שוק רותח: המוסדיים מגלים את קרנות הסל האג"חיות

התשואות באג"ח הקונצרניות בעולם אולי נמוכות והמרווחים לא בשמיים, אבל השוק רותח. בהנפקות ענק של כמה מהחברות הגדולות בעולם גויסו רק בשבועות האחרונים כמה עשרות מיליארדי דולרים לטווחים שבין 5 שנים ל-30 שנה, וקרנות סל (ETFs) המשקיעות באג"ח רושמות את הגיוסים החזקים ביותר שלהן ב-13 השנים האחרונות.

אחרי כמה שנים של ריביות אפסיות ודווקא כאשר בארה"ב מתחילים לדבר על העלאת ריבית, למה כל זה קורה עכשיו?

בחמשת השבועות האחרונים הספיקו התשואות לאג"ח ל-10 שנים בארה"ב לרדת לשפל של 1.68% ולעלות ל-2.24%, ובכך להסב למשקיעים הפסד של כ-5.5%. לכאורה, אלה חדשות רעות למשקיעי האג"ח באשר הם - במיוחד לחובבי המח"מ הארוך - אך באופן מפתיע ממשיכים משקיעים להזרים כספים לשוק האג"ח הקונצרני בקצב מהיר יותר אף מזה שנרשם ב-2014, שנה שבה נרשמו שיאים בתחום זה.

בחודשיים הראשונים של 2015 רשמו קרנות הסל המשקיעות באג"ח קונצרניות בעולם גיוסים של 32 מיליארד דולר - פתיחת השנה החזקה ביותר מאז 2002. כ-20% מהכספים הופנו לקרנות סל המתמחות באג"ח ממשלתיות (ארה"ב) וכל השאר לקונצרניות (הנתונים בעולם מתייחסים לכל אג"ח שאינה של ממשלת ארה"ב כאג"ח קונצרנית). לשם השוואה, ב-2014 הסתכמו היצירות בחודשיים הראשונים ב-23 מיליארד דולר בלבד ובשנה כולה ב-85 מיליארד דולר.

החברות, מצדן, ממהרות לנצל את הביקושים והריביות הנמוכות ויוצאות בהנפקות מהגדולות שנראו אי פעם.

בשבוע שעבר גייסה חברות התרופות אקטוויס 21 מיליארד דולר באג"ח, שנועדו בין השאר למימון רכישת יצרנית הבוטוקס Allergan. זו היתה הנפקת האג"ח השנייה בגודלה בתולדות וול סטריט, אחרי הנפקת האג"ח של וריזון שגייסה בספטמבר 2013 אג"ח בהיקף של 49 מיליארד דולר.

אגב, אקטוויס יכולה הייתה לשבור את השיא הזה, כי לפי הדיווחים היא זכתה לביקושים של כ-90 מיליארד דולר בהנפקה, אך החליטה לא להגדיל אותה.

עוד באותו היום גייסה חברת האנרגיה אקסון מובייל אג"ח ב-8 מיליארד דולר, לאחר שהגדילה את היקף ההנפקה בעקבות ביקושי יתר של מעל מיליארד דולר. אקסון היא אחת משלוש החברות הבודדות בארה"ב שעוד נהנות מדירוג AAA, לצד ג'ונסון אנד ג'ונסון ומיקרוסופט. בחודש האחרון גייסה גם מיקרוסופט אג"ח ב-10.7 מיליארד דולר, חברת התרופות מרק הנפיקה אג"ח ב-8 מיליארד דולר, ואפל גייסה באג"ח 6.5 מיליארד דולר, אחרי שב-2012 כבר גייסה אג"ח ב-12 מיליארד דולר.

לא בכדי המגייסים הגדולים באים דווקא מקרב חברות מהשורה הראשונה. ככל שהדירוגים של יותר ויותר מדינות הולכים ויורדים, כך מוצאים עצמם משקיעים הנדרשים לאג"ח בדירוגים גבוהים בבעיה גדולה יותר; ובהיעדר מדינות המדורגות גבוה, הכסף זורם לחברות המדורגות גבוה, וכאן המגוון והפיזור גדולים הרבה יותר.

הפרדה בין דירוגים גבוהים לנמוכים

אך זה רק הסבר אחד. מניתוח נתונים על המסחר העולמי של חברות קרנות הסל, עולה, כי אם עד היום רוב המשקיעים בקרנות סל על אג"ח היו פרטיים, המבקשים לנצל את נוחות הקנייה, הפיזור ודמי הניהול הנמוכים יחסית - בתקופה האחרונה יותר ויותר משקיעים מתוחכמים ומוסדיים בעולם מוצאים גם הם יתרונות בהשקעה בדרך זו.

