תופעה: כך עובר מזומן מחשבונות בשווייץ דרך נתב"ג

תופעה מתעצמת: בעלי חשבונות "קטנים" בבנקים בשווייץ מרוקנים אותם ומעבירים את הכספים לארץ, במזומן, בדרך-כלל דרך נתב"ג. ההעברות "הקטנות" במגבלה של עד 100 אלף שקל נעשות על-ידי בעלי החשבון בעצמם, ו/או באמצעות בני משפחה, גם באמצעות מקורבים ומקורבות, שלמעשה הופכים לבלדרים שמקבלים תשלום, כרטיסי טיסה ושהות של יומיים-שלושה, בדרך-כלל בסופי שבוע, בהנחה שאז המוכסים בנתב"ג פחות חשדנים.

אם עד לאחרונה מדובר היה בטיסות ישירות הלוך ושוב לערי שווייץ, הרי שלאחרונה, ככל שהתרבו חשיפות ההון שמצוי בבנקים שווייצרים, גדל מספר ההעברות שמתבצעות בטיסות הלוך ושוב לערים אירופאיות אחרות, משם עושים המעבירים את דרכם, הלוך וחזור, ברכבת או ברכב, למוקדי הבנקאות בשווייץ. הכול מותנה בכמות הכסף שחוזר ארצה ובמספר ההעברות הנדרש לו.

על-פי הוראות "חובת דיווח על הכנסות או הוצאת כספים לישראל וממנה" של רשות המסים-מכס, חייב כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה לדווח על כספים שעמו (בטופס מכס 84 שמוגש למוכס במסלול האדום), בין אם מדובר במזומנים, בהמחאות בנקאיות או בהמחאות נוסעים, בשקלים או במטבעות זרים כלשהם. כל זה בתנאי ששווי הסכום הכולל הינו מעל ל-100 אלף שקל או שוויים במטבע זר. הדיווח למכס מועבר גם לרשות למניעת הלבנת הון.

היה ולא התקיים דיווח והמוכס בנתב"ג עולה על חבילות השטרות, ההמחאות או המזומנים - כלומר, המוכס "תופס" את הכסף ואת המעביר - מתבצע רישום מיידי, ונפתח הליך מינהלי כחלופה להליך הפלילי הנדרש על-פי החוק.

יש לציין כי עד היום לא ידוע שהמכס, או חקירות רשות המסים, או הרשות למניעת הלבנת הון, מקיימות חקירות או בדיקות הנוגעות למקורות הכספים ו/או לבעלים האמיתיים שלהם. על-פי הנהוג, בתוך 10 ימים מתפיסת העברות המזומנים הלא מדווחים נקרא מעביר/מעבירת הכסף לוועדה לעיצום כספי ונקבע גודל הקנס.

אלא שמההוראות עולה שכל סכום שהוא פחות מ-100 אלף שקל, במזומן או בכל צורה אחרת, אינו מחויב כלל בדיווח. לפיכך, מרבית ההעברות, של חשבונות שנחשבים קטנים, בעיקר כשהן מתבצעות על-ידי חברים שאינם מקבלים תשלום מיוחד על בלדרות מקצועית, ויש להם עניין לחזור על הנסיעות הללו שוב ושוב, הן על סכומים פחותים מ-100 אלף שקל - אבל אז זה אומר שעל כל חשבון של כמה מאות אלפי דולרים יהיה צורך בנסיעות רבות במיוחד, ו/או במספר גדול של מעבירים ומעבירות.

יותר מזה, למרות שבאופן רשמי וחוקי מותרת העברת מזומנים בגבולות הנ"ל, לא מן הנמנע, אם כי באופן רשמי אין זה כך, שהמוכסים רושמים דיווח לעצמם או מחליטים "לשים עין" על מעביר כזה או אחר.

לכן, יש גם כאלה שחורגים ומעבירים סכומים גבוהים יותר ובכך מסתכנים בעבירה של הכנסה לארץ של סכומים אסורים, בניגוד לחוקי המכס ובניגוד לחוקי הרשות למניעת הלבנת הון.

זו כבר לא רק ספק עבירת מס חיוורת, הפעם זה נחשב לעבירה חמורה יותר, מודעת, ובעלת היבטים פליליים נוספים. בהתאם לכך מוחלים גם קנסות ועונשים נוספים, כך שבעלי החשבונות הללו עלולים למצוא עצמם משלמים קנס גבוה יותר מהסכום המקורי שיש להם, וכמו כן נכנסים לרשומה ברשות המסים כל פרטי הנוסע-מעביר הכספים, בעל החשבון, מקורות המזומן ומהות השקר.

הבעיה המרכזית היא שאחרי כל זה גם מי שמעביר פחות מהתקרה ולא מתגלה, ואפילו עושה זאת בהצלחה בכמה וכמה סבבי נסיעות, הרי אינו עוזר לעצמו שכן העברת הכסף נועדה למנוע את עצם הגילוי של החשבון. אבל על-פי האמנות שכבר נחתמו, עם ההעברה בכנסת הבאה של תיקון 200 - החתימה על האמנה המולטילטרלית וההצטרפות לתקן ה-OECD - יתאפשר לרשות המסים לקבל וגם למסור מידע על חשבונות שנסגרו, כולל פרטי החשבון שנסגר ומי שרשום כבעליו.

גידי בר-זכאי, רו"ח ומשפטן, לשעבר סגן מנהל רשות המסים, שמתמחה גם בגילוי מרצון, אומר כי "רבים מהלקוחות שפונים שאסייע בהסדרת מעמדם הם בעלי חשבונות הכוללים סכומים שבין 150 אלף דולר ל-300 אלף. חלק מהחשבונות היו בעבר יותר גדולים, ונמשכו מהם כספים על פני השנים לצרכי מחיה, חתונה של הנכד, טיול בחו"ל וכדומה. הם מתלבטים בתמימות: 'למה שלא פשוט נחסל את החשבונות ונביא את החשבונות לארץ במזומנים, כל פעם קצת...'.

"אני מסביר שזו הרפתקה מיותרת ומסוכנת. כל העניין הזה כל-כך מיותר שזה עצוב, וחשוב להזהיר את בעלי החשבונות הללו שלא יעשו שטויות. ממש כואב הלב לראות איך אנשים נורמטיביים שכל חייהם לא עשו דבר רע, מנסים לפתח באחת גינונים של מבריחי אלכוהול ומלביני הון מיומנים. זה לגמרי מיותר".

- אז מה אתה מציע להם?

"יש במסגרת המבצע לגילוי מרצון מסלול מקוצר. הוא נראה כמעט כאילו נכתב על-ידי רשות המסים בעצה אחת עם הבנקים בשווייץ, או לפחות מתוך היכרות עמוקה עם שיטת העבודה בבנקים בשווייץ שמסווגים בעצמם את החשבונות הקטנים לטיפול מיוחד. גם התקרה של הרשות חופפת את התקרה השווייצרית (חצי מיליון דולר - ס.ק.ל).

"היתרון הגדול במסלול הוא שמרגע שמתקבלים אליו ומשלמים את המס לפי חישוב שומה עצמית שנערך על-ידי רואה החשבון, מקבלים חסינות מהליך פלילי. לפי ניסיוני, מרגע שהבקשה מתקבלת בכתובת המייל של חדר המבצעים ברשות המסים שקולט את הבקשות, לא חולף זמן רב עד שמתקבלת התשובה המיוחלת, ממש בדייקנות שווייצרית.

"אפשר להתרשם שברשות המסים לוקחים את העניין ברצינות ומחפשים לגבות את המס הראוי ולהמשיך לתיק הבא. מה גם שמכיוון שברוב המכריע של המקרים מקור הכספים הוא בכספי שילומים, חסכונות של הדור הקודם וירושות משנות דורהרי שהמסים שהושמטו בגין חשבונות אלה מאוד נמוכים".

- מה אופי החשבונות ובעלי החשבונות הללו?

"בעלי החשבונות הקטנים, שיושבים או ישבו בבנקים בשוייץ, אינם אנשי עסקים חובקי-עולם ואינם נוהגים להעביר כספים להונג קונג או לקנות נדל"ן או יהלומים. לעתים זה כל עולמם הכלכלי. אנשים עם חששות וצורך לביטחונות שנשמרים ליום סגריר. כשהם נלחצים, הם נוסעים לשווייץ ופודים את החשבון. כאמור, זה מיותר. לא צריך לנסוע, לא צריך לסגור, לא צריך להסתיר, ולא צריך להסתתר. הימים האלה חלפו - לטוב ולרע".

מרשות המסים נמסר בתגובה כי "חילופי המידע הצפויים בין ישראל לרשויות המס המקבילות, וכן הרשימות שבידינו ושאנו פועלים להשיגן, יביאו לכך שהמידע, נכון להיום, על מחזיקי החשבונות יגיע בסופו של יום לרשות. אשר על כן, העברת הכספים במזומן לישראל לא תשנה את מצבם. הרשות ממליצה בפני בעלי אותם חשבונות לנצל את חלון ההזדמנויות בהוראת השעה לגילוי מרצון".

