ניתוח: את מי תמשוך למעלה העלאת הריבית בארה"ב?

לא מעט משקיעים שואלים עצמם, האם ארה"ב תוכל בסביבה העולמית הנוכחית בכלל לשקול להעלות את הריבית, כאשר הריביות בכל העולם רק יורדות ואירופה מתחילה בהרחבה כמותית בחודש הבא; איך בדיוק ארה"ב יכולה לשחות כנגד הזרם?

אלו שטוענים כי הפד לא יוכל להעלות הריבית, מבססים זאת על ההערכה כי מצב של צמצום מוניטרי בארה"ב בזמן שבשאר העולם נוקטים מדיניות מרחיבה, יגרום לדולר להתחזק בצורה אשר תסכן את כלכלת ארה"ב ואף תכניס אותה למיתון. לראייתנו, הערכות אלו מעט מוגזמות, מכמה סיבות.

ראשית, התלות של המשק האמריקאי ביצוא היא נמוכה יחסית, ועל כן הפגיעה כתוצאה מהתחזקות הדולר פחות משמעותית לכלכלה בהשוואה למדינות אחרות. לראיה, היצוא האמריקאי מהווה כ-14% מהתוצר, בעוד בישראל נתון זה עומד על 33% ובאירופה על 45%. זאת ועוד, כ-70% מהמכירות של החברות הגדולות בארה"ב (S&P 500) הם לשוק המקומי ורק כ-9% הם לאירופה, כך שהפגיעה ברווחיות החברות צפויה להיות מוגבלת. כמובן שאין זה אומר שלא יהיו מגזרים שייפגעו יותר, כמו הטכנולוגיה, חומרי הגלם והאנרגיה, אשר רוב המכירות שלהם נעשות לשווקים הגלובליים.

טענה נוספת העולה כנגד יכולת הפד להעלות את הריבית, היא היעדר הלחצים האינפלציוניים בארה"ב. על פניו, טיעון זה תקף, אך להערכתנו הוא ימנע אמנם מהפד להעלות את הריבית במהירות, אך לא ימנע להתחיל בתהליך. לפד יש מנדט כפול - תעסוקה מלאה ויציבות מחירים.

הכול תלוי בנתונים

בדרך כלל אין סתירה בין שני היעדים, אך היום אנו נמצאים במצב שבו ארה"ב מתקרבת במהירות לתעסוקה מלאה מחד, אך נמצאת בתהליך של ירידה באינפלציה מאידך. השאלה היא האם הירידה באינפלציה היא תוצאה של חולשת הביקוש המקומי, או שמא היא תוצר של אירועים חיצוניים? בעוד האינפלציה עומדת היום על 0.8%, אינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה) עומדת על 1.6%. כאשר מנטרלים גם את השפעות הדולר ומתבוננים רק על רכיב השירותים במדד (דיור, בריאות, תרבות וחינוך וכדומה), המהווה כ-60% מהמדד כולו, עולה כי אינפלציית השירותים עמדה בשנה האחרונה על 2.4% ונמצאת במגמת עלייה.

לכן, אפשר לטעון כי האינפלציה הנמוכה היום בארה"ב אף מעודדת ביקושים, שכן יותר כסף נשאר בכיסו של הצרכן, דרך ירידת מחירי הדלק וההוזלה של המוצרים המיובאים. כאשר לוקחים זאת בחשבון עם שוק עבודה שממשיך להתחזק, נראה כי כלכלת ארה"ב היום בריאה הרבה יותר משהייתה בשלב כלשהו מאז המשבר. אז האם הם יעלו ריבית או לא?

כמו שחברי הפד חוזרים וטוענים, הכול תלוי בנתונים. ראשי שלוחות הפד השונים כבר מכינים את השטח בראיונות ובנאומים רבים, ומנסים לרמוז לנו, המשקיעים, כי אם לא יהיה שינוי חד ופתאומי באופק הכלכלי של ארה"ב, נזכה לראות העלאת ריבית לראשונה מאז 2006.

