עשור להפרטת הפנסיה: הרוכשות חוגגות עם זינוקים בנכסים

בספטמבר 2004 קיבלה המדינה עבור קרנות הפנסיה החדשות מבטחים, מקפת ומיטבית סך של כ-1.046 מיליארד שקל, שנחשב אז גבוה ■ מאז נסקו הנכסים בקרנות הללו, וגם שוויין, במאות אחוזים

פנסיה / צלם: ניצן דבי
פנסיה / צלם: ניצן דבי

בספטמבר 2004, עוד קודם למבול רכישות הענק של קרנות הנאמנות וקופות הגמל שנוהלו בידי הבנקים, קרה אחד האירועים המשמעותיים ביותר בשוק הפיננסים הישראלי, שהשפיע על מאזן הכוחות של הגופים המוסדיים. בעקבות שינויים רגולטוריים שקרו מאז, צפויות השפעותיו של אותו אירוע להמשיך ולהעמיק אף יותר. מדובר ברכישת שלוש קרנות הפנסיה החדשות המקיפות - שהיו בעבר בבעלות קרנות הפנסיה הוותיקות של ההסתדרות, עברו לשליטת המדינה, והופרטו ונמכרו לקבוצות הביטוח שהתחרו ביניהן. מבין המתחרות הללו, רק שלוש יצאו מנצחות.

ערב המכרז למכירת קרנות הפנסיה החדשות ההסתדרותיות לשעבר - מבטחים, מקפת ומיטבית - היו כמה אנשי ביטוח שצפו את ההיענות וההתלהבות מצד כמה מהמשתתפים במכרז. אבל, אפשר לומר שהתמורה הכוללת שקיבלה אז המדינה, 1.046 מיליארד שקל, הפתיעה. אלו הסכומים ששילמו שלוש הזוכות: מנורה שילמה 710 מיליון שקל תמורת מבטחים החדשה; מגדל שילמה 201 מיליון שקל עבור מקפת החדשה; וכלל ביטוח שילמה עבור מיטבית 135 מיליון שקל (ועוד 180,180 שקל בשביל המזל, ששיחק לה בגדול, משום שזה היה הסכום שהפריד בינה לבין הצעתה של הראל).

או אז נדמה היה, ובצדק, שהמדינה היא המרוויחה הגדולה מההפרטה הזו. קצת יותר מעשור לאחר מכן, ברור שהמדינה הרוויחה בגדול, אבל היו עוד שלוש שהרוויחו יותר ממנה: הרוכשות מנורה, שהפכה ברבות השנים למנורה מבטחים, מגדל וכלל.

מדוע מדובר בהצלחה עסקית כה גדולה? לפני חודשים אחדים ציינו עשר שנים מאז שקיבלה המדינה יותר ממיליארד שקל עבור הקרנות הללו, במחירים ששיקפו להן שווי של כ-6%-8% מהנכסים שנוהלו בהן אז. לכאורה מדובר במכפיל מפולפל, שגבוה פי שניים מהיחס שאפיין זמן לא רב לאחר מכן את קדחת הרכישות של קופות הגמל מהבנקים, במסגרת יישום רפורמת בכר, יחס שעמד על כ-3.1% מהנכסים שנוהלו בקופות.

באותו הזמן, ערב ההפרטה, בשלוש הקרנות החדשות המקיפות הללו - שהיו, ועודן, הגדולות בשוק - נוהלו נכסים בהיקף של כ-11 מיליארד שקל (מבטחים), כ-3.4 מיליארד שקל (מקפת), וכ-1.9 מיליארד שקל (מיטבית). מאז ועד היום, כל אחת מהקרנות שנרכשה אז מהמדינה צמחה בשיעור חד, והנכסים שמנוהלים בפלטפורמות שנרכשו אז תפחו לעשרות מיליארדי שקלים.

כמו כן, בעוד שבמנורה מדובר בקרן הפנסיה המקיפה היחידה שבבעלות הקבוצה, במגדל ובכלל ביטוח הצטרפו הקרנות שנרכשו אז לקרנות חדשות מקיפות אחרות שהיו בבעלותן. במגדל דובר על צירוף מקפת לקרנות תאוצה, יוזמה ותנופה - שערב ההפרטה של 2004 נוהלו בהן נכסים בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל, ובכלל ביטוח דובר על צירוף מיטבית לקרן עתודות, שאז נוהלו בה נכסים בהיקף של קצת פחות מ-1.1 מיליארד שקל. ב-2006 מיזגו מגדל וכלל ביטוח (וגם הראל) את קרנות הפנסיה החדשות המקיפות שבבעלותן.