HSBC מתנצל: "אין לנו רצון לעשות עסקים עם לקוחות שמשתמטים מתשלום מסים"

בנק HSBC פרסם היום (א') בכמה עיתונים מודעה על עמוד שלם ובה התנצלות בתגובה לטענות כי יחידת הבנק הפרטי השווייצרית שלו סייעה ללקוחות להשתמט מתשלום מסים. במודעה הופיע עותק של מכתב פתוח בחתימת המנכ"ל, סטיוארט גולובר, ובה נאמר כי הכיסוי התקשורתי בעת האחרונה היה "חוויה מכאיבה".

גוליבר, שמכתבו ממוען ללקוחות ועובדי הבנק, כתב כי ברצונו להבטיח ללקוחות כי הבנק הפרטי השווייצרי "עבר רפורמה מוחלטת".

לדבריו, "אין לנו שום רצון לעשות עסקים עם לקוחות שמשתמטים מתשלום מסים או שאינם עומדים בסטנדרטים שלנו בכל הנוגע לציות לחוקים נגד פשיעה פיננסית. התמקדותם של אמצעי התקשורת הייתה באירועים מהעבר שמוכיחים כי הסטנדרטים שעל בסיסם אנו פועלים כיום לא יושמו באופן מלא ומקיף בפעילותנו השווייצרית לפני 8 שנים. עלינו להוכיח כי אנו מבינים למה מצפה ממנו הציבור שאותו אנו משרתים. לפיכך, אנו מביעים את התנצלותנו הכנה".

גוליבר הוסיף כי יש להתייחס לאירועים "בהקשר הנכון": "עובד לשעבר של הבנק הפרטי השווייצרי גנב נתונים לפני יותר מ-8 שנים. אמצעי תקשורת מרכזיים בבריטניה מתמקדים בכ-140 שמות שנכללו בנתונים הגנובים. רבים מהאנשים שהוזכרו, הוזכרו רק בגלל שהם ידועים. מרבית 140 האנשים הללו כבר אינם נמנים עם לקוחותינו. אמצעי התקשורת מדברים על 100 אלף לקוחות. בשיא פעילותו היו לבנק הפרטי השווייצרי כ-30 אלף חשבונות בלבד".

ממה צריך להיזהר במסלול הירוק / רו"ח גידי בר-זכאי

הדבר המסוכן ביותר במסלול הירוק הוא החשש שהבקשה לגילוי מרצון תידחה, לעתים אף מסיבה טכנית. במקרה כזה כבר מסרתם את השם עם כל המידע, ואם נדחיתם בשל אי-התאמה, אז אין חסינות, ואתם חשופים. זו לא סיבה להימנע מהמסלול, ממש לא, רק צריך להיזהר. צריך להקפיד לפעול כראוי, ויש לוודא את ההתאמה הטכנית לכללי המסלול.

1. התקרה לסכום ההון המוצהר במסגרת ההליך אינה עולה על סך של 2 מיליון שקל. במקרים מסוימים ניתן לקבל הבהרות מתי נמדדת התקרה. ללא הבהרה מפורשת ומראש, מומלץ לעבוד תחת ההנחה שהיא על פני שנות הגילוי (10 שנים המתחילות בינואר 2004).

2. ההכנסה במהלך תקופת הגילוי אינה עולה על 500 אלף שקל. זו הכנסה ברוטו!!! במקרים רבים, כאשר מצרפים להכנסות מהחשבון גם הכנסות לא מדווחות משכר דירה, עוברים את התקרה. יש להבהיר זאת מראש. במקרים כאלה יש לציין במיוחד בנוסף לכך שההון המוצהר לא כולל את הדירות המושכרות, שכן אחרת עוברים את התקרה של 2 מיליון שקל, ויש סכנה להידחות על הסף.

3. יש לוודא כי המסים חושבו כראוי. בעניין זה יש להדגיש כי דפי הבנק המתקבלים מהבנקים השווייצרים, גם כשהם נקראים "דוחות מס", דורשים עריכה וחישוב, שכן הבנקים לא מחשבים את המס לפי כללי המס בישראל. הם רק מוסרים את הנתונים בצורה מדויקת. גם כאן קיים חשש לדחייה במהלך הטיפול היה והחישוב אינו נכון - דבר שעשוי לפגוע בחסינות.

4. מי שמתנהלת בעניינו חקירה ו/או קיבל מכתב הצהרה על מקורות הכנסה כפי שקיבלו רבים, צריך להביא בחשבון שייתכן כי בקשתו תידחה על הסף. על-פי נוהלי רשות המסים, יש בסמכות הגורם המטפל מטעמה להחליט כי בקשה אנונימית המתאימה לתנאי המסלול המקוצר תופנה אליו לאחר הגשתה. מניסיוני, ניתן ליזום מהלך להמרת בקשה אנונימית לבקשה גלויה בנוהל המקוצר לטובת זירוז ההליך וסיום הטיפול. כמובן שיש לעשות זאת בזהירות רבה.