עתיד מעונן למניות הבנקים

בשבוע שעבר פרסמו מפלגות "כולנו" ו"המחנה הציוני" את תמצית הנוסחאות המנצחות שלהן לרפורמות במערכת הבנקאות המקומית. קיימת הסתברות לא מבוטלת כי המחנה הציוני ו/או מפלגת כולנו בהובלת כחלון ייטלו חלק מרכזי בקואליציה עתידית שתגובש לאחר הבחירות הקרובות. לפיכך סביר להניח כי קרב היום בו תעמוד המערכת הבנקאית המקומית בפני גל נוסף ומשמעותי של רגולציה מכבידה, אשר תפגע בשורת הרווח העתידית של הבנקים.

הניסיון בשוק ההון המקומי בענפים כמו גז, סלולר, חברות החזקה ועוד, לימד כי צונאמי רגולטורי הוא המסוכן ביותר מכלל הסיכונים העומדים בפני בעלי מניות. באווירה הציבורית היום, החילוף הצפוי בראשות הפיקוח על הבנקים עשוי להציב בתפקיד מפקח נשכני יותר מקודמו, שיפעל להדק את עניבת החנק הרגולטורית על צוואר הבנקים.

מדד מניות הבנקים המקומי ירד אשתקד בשיעור של 5.6%, והציג תשואת חסר של 12.3% ביחס למדד ת"א 100. ערב פתיחת שנת 2015 היו שהעריכו כי מכפיל ההון הממוצע הנמוך יחסית בו נסחרות מניות הבנקים, 0.64 בלבד, הוא תנאי מספיק לביצועי יתר של הסקטור זה בשנה הנוכחית.

אלא שביצועי החסר בפתיחת 2015, כשמדד הבנקים ירד בשיעור של 5% למול ת"א 100 שירד ב-0.3% בלבד, מלמדים כי בשוק ההון מעריכים כי הזול לכאורה יהיה זול יותר בעתיד הלא רחוק. דווקא בתקופה של פריחת נכסי הסיכון, והגידול המתמשך של הרכיב המנייתי בתיקי ההשקעות, סר חינו של סקטור הבנקים המקומי בעיני המשקיעים. עד לא מזמן נתפסו מניות הבנקים על ידי המשקיעים כמניות סולידיות, והן קישטו את מרבית תיקי ההשקעות של עשירי ישראל, אולם כיום מעטים מן המשקיעים מתייגים את מניות הבנקים כהשקעה שמרנית.

פרשיות הלבנת ההון הקשות אליהן נקשרו הבנקים המובילים בישראל, ואשר עתידות ככל הנראה לגבות מחיר לא קטן נוסף מהמערכת המקומית, מרתיעות אף הן המשקיעים. התפוררות גרעיני השליטה והמכירות המואצות של בעלי עניין הצפויות להימשך בעתיד הנראה לעין, מייצרות אף הן עודף היצע עצום של מניות בנקים, וזאת בשעה שהקונים אינם מתייצבים בשורה ארוכה.

רגולציה מסרסת

הפתרון המסורבל של הרשות והפיקוח על הבנקים, אשר יועד לאפשר לגופים מוסדיים המחזיקים בחברות תעודות סל לרכוש מניות בנקים, לא המריא, ולפיכך מוסדיים גדולים רבים בישראל מנועים טכנית מרכישת מניות בנקים. המשקיעים הזרים שבמחצית העשור הקודם הגדילו החזקה בבנקים מקומיים, לא מזהים במניות אלו הזדמנות השקעה יוצאת דופן, ואי ודאות רגולטורית עצומה היא מתכון מוכח להברחת משקיעים זרים.

הריבית הנמוכה במשק, שצפויה להיוותר נמוכה לפרק זמן לא מבוטל, שוחקת את פוטנציאל רווחי הבנקים המקומיים. ציבור המשקיעים מתייחס בספקנות רבה לרמת ההפרשות הנמוכה של המערכת, אשר עמדה בלב התוצאות הכספיות הטובות של הבנקים בשנת 2014 - להערכתם רמת ההפרשות הנוכחית אינה מייצגת לטווח ארוך, והם מתמחרים את מניות הבנקים בהתאם. הקושי שמציב הפיקוח על הבנקים בכל האמור בהגדלת תשלומי הדיבידנד לבעלי המניות, מסרס אף הוא את אטרקטיביות ההשקעה במניות הבנקים.

הנהלות הבנקים המקומיים עושות מאמצים משמעותיים על מנת להתייעל ובכך לשפר את הרווחיות, וחלקן אף השיגו בכך הישגים נאים, אולם באטמוספירה בה פועלים הבנקים, יידרשו מהלכי התייעלות חריפים יותר בעתיד הלא רחוק.

ראוי לציין כי המשק הישראלי עתיד לצמוח בשנת 2015 בשיעור נאה של כ-3.2%, ולתמוך בתוצאות הפעילות של המערכת הבנקאית ובכושר ההחזר של הנושים. שוק החוב מוסיף לרשום עליות שערים ולתרום לרווחיות הבנקים, כך שלא הכול שחור בסביבת הפעילות הבנקאית. אולם, כאשר שד הרגולציה יוצא מהבקבוק, קשה להכניסו לשם חזרה - והסיכון לבעלי המניות גובר.

*** הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון