מאגר הגז של המדינה שלא מדברים עליו: "ראש זוהר" תיכף נגמר - ולמדינה אין שום חלופה לתושבי הדרום

מאגר "ראש זוהר" שמספק במשך שנים גז טבעי לתושבים ולמפעלים בערד ובחלק מדימונה עומד להיגמר: מה המדינה עושה כדי לדאוג לחלופה לתושבים, ולמה היא מוכרת את הגז במחיר הגבוה פי 3 ממחיר הגז ממאגר "תמר"?

בעוד שבממשלה ובמשק הגז מתווכחים אם צריך לפקח על מחירי הגז, מתברר שבבעלות המדינה יש מאגר גז שלא מרבים לדבר עליו, והיא מוכרת את הגז המופק ממנו במחיר הגבוה פי שלושה ממחיר הגז הנמכר ממאגר תמר. מדובר במאגר זוהר בדרום, הסמוך ליישוב ערד, המספק זה שנים רבות לתושבים ולמפעלים במקום גז טבעי. כיום, הגז במאגר עומד להיגמר ועלול להשאיר את יושבי המקום ללא חלופות.

איך התגלגל מאגר זוהר לידי המדינה

מאגר "ראש זוהר", שהתגלה ב-1958, נחשב מאגר הגז הטבעי הראשון במזרח התיכון. בזמנו הוערכה כמות הגז בשדה בכ-2 BCM של גז. חברת הנפט לישראל (חנ"ל), שהייתה אז חברה ממשלתית, הפעילה את המאגר ומכרה את הגז לחברת מגל, המחזיקה מאז ועד היום צנרת הולכת גז מהמאגר ועד מפעלי תעשייה באזור ערד ודימונה. מגל גם מחזיקה 25% ממניות חברת גזטיב, שיש לה צנרת גז המגיעה לבתים ולעסקים קטנים בערד ובשכונת הניצחון בדימונה.

לקראת סוף שנות ה-80 הופסקה השאיבה מהמאגר מתוך הבנה שהגז בו עומד להיגמר, אך כעבור חמש שנים החלו שוב להפיק ממנו גז, משכבות עמוקות יותר במאגר. בשנים שבהן הופסקה השאיבה שימש המאגר מקום אחסון של גז טבעי שהופק במאגר שדות בסיני. הגז משדות הובל למאגר זוהר באמצעות צנרת באורך של כ-80 ק"מ. שאיבת הגז משדות והובלתו לשדה זוהר הופסקו עם החזרת סיני למצרים בבמסגרת הסכם השלום עם המדינה.

בשנות ה-90 הופרטה חנ"ל ונמכרה במלואה לישראמקו, וזו המשיכה להפעיל את מאגר זוהר ולמכור את הגז לחברת מגל, שמכרה מצדה את הגז ל-6,000-7,000 צרכנים תעשייתיים וביתיים. אלא שעל פי חוק הנפט, חברה יכולה להחזיק במאגר במשך תקופה מרבית של 50 שנה, ולאחר מכן הוא עובר לידי המדינה. כך, באוקטובר 2011 עבר מאגר הגז לבעלות המדינה.

המדינה החליטה שישראמקו תמשיך להיות המפעילה של המאגר, תמורת תשלום של כמה עשרות אלפי שקלים בחודש (על פי הערכות, כ-60 אלף שקל בחודש), והגז שהיה אמור להיגמר כבר לפני שנים ממשיך להימכר לחברת מגל.

שאלת המחיר

בשנת 2014 מכרה המדינה את הגז למגל במחיר של כ-19 דולר ל-mmbtu - פי שלושה ממחיר הגז שנמכר על ידי שותפות תמר כיום. המחיר נקבע על ידי המדינה בנוסחה סודית, שעיקרה הוא הצמדת מחיר הגז למחיר המזוט שנקבע בבז"ן פלוס מחיר ההובלה והשיווק של המזוט לאזור ערד מינוס 1.5%. כך, המחיר הסופי שמגל מוכרת את הגז לצרכנים בערד ובדימונה עומד על כ-23 דולר ליחידת אנרגיה (mmbtu).