הרגולציה תומכת

בשנים שחלפו מאז, הרגולציה ותנאי השוק סייעו מאוד לשלוש הקבוצות הללו לצמוח, יחד עם כל שוק הפנסיה המקיפה החדשה, ועם כמה מהמתחרות המרכזיות, בראשות הראל והפניקס. למעשה, השינויים ברגולציה שקרו מאז רק היטיבו עם קרנות הפנסיה.

אילו שינויים? מדובר בעיקר בתיקון 3 לחוק קופות הגמל, שהפך את החיסכון הפנסיוני לקצבתי, והרג את קופות הגמל; בהפסקת הבטחת מקדם תוחלת החיים לחוסכים צעירים כבר מגיל תחילת החיסכון, שהרגה את ביטוחי המנהלים; וכמובן בהחלת הפנסיה חובה על כל השכירים, תוך קביעה שקרנות הפנסיה הן ברירת המחדל.

כל אלו נלוו למעבר לפנסיה צוברת, שהוחל ב-1995 ושעדיין מתקיים כיום, ושמביא לשוק הפנסיה הצוברת הפקדות אדירות, שהולכות וגדלות בקצב מהיר. כמה מהיר? מדובר בקצב חד בהרבה מהגידול במשק, בשכר ובהשתתפות בשוק העבודה, והוא עדיין לא הגיע לשיווי משקל.

כך, מאז 2004 ועד עתה צמחו הנכסים שמנוהלים בקרנות הפנסיה של שלוש הזוכות בשיעורים שנתיים ממוצעים של כ-19%, 24% ו-26%, במנורה, מגדל וכלל, בהתאמה. כיום מנוהלים נכסי פנסיה מקיפה חדשה בהיקפים של כ-66.4 מיליארד שקל במנורה, כ-42.9 מיליארד שקל במגדל, וכ-33.4 מיליארד שקל בכלל.

מכאן, שהנכסים המנוהלים במבטחים החדשה זינקו פי שישה מאז אוגוסט 2004, ערב ההפרטה, ועד לנובמבר 2014. באותה תקופה צמחו הנכסים שנרכשו ב-2004 על-ידי מגדל וכלל ביטוח מהמדינה (על פי חלקם מסך נכסי הפנסיה המקיפה שנוהלה בגופים אלה ערב מיזוגן ב-2006) לסדר גודל של כ-27.5 מיליארד שקל במגדל, ושל כ-20 מיליארד שקל בכלל ביטוח (כאמור, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל וכ-1.9 מיליארד שקל, בהתאמה, ערב ההפרטה). היקפי הנכסים שלעיל מהווים כ-52% מסך הנכסים שמנורה ניהלה נכון לסוף הרבעון השלישי ב-2014, ו-13% ו-14% בכלל ובמגדל, בהתאמה.

נסיקה גם בשווי

אם ניקח את המספרים האדירים הללו של הנכסים שמנוהלים כיום בקרנות שנרכשו לפני כעשר שנים, על פי אותו יחס מחיר לנכסים מנוהלים שנקבע במכרז ההפרטה, נקבל שווי נוכחי של כ-1.6 מיליארד שקל, 1.9 מיליארד שקל וכ-4.6 מיליארד שקל, למיטבית, מקפת ומבטחים, בהתאמה. מדובר בשווי שנראה מפולפל יותר מדי.

אבל גם אם נחשב את השווי לפי היחס ששימש בעסקאות הגמל שבאו בעקבות רפורמת בכר, עדיין נקבל אומדנים גסים לרמות שווי שגדולות פי כמה ממה ששולם עבור הקרנות רק לפני עשור: כ-600 מיליון שקל למיטבית, כ-860 מיליון שקל למקפת החדשה ומעל ל-2 מיליארד שקל למבטחים. גם אם ניקח כאמור רק את המספרים הללו, הרי שמדובר בתשואה שנתית דו-ספרתית ומאוד מרשימה של כ-11% על מבטחים, ושל כ-16% על מיטבית ומקפת.

לנסיקה האדירה האמורה ברמות השווי של קרנות הפנסיה - שמאז ההפרטה ועד היום רק הוסיפו ערך הודות לרגולציה שחיסלה חלופות ותמכה בהן - יש להוסיף את הרווחים שרשמו מאז ועד היום: רווחים יציבים למדי של עשרות מיליוני שקלים בשנה; ואת בסיס הלקוחות שבא עם הקרנות וסייע במכירות בתחומים נוספים.

מכאן עולה, שלאחר עשר שנים, אין ספק שמה שההסתדרות איבדה למדינה, והמדינה מכרה במחיר טוב, הפך ברבות השנים לבוננזה אדירה עבור שלוש קבוצות ביטוח: מנורה מבטחים, מגדל וכלל ביטוח.

הצמיחה האדירה
 הצמיחה האדירה