מה "גורלי" בנסיעה?

גורליות נסיעת נתניהו לא קשורה לאיראן, אלא ליחסינו עם ארה"ב

"אני יוצא לוושינגטון בשליחות גורלית, אפילו היסטורית", אמר היום (א') נתניהו לפני שיצא לארה"ב. למרות שאין דמיון בין שתי הנסיעות, בכל זאת מזכיר לי נתניהו ראש ממשלה אחר, זה של בריטניה, נוויל צ'מברליין. גם הוא יצא בשעתו למה שהגדיר "טיסה גורלית והיסטורית" עם אדולף היטלר בספטמבר 1938, שהסתיימה בכניעה מבישה.

הבריטי התמים והטוב

שני המקרים שונים, כמובן. צ'מברליין יצא למינכן כדי לפגוש מנהיג מרושע ומחרחר מלחמה. למרות זאת, נהג בו הבריטי התמים והטוב בכפפות של משי. היום מדובר במנהיג אמריקאי מתון ורודף שלום (אולי יותר מדי), אבל התנהלותו של ביבי בדרכו אליו, דיבוריו, הצהרותיו, נשמעות כאילו מדובר במנהיג עוין, אם לא אויב.

האמנם "שליחות גורלית והיסטורית"? יש באמירה זו יומרה עצומה, כאילו לנאום אמורה להיות השפעה מכריעה על עתיד הגרעין האיראני. בפועל, הכול כבר כמעט גמור, וממילא נתניהו לא אמור להשמיע שום דבר שמאזיניו לא שמעו מפיו כבר עשרות פעמים. מי שעוקב אחרי ראש הממשלה כבר יכול לדקלם את הנאום.

לפחות יהיו מנדטים?

אם יש היסטוריה וגורליות בנסיעה, היא לא קשורה לאיראן, היא קשורה לבעיה שראש הממשלה יצר במו ידיו. כלומר, איך ייראו יחסינו עם ארה"ב לאחר הביקור הזה. נזק בוודאי ייגרם, כבר נגרם, ואנחנו יכולים רק לקוות שהוא לא יהיה גדול מדי, אולי גדול מנשוא. כי ארה"ב בלתי ידידותית לישראל זו סכנה גדולה יותר לעתידנו מאשר גרעין איראני. אמור מעכשיו: ההתעקשות של ביבי לנאום לקראת הבחירות היא זו שקלקלה את היחסים עם הנשיא, ועובדה זו, ולא הנושא האיראני, הפכה את הנאום ל"גורלי".

האם הביקור בוושינגטון ייתן לביבי את המנדטים שלשמם הוא נוסע? זו שאלה מסקרנת. אין ספק שלנאום הוא יודע, והופעה בפני הקונגרס היא תמיד מרשימה. אם הכל יעבור כפי שנתניהו רוצה, זה עשוי לעזור לו בבחירות. אם יהיו בעיות ההשפעה עלולה להיות הפוכה.

הפטרון אדלסון

צריך לקחת בחשבון שביבי לא לבד בוושינגטון. לצידו ניצב שלדון אדלסון, שהוא מה של ביבי, חברו? פטרונו? בכל מקרה הוא האיש המושך בחוטיו לפחות בכל הנוגע לארה"ב. יש לו טינה גדולה לדמוקרטים בכלל ולאובמה בפרט, והוא משתמש בנתניהו כדי לפגוע בו. נתניהו לא יכול לסרב לאדם שעושה על כך הרבה בשבילו, כולל הקמת "ישראל היום". לא משתלם לסרב לאדם כזה. אני מניח ששלדון מרגיע את נתניהו שעוד מעט יישב בבית הלבן נשיא רפובליקאי, כלומר "נשיא שלו", ואז הכל יהיה טוב. זו עלולה להתברר כטעות גדולה, כי אף אחד לא אוהב שנוהגים בנשיא, גם ממפלגה יריבה, בחוסר כבוד, ובעיקר בכפיות טובה.