"הבנקים בשווייץ הפכו בפועל לשלוחה של רשות המסים"

בשנה האחרונה החלו בנקים בשוויץ לבקש מלקוחות לא ישראלים, שביקשו להשקיע במכשירים פיננסייים בארץ, לענות על שאלון שנועד לשלול את חבותם במס כלפי ישראל ■ עו"ד שירה שיין: "הדרישה מרחיקת לכת"

שירה שיין / צילום: גל חרמוני
שירה שיין / צילום: גל חרמוני

"הדרישות של הבנקים בשווייץ הן הזויות, שנדמה כי רשות המסים נוגסת גם בחשבונות של תושבים זרים בחו"ל שרוצים להשקיע במכשירים פיננסיים (אג"ח, ניירות ערך וכו') בישראל" - כך אומרת עו"ד שירה שיין, שותפה בכירה במשרד מיכאל שיין ושות', בהתייחס לפרסומים בתקופה האחרונה לפיהם רשות המסים מרכזת מאמצים לחשוף חשבונות לא מדווחים של ישראלים בשווייץ, ולדבריה שולחת את ידה גם לחשבונות של תושבים זרים שמעוניינים להשקיע במכשירים פיננסיים בישראל.

לדבריה, "רשות המסים עלתה על הנוסחה - היא פנתה היישר לקודש-הקודשים של החשבונות הזרים, לבנקים, וגרמה להם להפוך לחשדנים כלפי חשבונות של ישראלים וכלפי תושבים זרים שרוצים להשקיע במכשירים פיננסיים בישראל; ואני מזכירה שמדובר בישראל - לא במעצמת ענק כמו קנדה ואוסטרליה".

"שולחת את ידיה לחשבונות זרים"

המלחמה של רשות המסים בהון השחור הישראלי המוחזק בחו"ל מתרחבת באחרונה. אתמול (ב') חשף ארגון התחקירנים הבינלאומיים (ICIJ) רשימת שמות של מחזיקי חשבונות בבנק HSBC שווייץ. הרשימה כוללת מגוון רחב של אנשים, מבני מלוכה ואנשי עסקים דרך שחקנים ודוגמניות ועד סוחרי סמים. ברשימה נכללו גם שמותיהם של ישראלים, בהם בני שטיינמץ, צדיק בנו, הרב דוד פינטו ועו"ד דורון כהן, גיסו לשעבר של אהוד ברק.

אלא שלדברי עו"ד שיין, אין הליכי האכיפה של רשות המסים מכוונים רק כלפי חשבונות של ישראלים בלבד, והיא שולחת את ידה גם לחשבונות של זרים המעוניינים להשקיע בישראל.

בשנה האחרונה, ובאופן מפתיע, החלו בנקים בשווייץ לבקש מלקוחותיהם - הגם שאינם ישראלים על-פי כל הגדרה - לענות על שאלון שנועד לשלול באופן מוחלט את חבותם במס כלפי ישראל. זאת, כאשר הלקוחות הללו מבקשים להשקיע במכשירים פיננסיים הנסחרים בישראל.

השאלון כולל סדרת מבחנים הבוחנים כניסה לחוקי המס של ישראל. השאלות בטופס בוחנות אם התושב הזר נחשב לתושב ישראל לצורכי מס, כגון: "האם יש לך משפחה בארץ?", "האם אתה משלם ביטוח לאומי?", "האם מרכז החיים שלך בישראל" וכדומה.

לטענת עו"ד שיין, טופס ההצהרה שמנפיקים הבנקים חובר מאחורי הקלעים על-ידי אנשי רשות המסים בישראל, כיוון שהוא מתכתב עם הדין הפנימי הישראלי. "רואים בבירור שיש בטפסים של הבנקים טביעת אצבע חדה של רשות המסים, ששואלת ביודעין שאלות הנוגעות לדין הפנימי של ישראל", היא אומרת.

עם זאת, רשות המסים מסרה היום (ג') בתגובה ל"גלובס" כי "הנושא אינו מוכר לנו, ואין לנו קשר לניסוח הטפסים של הבנק".

"צעד מפתיע"

לדברי עו"ד שיין, המעורבות של רשות המסים בחשבונות בחו"ל מתרחבת ומצמיחה עוד ועוד זרועות תמנון, כדי לתפוס את הנכסים של ישראלים, וכך הבנקים בשווייץ הופכים להיות בעצם שלוחה של רשות המסים.

"היחס של הבנקים בחו"ל הפך לחשדני כאשר מדובר בחשבונות ישראלים או בתושבים זרים שרוצים להשקיע בנכסים פיננסיים בישראל", מציינת עו"ד שיין. "תושב חוץ מקנדה, למשל, שירצה להשקיע בנכסים במדינה אחרת, לא יצטרך למלא את הטופס המעיד על הקשר שלו לאותה מדינה. הפוקוס על ישראל הפך להיות שלילי".