עם זאת, בניגוד למחזורי העלאת ריבית קודמים, אנו מעריכים כי זה שיתחיל בהמשך השנה יהיה איטי במיוחד, בשל הצמיחה האיטית והמדיניות המוניטרית המרחיבה בשאר העולם, אך גם בשל חוסר הוודאות לגבי תגובת הכלכלה למהלך של העלאת ריבית אחרי שנים של הרחבה כמותית.

מאחר שלהשפעות הריבית לוקחים חודשים רבים לחלחל לכלכלה הריאלית, התהליך צפוי להיות איטי ומדוד תוך הגברה נוספת של התקשורת בין הפד לבין השווקים.

נכון להיום, שוק ההון מתחיל להפנים את ההערכות האלו, בעיקר לאחר דוח התעסוקה המצוין, שפורסם בתחילת החודש; אך סביר להניח שככל שנתקרב למועד העלאת הריבית בפועל, מגמת עליית התשואות תגבר, אך עם תנודתיות גבוהה מבעבר.

צפויים ליהנות - מגזר הפיננסים וקרן הסל XLF

מגזר שצפוי ליהנות מתהליך של העלאת ריבית בארה"ב, הוא הפיננסים. הרעיון המרכזי העומד בבסיס הנחה זו, הוא העובדה כי המגזר מהווה בבואה של הכלכלה הריאלית, וכי תהליך של העלאת ריבית הוא אינדיקציה לכך שהכלכלה נמצאת במגמת שיפור.

קרן הסל XLF, העוקבת אחר מדד הפיננסים של S&P, היא דרך טובה להיחשף למגזר הפיננסים בארה"ב. מבט מעמיק על קרן הסל הזו מלמד כי עיקר החשיפה, כ-30%, היא לענקיות בנקאות מסוגן של סיטיגרופ, בנק אוף אמריקה, וולס פארגו וג'יי.פי מורגן. חברות ביטוח, העוסקות בביטוחי חיים ורכוש, מהוות כ-15% מסך הקרן, ואילו בנקים להשקעות דוגמת גולדמן זאקס ומורגן סטנלי מהווים כ-6%. עוד מכילה הקרן חשיפה לבנקים אזוריים, נדל"ן מסחרי, מנהלי כספים וברקשייר הת'אוואיי (8%).

כאשר משווים את דוחות הבנקים לאלו שהציגו טרם המשבר, ניתן לראות בבירור, כי רמת הריביות הנוכחית פוגעת בשיעורי הרווחיות שלהם. מקור הרווח העיקרי של הבנק הוא ההפרש בין הריבית שהוא גובה כאשר הוא מלווה כסף, לבין הריבית שהוא משלם כאשר הוא לווה כסף (פיקדונות שטרי הון ואג"ח). נתון זה, המכונה "מרווח הריבית", ירד בשנים האחרונות, מאחר שהירידה בעלות ההלוואות של הבנק לא מצליחה לפצות על הירידה המשמעותית בשיעורי הריבית שהוא גובה בגין הלוואות.

כיום נמצאים מרווחי הריבית של הבנקים הגדולים ברמות הנמוכות ב-20% מהרמות שבהן היו טרם המשבר. עלייה בריבית הפד תשנה את המגמה ותוביל לעלייה במרווחי הרבית ולשיפור ברווחיות כפועל יוצא מכך.

גם חברות הביטוח צפויות ליהנות מעלייה ברמות הריבית. חברות הביטוח גובות פרמיות מחיתום של פוליסות, ונאלצות לשלם למבוטחים כאשר תביעה של מבוטח בגין אירוע ביטוחי מתבררת כמוצדקת.

בפרק הזמן שעובר מיום התביעה ועד העברת הכסף למבוטח, נמצאים הכספים בידי חברות הביטוח שמשקיעות אותם במטרה להשיג עליהן תשואה. התשואה בגין כספי ביטוח היא מקור רווח מהותי של חברות הביטוח. עלייה ברמות הריבית תשפר את התשואה, שישיגו חברות הביטוח, ואת הרווחיות שלהן כפועל יוצא מכך.

הכותבים הם כלכלן שווקים גלובליים במחלקת המאקרו של פסגות ומנהל תחום מניות חו"ל בפסגות גמל ופנסיה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע