אז מי נתן את ההוראה על תנאי הכליאה המשופרים של דן כהן?

שלשום (א') חשף "גלובס" כי השופט בדימוס דן כהן, שנדון למאסר בן 6 שנים, מרצה את מאסרו בכלא ניצן המיועד לעצורים ולא לאסורים. זאת, בזכות הגדרתו כ"אסיר תומך" - היינו, אסיר בעל תפקיד מיוחד שמשמעותו תמיכה באסירים שקיים חשש שינסו להתאבד.

מסמך האבחון והמיון של השופט-האסיר קבע כי כהן ימונה ל"אסיר תומך" לאחר שהדבר הוצע לו, והוא השיב בחיוב. זאת, לאור העובדה ש"במיונו של כהן היו מעורבים גורמים נוספים מעבר לוועדת המיון הרגילה", כלשון מסמך האבחון והמיון בעניינו שהגיע לידי "גלובס".

בשירות בתי הסוהר (שב"ס) סירבו למסור כל מידע בנוגע לזהות אותם "גורמים נוספים" - האם הם בכירים בשב"ס או גורמים מחוצה לו? מדוע התערבו? כיצד בכלל יכלו להתערב? האם הנושא נחקר? שב"ס אינו מכחיש את עניין התערבות "הגורמים הנוספים", הוא פשוט לא מעוניין לפרט. למה לא? יש לו כנראה סיבה טובה.

ייתכן כי בשב"ס מניחים שהדבר יחלוף. שיוותרו לו, שלא יחקרו, שלא יבדקו, שהציבור לא יתעניין ולא ידרוש זאת, שהנושא ייבלע בין נושאים אחרים שעל סדר-היום. אין לאפשר מצב שהנחת המוצא הזו של שב"ס תתברר כנכונה.

היחס השונה, הנבדל והשרירותי, שלו זוכים כלואים תחת חסותו של שב"ס, בא לידי ביטוי במספר פרשות בחודשים האחרונים. החמורה מכל היא פרשת המחסור בתנורי חימום במתקן חולות. לא משנה מה דעתכם על דיירי חולות - אם יש בכם רף מינימלי של חמלה כדי להיקרא אדם, תסכימו שאין באמת סיבה לא לאפשר ל"שוהים" לחמם את הקרוואנים כאשר הטמפרטורה בחוץ צונחת עד אפס מעלות. גם לא בשם ה"בטיחות".

שב"ס הודה כי מנע מהשוהים במתקן לרכוש תנורי חימום בשל "נוהלי הבטיחות" במתקן והותיר אותם להתמודד עם הסופה של החודש שעבר, בקור של אפס מעלות ללא אמצעי חימום. תגובת שב"ס בעניין הייתה: חילקנו לשוהים שמיכות, אך לשמיכות לא היה ביקוש. כמה בוז יש בתגובה כזאת.

מי קבע שבכלא א' יותקנו תנורים ובכלא ב' לא? כיצד זה נקבע? מתי? מדוע זה לא מעורר מחאה ממשית? האם הנחת האדישות של שב"ס נכונה?

פרשה חמורה לא פחות עולה מהמסמכים שהגיש העובד הסוציאלי מקסים דרקץ למבקר המדינה בעניין היחס לחלק מן הכלואים (לא כולל דן כהן) בכלא ניצן. במכתב שהעביר למבקר שוטח דרקץ טענות מזעזעות על היחס לכלואים בכלא ניצן, לרבות מקרים לכאורה של מניעת מזון מעצורים במשך שעות רבות, מקרים של מניעת גישה למקלחת לכאורה במשך 10 ימים, מצב סניטרי קשה, ג'וקים המתרוצצים בחדרי הכלואים, ועוד מעשיות לרוב.

גם פרסום טענותיו של דרקץ התקבל בציבור בשאננות רבה. מדוע ולמה? אז מה אם מדובר בנאשמים? מגיע גם להם קיום מינימלי בכבוד - במיוחד כשרוב הכלואים בניצן, לפחות מן הבחינה הפורמלית, הם עצורים בחזקת חפים מפשע.

בנושא רדיפתו של דרקץ, על רקע הטענות שהעלה, אין מה להכביר במילים. ביום ראשון האחרון הודיע שב"ס לדרקץ כי הוא מוזמן לשימוע לפני פיטורים. זאת, לאחר ששב"ס ייחס לדרקץ בשיחה עם "גלובס" גם את חשיפת ההטבות לאסיר דן כהן. קדמו לכך השעייתו מתפקיד כעובד סוציאלי והניסיון המקומם לצבוע אותו בצבעים של מעורער בנפשו.

יש לקוות שבית המשפט יצווה לעכב את השימוע בעניינו של דרקץ, כפי שצפויים עורכי דינו לבקש בימים הקרובים.

מבקר המדינה כבר הודיע לדרקץ כי אינו יכול להעניק לו צו הגנה לחושף שחיתויות, משום שאין לו סמכות שכזו לגבי סוהרים. ככל שישנן (אם ישנן) טענות לגופו של עניין בנושא פיטוריו הצפויים של דרקץ, מדובר באיש שחשף את המערכת במערומיה במסגרת מכתבים למבקר המדינה ולנציב קבילות האסירים, אדם שמגיעה לו הגנה מקסימלית מפני התעמרות המערכת, ובירור טענותיו בידי צד שלישי ניטרלי.

אל מול הדברים הללו, העובדה כי ישנם אסירים מיוחסים שהכללים הרגילים לכאורה אינם חלים בקשר אליהם, היא מקוממת. כך, השופט בדימוס דן כהן, שנטל שוחד במיליונים ומעל בתפקידו כדירקטור בחברה ממשלתית, זוכה (לפי עדויות) לביקורים מעורכי דין שונים בכל שעה שיחשוק, ובמיון לאגף המועדף עליו בבית כלא לפי בחירתו. זאת לאחר התערבות של גורמים חיצוניים עלומים בעניינו - דבר שבשב"ס אפילו לא מהססים לתעד בכתב.

כל זה מביא אותנו לשאלת השאלות, שחייבת לקבל תשובה - כל מצב אחר אינו סביר - מי הם "הגורמים הנוספים" שהתערבו בעניינו של כהן? את התשובה הזאת חייב שב"ס למסור לציבור לאלתר.

זכות הציבור לדעת מי בוחש במיון אסירים, מיטיב עם אחדים מן הכלואים, בשעה שאחרים קופאים באפס מעלות, ושב"ס בקושי זורק להם שמיכה. ראוי להזכיר - לנציב שב"ס קוראים אהרון פרנקו. הוא האחראי. הדברים קורים במשמרת שלו.

סברה אחת שהייתה יכולה לעלות היא שהגורמים הנוספים הם אנשים ברשות ניירות ערך. הרשות מנהלת בימים אלה חקירה מחודשת בפרשת סימנס, שבמסגרתה הורשע כהן ונחקרים בכירים לשעבר אחרים בחברת החשמל. ניתן היה להניח כי אולי ברשות ינסו להיטיב עם כהן, בתמורה למידע שימסור בפרשה. אולם ברשות ניירות ערך מכחישים כל קשר ומודיעים באופן ברור - איננו קשורים לעניין.

גורם אחר שיכול היה להיות בעל מוטיבציה להתערב לטובתו של כהן הוא הפרקליטות. גם זאת, לאור תמורה כלשהי שהיה מספק כהן בפרשת סימנס. אך גם בפרקליטות מכחישים כל קשר להתערבות בעניינו של כהן.

בכך לא מתמצה חלקה של הפרקליטות בעניין. התערבות של גורם חיצוני בעניין כהן עשויה בהחלט להוות עבירה לכאורה - תלוי מיהו הגורם ומה מניעיו. רשימת המבקרים של כהן עשויה לשפוך אור על הנושא, והמבין יבין.

נכון, לא מדובר בחשדות נגד שר בכיר או ראש ממשלה בעבר או בהווה - הפרופיל התקשורתי אינו דוחק - אך מדובר בגילוי מתועד ובלתי מוכחש של חריגה בוטה מנהלים, עם ניחוח של שחיתות לכאורה.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ופרקליט המדינה, שי ניצן, הם "מנהלי המשמרת", הם שאחראים לדאוג שהעניין ייחקר. גם המשטרה צריכה, על-פי החוק, לפתוח בחקירה ביוזמתה, מקום שנודע לה על עבירה לכאורה שהתרחשה. גם ממנה יש לדרוש זאת.

יש לדרוש מן הרשויות לעשות סדר בשב"ס. תחת אחריותו של ארגון שאנחנו מממנים, גוף שהוא איבר מאבריה של המדינה, ישנם כלואים שישנים עם ג'וקים - בשעה שאחרים מכתיבים לרשויות את תנאי כליאתם.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הנושא אינו מצוי על שולחננו".

"פרסום כוזב"

משב"ס נמסר בתגובה: "הכתבות המתפרסמות ב'גלובס' בימים אלה אודות התנהלות שב"ס בנושאים שונים אינן מבוססות, ממוחזרות ונשענות על מקורות עלומים. מקורות אלה מנצלים ככל הנראה את החיסיון, על מנת להטיל דופי בהתנהלותו המקצועית של הארגון, וזאת משיקולים זרים.

"בדיקה מעמיקה של הדברים והבנת ההיבטים המקצועיים, יכלו למנוע פרסום כוזב ופרשנויות מטעות. נותר לנו רק להצר על שניסיונותינו הכנים להעמיד דברים על דיוקם לא צלח".