מהלך חסר משמעות

למה יזמי הגז לא יקבלו את הצעת המדינה הנוכחית?

יצחק תשובה / צלם: תמר מצפי
יצחק תשובה / צלם: תמר מצפי

אם גמל הוא סוס שתוכנן על ידי ועדה, אז הצעת המדינה ליזמי הגז היא גמל המצויד בשלוש דבשות: דבשת פיקוח מחירים, דבשת תחרות ודבשת פיתוח מאגרי הגז. מדובר בהצעה שאי אפשר לקבל אותה - והיא גם לא נועדה שיקבלו אותה.

נערי התקציבים באוצר שהובילו את המהלך לא כיוונו אותו ליזמי הגז יצחק תשובה או לשותפיו. מדובר במהלך פנימי שנועד לסמן קו שמאחוריו יסתדרו בשורה כל אותם רגולטורים שמשנים את דעתם בכל יומיים ואלה שעסוקים במלחמות פנימיות: משרד התשתיות, רשות החשמל, המועצה הלאומית לכלכלה והרשות להגבלים עסקיים. כדי לעשות זאת יצקו מנסחי ההצעה בליל אינטרסים שאמור לרצות את כל השחקנים הממשלתיים. עכשיו יכולים באוצר להגיד "אנחנו עשינו את שלנו, היזמים הם אלה שמעכבים את פיתוח המאגרים".

מי שבאמת מתכוון לעצב מחדש את משק הגז בישראל צריך לבחור לעשות זאת באחת משתי דרכים: דרך התחרות או דרך פיקוח המחירים. ההצעה של המדינה מדברת גם על תחרות וגם על פיקוח - אבל בשני המקרים אינה הולכת עד הסוף. מבחינת הפיקוח - המדינה מציעה לקבוע מחירי תקרה להסכמי גז חדשים לתקופה של חמש שנים. מדובר במהלך חסר משמעות מבחינת הצרכן הביתי, כי מעל ל-95% מהשוק בעשור הקרוב כבר מכוסים בהסכמי הגז הקיימים - ואת המחירים בהסכמים האלה המדינה לא מציעה לשנות. הצעת המדינה מסייעת אולי ליצרני חשמל קטנים שעדיין לא חתמו על הסכמים לרכישת גז - אך גם לאלה אין סיבה להיות מרוצים כי מנגנון הצמדת המחירים בהצעה אינו ברור, וספק רב אם יניח את דעתם של הבנקים המממנים.

התחרות מוגבלת הן על ידי המחיר והן על ידי המאפיינים של המאגרים. המדינה מקווה שמישהו יסכים לקנות את מאגרי "תנין" וכריש" הקטנים כדי להתחרות ב"לוויתן" - אך כיצד יצליח אותו קונה להתמודד מול "לוויתן" כשיש בשוק תקרת מחירים? המדינה מקווה שמכר בנפרד ייצור תחרות פנימית בין השותפים למאגר "לוויתן" - אך כיצד יוכלו השותפים שלא להיות מתואמים ביניהם אם עליהם לבנות ולהפעיל מערכת צינורות משותפת להולכת הגז לחוף הישראלי? כיצד ניתן להבטיח תחרות בין "תמר" ל"לוויתן" בזמן שנובל אנרג'י ממשיכה להפעיל את שני המאגרים?

דבר אחד ברור: יזמי הגז לא יקבלו את הצעת המדינה הנוכחית. הדבר האחרון שהם צריכים עכשיו זה לדון מחדש במחירי הגז בהסכמי הייצוא, כאשר מאז שנחתמו מכתבי הכוונות ועד היום נחתכו מחירי הנפט ב-50%. מעבר לכך, בסיבוב הקודם שלהם מול הממונה על ההגבלים העסקיים גילו היזמים שכל הסכם פשרה שלהם עם הממשלה הופך אצלה בסיס להמשך המשא ומתן. חודש לפני הבחירות זה מה שיקרה גם עם ההצעה הנוכחית.