניים ביותר בדבקותם הדתית, יוצאים לעבוד לאחר לימודיהם בישיבה, בעידוד הרבנים. אבל, אז עולה החשש לגבי חשיפתם לטכנולוגיה ולתכנים הפוגעניים שהיא עלולה להביא איתה. עד כדי כך משמעותי החשש, שוועדה מיוחדת של רבנים מחתימה כל חסיד גור, הנזקק לטכנולוגיה לעבודתו, על מסמך מיוחד המגדיר את האיסורים החמורים הנגזרים מאורח החיים שהקהילה מחויבת לו. הנה כמה ציטוטים מאירי עיניים, מהמסמך:

"אין להחזיק או להשתמש במחשב שלא לצורך פרנסה, אף אם הוא חסום כראוי. הצריך למחשב לצורך פרנסתו עליו לקבל אישור מרבני הוועדה החתומים מטה"

"גם למי שהותר להשתמש לפרנסתו במחשב, עליו להימנע ככל האפשר מלהחזיקו בבית"

"כל מחשב צריך להיות חסום בחסימה הטובה ביותר האפשרית, שמטרתה למנוע אפשרות חיבור לרשת"

"איסור גמור לשלוח או לקבל דוא"ל עם חדשות, דברים בטלים, ליצנות או סרטונים בשום פנים ואופן"

"מקומות עבודה צריכים להיות ראויים ללא סכנה רוחנית (כגון חשש איסור ייחוד, שפה זולה, מחשבים שאינם חסומים כראוי, אנשים מפוקפקים וכו')"

הקורא החילוני הציני, השבוי בדיעותיו המקובעות ממילא לגבי העולם החרדי, מקבל כאן אולי צידוק נוסף לעמדותיו. אבל תרשו לי להציע לכם תפיסה חלופית: עצם פרסומו של מסמך כזה מורה על מהפך תפיסתי בציבור החרדי. יש כאן הכרה בעולם המודרני, המצוי מעבר לחומות שהציבור הזה מקיף בהן את עצמו מרצונו החופשי.

הרבנים מבינים שאין להם ברירה, אלא להשלים עם כך שהעולם השתנה במשהו מאז ניתנה התורה. למתבונן מהצד די ברור, ש-50 שנה מהיום כל ילד חרדי ישחק במשחקי מחשב (כשרים כמובן) ישוטט באינטרנט ויתנהל בקלילות גם במספר רשתות חברתיות. השאלה היא, האם ניתן לקצר את טווח הזמן הזה לחמש או עשר השנים הקרובות. יזמים חרדים, כמו איציק קרומבי, משה פרידמן מקמא-טק והרב דוד לייבל מרבטק בבני ברק, כמו גם שותפיהם לעשייה מהצד השני של המתרס - אנשי סיסקו, אינטל, מיקרוסופט ואחרים - גורמים לכך שהמהפכה קורמת עור וגידים ומחוללת שינוי בחברה החרדית כבר בימים אלה.

ויש במהפכה הזו בשורה גדולה להיי-טק הישראלי, לכלכלת המדינה ובאופן כללי, ייתכן שהיא גם תסייע לאחד את הקרע בין החרדים והחילונים. אשליה? אולי. עודף אופטימיות? כמובן. אבל לפני חמש שנים, אף אחד מקוראי הטור הזה לא העלה על דעתו שתקום חממת היי-טק של חרדים בבני ברק, אף אחד לא האמין שיזמת היי-טק חרדית תגייס כסף לסטארט-אפ שלה, אף אחד לא ציפה שיזמים חרדים וחילונים יישבו יחד כדי לחשוב על הדבר הגדול הבא. ומאחר שכל זה קרה, יש סיבות טובות לקוות שאנו צופים בתהליך של שינוי אמיתי בכיוון הנכון.

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל

ishay@canaan.com