האם המחיר שגובה המדינה על הגז ממאגר זוהר גבוה מדי, במיוחד לאור המחירים של מאגר תמר? ראשית, חשוב לומר שהמאגרים אינם בני חשוב מבחינת גודלם. בעוד מאגר תמר מכיל 280 מיליארד מטר מעוקב של גז (bcm), והמחיר של 5-6 דולרים ליחידת אנרגיה משקף את עלות ההפקה בתוספת תשואה נאה לשותפות במאגר, מאגר זוהר הכיל כ-2 bcm של גז בלבד, וכיום לא נותר בו כמעט דבר. גורמים בממשלה טוענים גם שהמחיר משקף את "עלות הנטישה", כלומר הכסף שתיאלץ המדינה להשקיע במאגר לפני נטישתו. ואולם בעוד שבהפקת הגז מתמר הושקעו עד כה כ-3.5 מיליארד דולר, את מאגר זוהר קיבלה המדינה מישראמקו בחינם.

"מחירי הגז במאגר זוהר, הנמצאים בפיקוח, משקפים את הבעייתיות בקביעה של מחיר גז טבעי על ידי ועדה ממשלתית", אמר ל"גלובס" מיקי קורנר, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות הגז, המשמש כיום יועץ עצמאי במשק האנרגיה. "פיקוח קובע את המחיר כנגזרת ממחיר התחליפים, ואילו חברה עסקית מורידה את המחיר בלחץ קונה דומיננטי".

בכיר במשק האנרגיה מוסיף: "מדובר במחיר גבוה לכל הדעות, וכלל לא משנה שהגז במאגר עומד להסתיים. כבר שנים שהוא 'עומד להסתיים' וכבר שנים שהוא גבוה. מחיר הגז הגבוה המסופק בערד מגלם את כוח השוק שמופעל על ידי מגל, שרק לה כרגע יש תשתית לאספקת גז טבעי באזור".

תושבי ערד במרוץ נגד הזמן

לפני כמה חודשים פנתה חברת מגל למדינה בבקשה שתמכור לה את הגז במחיר זול יותר, אך המדינה סירבה. לכן הודיעה חברת מגל ללקוחותיה שהיא מפסיקה את פעילותה ב-31 במארס, כלומר, בעוד חודש וחצי. אבל הפסקת הפעילות של מגל אינה הבעיה היחידה של תושבי ערד. הבעיה הגדולה יותר היא שהגז ממאגר זוהר עומד להיגמר. מתי בדיוק? בתעשייה טוענים שבעוד שנה-שנתיים צפוי הלחץ במאגר לרדת לרמה שלא תאפשר עוד שאיבה, אבל גורמים בממשלה טוענים שהגז יכול להספיק גם לעוד חמש שנים.

מה יהיה על התושבים כשהמאגר ייגמר? אלפי הצרכנים המשתמשים כיום בגז טבעי לצורכי בישול וחימום יצטרכו להתחבר למאגר תמר, שכן הציוד שהם מחזיקים בו, למשל הכיריים, מותאמים לצריכת גז טבעי ואינם יכולים לפעול בגז אחר כמו גפ"מ.

הפתרון היחיד שעומדת כעת על הפרק הוא חיבור ערד למאגר תמר באמצעות צנרת שתיבנה באמצעות חברת נגב גז טבעי - חברת החלוקה באזור. הצנרת הקיימת כיום של גזטיב, המגיעה לבתים, אמורה להתחבר לצנרת החדשה. ואולם, בניית הצנרת החדשה צפויה לארוך כשנה וחצי ועלותה 18 מיליון שקל. המדינה, שאמורה הייתה להעביר את התקציב לחברה טרם עשתה זאת, והנחת הצנרת טרם החלה.

בינתיים, בעיריית ערד עושים מאמצים להביא את הגז ממאגר תמר למפעלים בערד ובודקים חלופות להובלת הגז לבתי התושבים במקרה שהגז ממאגר זוהר יאזל לפני שיגיע הגז מתמר.

משרד התשתיות: "אין להשוות"

ממשרד התשתיות, האנרגיה והמים נמסר: "בהתאם להחלטת הממשלה מאוקטובר 2014, פועל המשרד לזירוז פריסת רשת חלוקת הגז הטבעי לערד אשר תחליף את אספקת הגז ממאגר ראש זוהר.אין מקום להשוואת מחיר הגז הטבעי מהמאגרים בים, המוזרם למשק במיליארדי מטר קוב לשנה, לבין הגז הטבעי ממאגר ראש זוהר - שם מדובר במערכת מבודדת עם הפקה מינימלית. יש להדגיש שהגז הטבעי ממאגר ראש זוהר הוזל בכמחצית בחודשים האחרונים וכתוצאה מכך הוזל הגז הנמכר ללקוחות תעשייתיים בערד".

מאגר הגז של המדינה שלא מדברים עליו
 מאגר הגז של המדינה שלא מדברים עליו