הסיבה המרכזית לכך היא שסלי האג"ח, שמציעות קרנות הסל, עושים הפרדה ברורה בין דירוגים גבוהים לנמוכים, כך שניתן בקלות להיחשף לתיק אג"ח קונצרניות בדירוג גבוה. הסיבה הזו מקבלת משנה תוקף בגלל סיבה אחרת, התומכת בהשקעה דרך קרן סל - הידרדרות בסחירות בהיקפים גדולים.

באופן מפתיע, באג"ח רבות משקיעי ענק נתקלים לא פעם בקושי לקנות ולמכור במהירות, בין היתר בשל מגבלות רגולטוריות חדשות המוטלות על ברוקרים ועל בנקים. מאז המשבר הפיננסי גדל היקף החוב הקונצרני בארה"ב ביותר מ-2 טריליון דולר, לכ-7.7 טריליון דולר; אך היקף המסחר באג"ח רבות נפגע בשל חוקים חדשים, שדרשו מדילרים להקטין החזקות בכשני שלישים בהשוואה למצב שלפני המשבר, בניסיון למנוע אפשרות שנפילה של אחד מהם תיצור משבר גדול יותר. כך קורה, למשל, שמשקיעים גדולים המבקשים לרכוש ישירות אג"ח בהיקפים גדולים, נדרשים לעשות זאת על פני כמה ימים ולא בתוך שעות בודדות.

סיבה נוספת שעשויה לתמוך בהגדלת החשיפה של מוסדיים לשוק האג"ח דרך קרנות סל, היא האפשרות לצאת מההשקעה הזו במהירות בעת הצורך. הטיעון הזה מתחזק במיוחד לנוכח התנודתיות הגדולה בהערכות לגבי עיתוי העלאת הריבית הראשונה בארה"ב. כרגע הצפי בשווקים הוא, כי העלאת הריבית תהיה בספטמבר הקרוב.

יש הטוענים כי כמה ממיליארדי הדולרים, שגייסו קרנות הסל באג"ח, הגיעו מפדיונות שספגה פימקו טוטאל ריטרן, בעקבות עזיבתו של "מלך האג"ח" ביל גרוס, לטובת המתחרה הצעירה ג'נוס קפיטל. הקרן, שבשיאה הייתה הגדולה בעולם עם נכסים של 293 מיליארד דולר, ספגה בשנה האחרונה פדיונות של 143 מיליארד דולר.

התנודתיות מחקה חלק גדול מהתשואה

הזרמת הכספים לאפיק זה מתחילת השנה הצדיקה עצמה באופן חלקי. הירידות החדות באפיק הממשלתי בחמשת השבועות האחרונים לוו רק בירידות מתונות יותר באג"ח הקונצרניות, כך שהמרווחים התכווצו בעיקר בשל עליית התשואות הממשלתיות.

עם זאת, התנודתיות הזו מחקה חלק גדול מהתשואה מתחילת השנה. עשר קרנות הסל הגדולות ביותר של אג"ח קונצרניות בעולם הניבו מתחילת 2015 תשואות אפסיות, של בין 0.2%- ל-0.3%. אם היינו בוחנים את התשואה הממוצעת של קרנות הסל האלה לפני שבועיים, היא הייתה גבוהה מ-1%.

אולם הביקוש ההולך וגובר של משקיעים מוסדיים לקרנות הסל האלה, עשוי לתרום גם לשיפור הביצועים שלהן וגם לעלייה בהיקפי המוצרים. כיום יש בעולם כ-260 קרנות סל על אג"ח (רבות מהן משלבות חשיפה לאג"ח ממשלתיות וקונצרניות), לעומת כ-60 קרנות סל בשנת 2008, לפי חברת המחקר TABB Group.

היקף הנכסים בקרנות הסל הללו הוא כ-300 מיליארד דולר. למרות הצמיחה הגדולה הזו, תעשיית קרנות הסל האג"חיות היא עדיין קטנה ביחס לשוק קרנות הסל כולו, המנהל נכסים בהיקף כ-3 טריליון דולר, כך שנראה שיש לו עדיין פוטנציאל צמיחה.

* הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב

 יצירות בקרנות סל