האוצר: חסימת ההעברות התקציביות תפגע בפעילות הממשלה

המדינה הגישה את תגובתה לעתירת ח"כ סתיו שפיר לבג"ץ נגד חוקיות ההעברות התקציביות ■ לפי האוצר, חל קיטון מסוים בהעברות ■ ההיקף הכספי של ההעברות התקציביות מגיע ל-10% מהתקציב

"חסימת מסלול ההעברות התקציביות תוביל לפגיעה במשילות עד כדי שיתוק יכולתה של הממשלה להתמודד עם שינויים במהלך שנת התקציב" - כך הזהירו היום (ד') גורמים באוצר. המדינה הגישה היום את תגובתה לעתירה לבג"ץ שהגישה ח"כ סתיו שפיר (עבודה) נגד חוקיות ההעברות התקציביות.

בתשובה לעתירה טוענת המדינה כי ההעברות התקציביות הן חלק בלתי נפרד מביצוע תקציב המדינה, משום שהן נעשות מכוח הסמכה מפורשת בחוק, וכי נוהל חדש שגובש בהתייעצות עם חברי כנסת ומומחים יגביר את שקיפותן.

במהלך 2014 העביר האוצר 600 מיליון שקל בלתי מנוצלים מתקציבים של חברות תשתית ממשלתיות הכפופות למשרד התחבורה, לטובת סגירת גירעונות של קופות-החולים ובתי-החולים הממשלתיים. העברה זו הייתה רק אחת מעשרות העברות תקציביות - שינויים הנעשים בתקציב המדינה במהלך שנת התקציב - שלצורך ביצוען נזקק האוצר רק לאישורה של ועדת הכספים.

על-פי נתונים שמפרסם היום האוצר, ההיקף הכספי של ההעברות התקציביות מגיע ל-10% מהתקציב עצמו. האוצר אינו יודע לומר האם מדובר בשיעור שינויים חריג ביחס למקובל במדינות מתוקנות. הנתונים מראים כי בשנים האחרונות חל קיטון מסוים בהיקף ההעברות.

באוצר מייחסים את הקיטון לעבודת מטה שהביאה לצמצום מספר תתי-הסעיפים התקציביים - שהעברת כספים ביניהם מחייבת את אישור ועדת הכספים.

ניתוח ההעברות התקציביות מגלה כי רק כ-50% מהכספים מועברים מתקציב משרד ממשלתי אחד לתקציבו של משרד אחר, ושיתר התקציבים מועברים במסגרת שינויים פנימיים בתוך תקציבי המשרדים עצמם.

משרד הבריאות היה הנהנה העיקרי מההעברות התקציביות בשנת 2014 (תוספת של 2.8 מיליארד שקל), ואחריו משרד הביטחון (2.2 מיליארד) ומשרד החינוך (1.1 מיליארד).

בדיקת ההעברות התקציביות נעשתה במסגרת ניסיונה של המדינה להדוף עתירה עקרונית לבג"ץ שהגישה כאמור ח"כ שפיר. שפיר מבקשת לחסום את מסלול ההעברות התקציביות בפני האוצר ולקבוע כי הוא אינו חוקתי בשל היותו מנוגד לחוק יסוד: משק המדינה. שפיר דורשת לקבוע כי כל העברה תקציבית תחייב את האוצר לבקש את אישור מליאת הכנסת, כמקובל בהליך של שינוי חקיקה.

בעתירה מביאה שפיר דוגמאות לעשרות העברות תקציביות שנעשו בשנתיים האחרונות, וטוענת כי "מדובר בדפוס בעייתי ופגום המותיר את הכוח לעצב את התקציב בידי שר האוצר ונוטל את יכולתם של משרדי הממשלה האחרים לסמוך את מהלכיהם על תכנון תקציבי מוקדם, וכן מחייב אותם לרבוץ על פתחו של שר האוצר לאישור הוצאות צפויות שהוצאו על-ידי הממשלה במשך שנים".

הליך ההעברות התקציביות מחזק, לטענת שפיר, הן את כוחו של האוצר בפני משרדי הממשלה האחרים התלויים בו לביצוע השינויים, והן את כוחו של יו"ר ועדת הכספים שלהסכמתו יש משקל מכריע.

מנגד, המדינה טוענת כי אין דרך לצפות מראש את כל השינויים הנדרשים, וכי מסלול ההעברות התקציביות מבטיח שניתן יהיה להתאים את התקציב למציאות המשתנה בצורה גמישה ומיידית. המדינה מציינת כי הליך השינויים בתקציב מעוגן במנגנון שנקבע בחוק עצמו.

בניסיון להתמודד עם הביקורת על היעדר שקיפות גיבש האוצר נוהל לביצוע ההעברות התקציביות שלפיו, בין היתר, מפורסמות הבקשות מספר ימים מראש באתר האינטרנט של האוצר. בנוסף, האוצר הוסיף במסגרת תקציבי המשרדים (החוברות הכחולות) ביאורים להנחות שמאחורי התקציבים של כל משרד והערכות לגבי שינויים הצפויים.

מספר העברות תקציביות
 מספר העברות תקציביות