עוקץ הפטנטים: בעלי פטנטים ישראלים נפלו קורבן לתרמית

"בעל פטנט, שמקבל דרישת תשלום מנוכלים לביצוע רישום פיקטיבי של הפטנט, ומשלם - הורג לעצמו בעצמו את האופציה לרשום את הפטנט בכל העולם. כל ההשקעה האדירה שלו עלולה לרדת לטמיון" - כך מזהיר עו"ד עידן פרידמן, שותף במחלקת פטנטים וקניין רוחני במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. זאת, על רקע מעשי עוקץ ונוכלות לכאורה בחודשים האחרונים מצד חברות בחו"ל - כמו DATA ו-IPTO - השולחות דרישות תשלום לרישום פטנט, הנחזות להיות מגורם רשמי, לבעלי פטנטים ישראלים המעוניינים לרשום פטנט במדינה זרה. ואולם, בפועל לא מדובר ברישום במאגר רשמי של אותה מדינה שמבטיח את ההגנה האמיתית על הפטנט, אלא ברישום סתמי במאגר אותה חברה.

הפטנט הוא זכות משפטית לכל דבר, אך כדי ליהנות מזכות זו על בעלי הפטנטים לרשום את ההמצאה החדשנית שלהם. בנוסף, הפטנט הוא זכות קניינית טריטוריאלית, ולפיכך הוא זקוק לרישום בכל מדינה כדי לקבל את ההגנה עליו.

רישום פטנט בישראל נעשה באמצעות הגשת בקשה לרשות הפטנטים במשרד המשפטים. לאחר תהליך שאורך מספר חודשים ולאחר קבלת אישור מבוחן הפטנטים של הרשות, נרשם הפטנט במאגר הרשות.

"ברגע שהפטנט נרשם, לדוגמה בישראל, ונכנס למאגר רשות הפטנטים, בעל הפטנט יכול לתבוע את כל מי שעושה שימוש בהמצאה שלו ללא אישורו", מסביר עו"ד פרידמן, שמלווה לקוחות בהליכי רישום פטנטים. "באופן עקרוני, הזכות של בעל הפטנט 'קיימת' באותה המדינה בה הוא מעוניין לרשום את הפטנט, רק אם הוא קיבל אישור מהגורם הרשמי באותה המדינה. בכך בעל הפטנט מגן על ההמצאה שלו מפני שימוש ללא רשות, ומכריז כי הוא בעל זכות הפטנט במדינה".

פרידמן מציין כי "לאחר שהפטנט מאושר על-ידי גורם רשמי באותה מדינה ונרשם בה, הוא והפרטים אודותיו נכנסים תוך כשנה וחצי למאגרי פטנטים בינלאומיים, כשהעיקרי ביניהם הוא מאגר הארגון הבינלאומי לקניין רוחני של האו"ם, WIPO (World Intellectual Property Organization). משכל פרטי בקשת הפטנט מתפרסמים במאגרים הללו, הם ניתנים לחיפוש על-ידי כל אחד".

"רישום סתמי"

ואולם, פרידמן מציין כי לאחרונה יותר ויותר בעלי פטנטים מדווחים כי לאחר שהגישו בקשות לרישום פטנט בחו"ל, התקבלו במשרדיהם דרישות תשלום מחברות זרות לרישום הפטנט, שהגיעו בעיקר ממדינות מזרח אירופה דוגמת צ'כיה. לדבריו, רישום הפטנט במאגרים אלה הוא פיקטיבי, נובע ממעשי נוכלות ובעיקר לא מבטיח שום הגנה ממשית.

"בכדי לרשום את הפטנט במדינות מעבר לים, ניתן לעשות זאת באמצעות פנייה לאותה מדינה שבה מתבקש רישום הפטנט או באמצעות הגשת בקשת פטנט בינלאומית (PCT)", מסביר פרידמן. "לאחרונה הגיש משרדנו עבור לקוח בקשת פטנט בינלאומית. התברר שקיימת פרקטיקה של מעשי עוקץ, במסגרתם נשלחו ללקוח דרישות תשלום הכוללת את פרטי הפטנט וכן את פרטי משרד עורכי הדין שהועתקו מהבקשה. הדרישה נחזית לביצוע תשלום אגרות. נמסר לנו על-ידי אחד מהלקוחות אשר קיבל את הדרישה, שהוא קיבל 3 דרישות מסוג זה תוך מספר ימים".

עו"ד פרידמן מוסיף כי "דרישות התשלום נחזות להיות מגורם רשמי, ובראש כל דרישת תשלום מתנוסס לוגו של אותה חברה זרה, שמציעה לבעל הפטנט לרשום אותו במאגר שלה. הרישום לכאורה במאגר 'האישי' של אותה חברה אמור להבטיח 'הגנה' על הפטנט באותה המדינה. ואולם, למעשה, לא מדובר ברישום במאגר רשמי של אותה מדינה, שמבטיח את ההגנה האמיתית על הפטנט, אלא ברישום סתמי במאגר אותה חברה. למזלו של הלקוח שלי, הוא היה ערני ובחן עם משרדנו אם יש צורך בביצוע התשלום, ואז התברר שמדובר במעשה מירמה".

בקשות שקריות

דרישות התשלום המופרכות לרישום פטנט נעות בין כמה מאות דולר ואירו לכמה אלפים. לדברי עו"ד פרידמן, "בעלי הפטנטים משקיעים את כל החסכונות והמשאבים שלהם בהמצאה החדשנית שלהם, ולכן משנשלחת אליהם דרישה לתשלום רישום הפטנט - מה זה בשבילם עוד כמה אלפי שקלים כדי לקבל את זכות הבלעדיות עליהם? והנוכלים יודעים זאת, לכן דרישות התשלום לא גבוהות במיוחד, זה לא נראה דרמטי ביחס לשאר ההוצאות הכרוכות בהליך רישום הפטנט".

עו"ד פרידמן מציין כי הבקשות הראשונות ביחס לרישום פטנטים התחילו להגיע כבר משנת 2014, אך בחודשים האחרונים התרבו הפניות ביתר שאת. "בהתחלה לא ידענו מי החברות השולחות את הדרישות ומה מקורן. גם עכשיו אנו לא יודעים בוודאות, אך יש לנו יותר מודעות לנושא", הוא אומר. "המעניין הוא שבחודשים האחרונים, שליחת הדרישות ללקוחות נעשתה שכיחה והפכה למבול של דרישות תשלום. יכול להיות שזה מקרי. אני לא יודע מי עומד מאחורי החברות האלה. השוק הזה פרוץ לחלוטין".

עו"ד פרידמן מסביר כי לרוב הדרישות הללו נשלחות ללקוחותיו שמגישים את הבקשות לאישור הפטנט במדינות זרות. זאת, משום שכך קל יותר לאותן חברות פיקטיביות לשלוף את הנתונים מהמאגרים הבינלאומיים של אותם בעלי פטנט, ולקחת משם את הנתונים בהם ישתמשו לביצוע העוקץ. ואולם, לדבריו, תופעה זו עשויה לקרות גם לגבי לקוחות ישראלים, שמגישים בקשה לרישום הפטנט שלהם בישראל.

"ברגע שהבקשה נרשמת אצל רשות הפטנטים, הפרטים אודות הפטנט מתפרסמים במאגר בקשות הרשות", מסביר פרידמן. "אמנם אין מדובר במאגר נגיש יותר כמו מאגר ה-WIPO, אך פרסום הפרטים במאגר 'הישראלי', מאפשר לאותן חברות פיקטיביות גישה לפרטי בעלי הפטנט הרשומים במאגר הרשות, שיאפשר להם לשלוח את בקשות התשלום השקריות. מוזר בעיניי שלקוח ישראלי יקבל מכתב זר מאירופה לגבי פטנט שהוגש בישראל".

פרידמן ממסביר מדוע מתפתים בעלי פטנט להיענות לאותן דרישות תשלום של חברות זרות. "בדרך לרישום הפטנט נדרשים לעבור משוכות רבות, וצריך להבין שבאמצע ההליך מתקבלת דרישת תשלום עלומה שמבטיחה רישום פטנט באירופה", מבהיר פרידמן. "החברות האלה מציעות שהפטנט יירשם במאגר עם שם מפוצץ, כמו 'המאגר האירופאי להגנה על זכויות יוצרים'. משכך, בעל הפטנט חושב לעצמו - 'שהפטנט יירשם במאגר מכובד' - אז הוא עשוי להתפתות לשלם, ולקבל תעודה יפה ומכובדת שהפטנט שלו רשום באיזה מאגר אירופאי.

