"לא כל בעלי החשבונות 'הסודיים' בחו"ל הם עבריינים"

"חלק מההון של ישראלים שנמצא בחו"ל הוא לא באמת הון שחור, חלקו הוא כסף שהועבר לחו"ל במסגרת פיזור השקעות ונסיבות אחרות, אבל ברבות הימים הוא הפך להיות בלתי-מדווח ורק אז חלק בלתי-מבוטל ממנו הפך להיות גם בלתי-כשר, וכנ"ל הפירות מאותם הנכסים".

כך מציין רו"ח ראובן שיף, השותף-המנהל בפירמת ראיית-חשבון RSM שיף-הזנפרץ, שמייצגת את RSM העולמית, ומי שכיהן בעבר כנשיא לשכת רואי-החשבון בישראל. רו"ח שיף ציין את הדברים בעקבות הגברת האכיפה בעולם בתחום המיסוי הבינלאומי ומאבקי רשות המסים בהון השחור של חשבונות ישראליים.

שיף מבהיר, כי "בין השנים 1998-2003 תושבים ישראלים, כמוני וכמוך, היו יכולים להחזיק חשבונות בארץ ובחו"ל, והמס שחויב בעל-החשבון לשלם היה רק על החשבון שנמצא בארץ, בגלל שיטת מיסוי טריטוריאלית. כך לדוגמה, אם החזקת חשבון בלונדון שצבר לך ריבית, אז היות שהטריטוריה היא בלונדון ולא בישראל, לא היית חייב במס על 'הפירות' (הרווח שנוצר מהריבית שהצטברה) של החשבון".

בעקבות "ההקלה" הזאת, ישראלים רבים פתחו חשבונות בחו"ל, והשאירו שם חלק מנכסיהם. שיף: "היות שבישראל יש מלחמות ומצב ביטחוני רעוע, ישראלים רבים ובהם קשישים וניצולי שואה, רצו באופן טבעי לחלק את 'הביצים' שלא יהיו בסל אחד, ולהשאיר חלק בחו"ל" (מה שנקרא לפזר סיכונים). אלא שרשות המסים גילתה את הפוטנציאל העצום הטמון בחשבונות אלה; ובשנת 2003 הזדרזה לשנות את שיטת המיסוי במס-הכנסה - מטריטוריאלית (לפי מקום) לפרסונאלית (אישית).

שיף מציין, כי "לא כולם היו מודעים לכך. בתקופה שלפני השינוי בשיטת המס, אנשים רצו בסך-הכול להבטיח את עצמם בחו"ל. משנת 2003, רשות המסים הצטרפה למגמה הכללית שהתחילו בה האמריקאים בשנה שעברה, במסגרת התוכנית FATACA לגביית מסים מכל אזרח אמריקאי באשר הוא, שהפעילות בה מתנהלת בדרך מאוד אגרסיבית ונחושה".

לדברי שיף, רשות המסים יצאה בנוהל של "גילוי מרצון" שבמסגרתו היא מעודדת אנשים להצהיר על אותם חשבונות שאינם מדווחים, ו"בתמורה" הרשות לא תנקוט נגדם סנקציות פליליות. "חשוב להדגיש, הכספים בחשבונות בחו"ל הם לא בהכרח כסף שחור. חלק גדול מהכספים בחשבונות הם לגיטימיים וחוקיים. העבירה היא על הריבית שהצטברה בגין כספים אלה, ששכבו במשך עשרות שנים בלי לשלם עליה מס".

- האם הרשות נוהגת כראוי כאשר היא מוציאה הודעות לתקשורת ו"משחירה" שמות של חשודים אף שלא מדובר ב"עבריינים"?

שיף: "הרשות רוצה להפחיד את הציבור בנוסח 'אם אתה, בעל חשבון בחו"ל, לא תגלה לי מרצונך על החשבון שלך, אנחנו נקבל את המידע על החשבונות שלך משווייץ ומלוקסמבורג' לצורך העניין. אנשי המס עצמם לא יודעים בכמה ובאיזה חשבונות מדובר. זה הכול ספקולציות, כל אחד זורק מספרים. אמנם אנשים הסתירו חלק מהחשבונות, אבל חשוב להדגיש כי מדובר גם בניצולי שואה או בירושה לגיטימית של הדוד מאמריקה, מקרים שאנשים פשוט לא ידעו שהם צריכים לדווח על אותם חשבונות, והריבית שתפחה עם השנים היא זו שהפכה ל'שחורה'.

"לדעתי, המהלך שבו החלה רשות המסים לביצוע "נוהל גילוי מרצון" הוא נכון. אך עם זאת חשוב לומר שאי-אפשר להכליל ולומר שכל האוכלוסייה הזו עבריינית. זה פשוט לא נכון".

אבטחת הסייבר

נוכח 'צורכי המציאות' והתפתחות הטכנולוגיה בארץ ובעולם, הוקמה במשרד שיף מחלקה חדשה בישראל, שעוסקת בתחום הסייבר. "את המיזם בשם 'אבטחת הסייבר' הקמנו יחד עם בכירים לשעבר בשב"כ. כיום, לאור החשיפה של חברות לטכנולוגיה חדישה, חברה שלא יודעת לאבטח את עצמה חושפת עצמה לפריצות, כמו במקרים של חברת SONY ושל 'לאומי קארד'. לכן, חברה שמכבדת את עצמה, נדרשת להגנות בתחום הסייבר".

- האם פריצות בסדר גודל כזה יכולות להתרחש בארץ? מה הנזק שהן עלולות לגרום?

"אין ספק שכן. היום אחד הדברים המרכזיים בכל פירמה זה מאגרי-המידע שלה. הרכוש האמיתי של הפירמה, כל הקניין שלה, נמצא בסייבר, ולכן מי שלא יודע להגן על תשתיות הסייבר, חשוף למפגעים מזיקים. לדוגמה, מחר יכולים לפרוץ לבנק הדם כל מיני האקרים ממדינה עוינת, להפוך את רישומי כל סוגי הדם של A ל-B , ולגרום לכאוס. לכן כל פירמה חייבת להגן על מאגרי-המידע שלה. בגלל שאין לנו ניסיון נצבר רב בתחום הזה, אנחנו מנסים ללמוד ולהתפתח תוך כדי תנועה".