"בזכות רשות המסים", מעירה בסרקסטיות שיין, "הבנקים הזרים מגלים עניין מיוחד בכל מה שקשור לנכסים בישראל. זה אף פעם לא היה ככה".

כחלק מהטיפול השוטף שמעניקה עו"ד שיין במסגרת "פמילי אופיס" (ניהול כספי משפחות רב-לאומיות) ללקוחות גם מחוץ לישראל, פנו אליה תושבי חוץ, בעלי חשבונות בנק בבנקים בשוויץ, שביקשו להשקיע במכשירים פיננסיים בישראל ונדרשו למלא את השאלון/טופס ההצהרה.

"ביום בהיר אחד הבנקים החלו להנפיק טופס הצהרתי המיועד לתושבים זרים, במסגרתו הם נדרשו להצהיר על הזיקה שלהם לישראל", אומרת עו"ד שיין. "הצעד הזה ממש הפתיע אותנו, כי מדובר בתושבי חוץ. מה להם ולביטוח לאומי?".

לדבריה, "הדרישה היא מרחיקת לכת. מספיק שאותם התושבים שרוצים להשקיע במכשירים הפיננסיים בישראל ישיבו על שאלות של 'כן-לא', ולא יידרשו לענות על מבחני תושבות ישראלית לפי אותם המבחנים שנמצאים בפקודת המס בישראל - זה הזוי. תושב סין, לדוגמה, שרוצה לקנות מכשירים פיננסים בישראל, נדרש לחתום על ההצהרה הזו. לפני כן לא שאלו את הלקוחות הזרים כלום".

עו"ד שיין מציינת כי למיטב ידיעתה, הדרישה למלא את טופס ההצהרה ייחודית ונוגעת רק להשקעה של תושבים זרים בישראל ובארה"ב, אך לא במדינות אחרות.

"הקשחת התנאים מצד רשות המסים דוחקת לקיר קשישים שומרי חוק"

עו"ד שיין מותחת ביקורת על ההתייחסות של רשות המסים לחשבונות של ישראלים בחו"ל. לדבריה גם במישור זה, הקשיחה הרשות את התנאים בשנה האחרונה (כחלק מנוהל גילוי מרצון - ס'כ'), וכיום בנק קרדיט סוויס דורש מבעלי חשבונות בנק ישראלים, אישור מיועץ מס ישראלי על "כשרות" החשבון - היינו שהוא דווח לרשות המסים.

"מדובר על עליית מדרגה", אומרת עו"ד שיין. "קרדיט סוויס החל לבקש בשנה האחרונה, מבעלי חשבונות עם נהנה ישראלי, שיועץ מס - עורך דין או רואה חשבון - יאשרו אם החשבון מדווח כדין לרשויות המס בישראל - כלומר ישראל 'עלתה' לקטגוריה של ארה"ב".

לדברי שיין, גם ישראלים שמעוניינים לפתוח חשבונות בנק חדשים בקרדיט סוויס, ייתקלו בדרישות נוקשות ומחמירות. "כיום לא יתנו לאף ישראלי להחזיק חשבון שהוא לא מדווח בישראל כדין. אם נאמר ישראלי ירצה לפתוח חשבון בשווייץ, כדי לחלק את הביצים בסל, אך לא לדווח לרשויות המס בישראל - בשום אופן הוא לא יוכל. הוא יידרש להוכיח שהכסף אכן מדווח בישראל ושהוא כשר שם".

בעיית סמכות

שיין סבורה כי רשות המסים ביצעה מהלך חכם בכל הנוגע להתמקדות בחשבונות של ישראלים בשווייץ. "שווייץ רוצה לדאוג שכל החשבונות ידווחו. בכך היא מיישרת קו עם רשות המסים. היא סגרה לישראלים את הדלת (לפתוח חשבון בחו"ל כדי ליהנות ממקלט מס - ס'כ'). רשות המסים אומרת למעשה: 'אני רוצה להילחם בהון השחור, לא משנה באיזו דרך, ולמנוע מכל אותם ישראלים לפתוח חשבונות בחו"ל'".

ואולם, עו"ד שיין מבהירה כי לא מדובר רק באילי הון ואנשי עסקים ישראלים, אלא מדובר גם בחשבונות של קשישים שפתחו חשבונות בשווייץ, והקשחת התנאים מצד רשות המסים "מוחצת אותם לקיר".

לדבריה, "ישראלים שפותחים חשבונות בחו"ל בוחרים בכך, בין היתר, משיקולי נוחות - ולא תמיד בשל רצון למצוא מקלט מס. מערכות הבנקים בשווייץ, לדוגמה, הן משוכללות ומאוד מתקדמות".

עם זאת, עו"ד שיין מציינת כי "חוסר ההיגיון בהתערבות של רשות המסים בחשבונות בחו"ל היא שאין אף אחד שאוכף זאת. מי יעשה זאת? הבנקים בשווייץ? האם הם יאכפו את הדין הישראלי? יש בעיה של סמכות".