"חמור מכך, הוא עשוי להזניח את ההליך העיקרי של רישום הפטנט במאגר של אותה מדינה, וכך למעשה להירשם במאגר חסר ערך, ולא לקבל שום הגנה רשמית מטעם המדינה על הפטנט שלו. ואני אפילו לא מדבר על העלויות הכספיות האדירות שהוא מפסיד".

עו"ד פרידמן מציין כי דרישות תשלום מצד חברות לרישום פיקטיבי של קניין רוחני, קיים גם ביחס לרישום סימני מסחר. הוא מציין כי הארגון הבינלאומי WIPO הזהיר בשנים האחרונות מפני מעשי עוקץ באמצעות דרישות מטעות לתשלום אגרות עבור רישום סימני מסחר. אזהרות אלה דווחו גם באתר רשות הפטנטים הישראלית בפברואר השנה.

"לעצם הרישום של סימן מסחר יש משמעות, אבל זה לא קריטי", מסביר פרידמן. "אם יש לי סימן מוכר היטב, אז אני זכאי להגנה, גם אם לא רשמתי את הסימון - ולכן הנזק הוא יותר קטן בעוקץ כזה. בנוסף, גם אם חלילה רשמתי את הסימן שלי דרך העוקץ, אז לא קרה כלום, ניתן לתקן את הנזק בכך שאוכל להגיש בקשה חדשה נוספת לרישום סימני המסחר שלי. חוץ מהנזק הכספי, לא ייגרם לי נזק אחר".

גורמים עלומים

ואולם ביחס לרישום פטנטים פיקטיבי, מציין פרידמן, "מדובר בנזק כפול, כי מה שיקרה, לא רק שבעל הפטנט ישלם למרשם פיקטיבי - אלא שהוא יפסיד את ההכרה בפטנט בהליך העיקרי. לא תהיה לו הגנה משפטית, והוא יפסיד כסף. אתה בעצם משלם על שירות שלא שווה אגורה".

לדברי פרידמן, "ככל הידוע לי, הלקוחות שלי לא שילמו על דרישות תשלום אלה. הם כבר יודעים, ובפעם הראשונה שהם מקבלים את הדרישה, הם מתייעצים עם משרדנו, ואני מציע להם לגרוס זאת במגרסה הראשונה ולהיפטר מזה. אך אני משוכנע שיש אנשים שכן משלמים - אחרת זה לא היה מתרבה כפטריות אחרי הגשם. זו מכה".

פרידמן מוסיף כי "אני חושב שדרך המלך היא לחנך את הציבור ואת הלקוחות הפוטנציאליים. שייזהרו ויידעו שהתופעה קיימת בעיקר בפטנטים. וכן, שיתייעצו עם אנשי מקצוע בתחום לפני שהם משלמים לגורמים עלומים".

רשות הפטנטים: "פורסמה אזהרה לציבור מהודעות תשלום בלתי מורשות"

מרשות הפטנטים במשרד המשפטים נמסר: "לאחרונה הובא לתשומת-ליבנו כי מבקשי פטנט או סימן מסחר, שדבר קיבול בקשתם פורסם להתנגדויות ביומן הפטנטים או ביומן סימני המסחר, קיבלו הודעה לתשלום אגרה מגוף זר. הודעות מסוג זה ודרישה לתשלום אגרה עבור פרסום במאגר אינטרנטי כלשהו אשר טיבו וטיב השירות הניתן בו אינו מוכר לנו - כפי הנראה מטעות.

"באתר רשות הפטנטים מפורסמת הודעת אזהרה לציבור בדבר הודעות בלתי מורשות שכאלה. כמו כן, נשלח דוא"ל לגורמים מקצועיים ועורכי דין העוסקים בתחום, המבהיר כי השירותים המוצעים בהודעות אלה אינם קשורים בדרך כלשהי לרשות הפטנטים ולמשרד המשפטים, ולמיטב ידיעתנו גם לא לארגון בינלאומי רשמי אחר".