ביהמ"ש: מפעילי מזנונים בחוף ראשל"צ ייאלצו להרוס מבנים

הצווים הוצאו נגד המזנונים "לילה ביץ'", "4X4", "החוף הדרומי", "החוף השקט" ו"בריזה על הים", שהקימו מבנים בחוף בסמוך למזנונים ללא היתר

חוף הים / צילום: תמר מצפי
חוף הים / צילום: תמר מצפי

7 מפעילי מזנונים בחוף הים בראשון-לציון ייאלצו להרוס מבנים שהקימו בסמוך למזנונים ללא היתר בתוך פחות מחודש ימים, ולפנות שמשיות וכיסאות שהציבו במקום - כך קבע אתמול (ב') בית משפט השלום בעיר, בדחותו את בקשת מפעילי המזנונים לביטול צווים להסרת מפגעים שהוצאו כנגדם.

הצווים נגד המזנונים "לילה ביץ'", "4X4", "החוף הדרומי", "החוף השקט" ו"בריזה על הים" הוצאו כבר לפני כחודשיים וחצי, במסגרת מאבקם של פרקליטות המדינה והמשרד להגנת הסביבה בתופעת הפלישות לחופי הים והפגיעה בהם, ולמען זכות הציבור למעבר חופשי ברצועות החוף.

המזנונים, המשתרעים על שטח כולל של 200 מ"ר, הושכרו למפעילים לתקופה של 25 שנים על-ידי עיריית ראשון-לציון בשנת 1994, עשור לפני כניסתו לתוקף של חוק החופים, וחלקם הארי נבנה על-פי היתרי בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר.

לטענת המדינה, השוכרים עשו מאז ועד היום שימוש שלא כדין במקרקעי הציבור שבבעלותה, ובכלל זה פלשו לעומק החוף - עד 50 מטרים מקו המים - הקימו מבנים ללא היתר והציבו שמשיות וכיסאות, תוך פגיעה בסביבה החופית.

בהחלטתו מתח סגן הנשיאה, השופט שמעון שטיין, ביקורת על התנהלות עיריית ראשון-לציון, ואמר כי אף שמדובר במקרקעי ייעוד, בהם כל עסקה מחויבת באישור המדינה, "נראה כי העירייה כלל לא קיבלה אישור ממינהל מקרקעי ישראל כדי לערוך הסכמי שכירות עם המבקשים ו/או הציגה אישור כי קיימת לה זכות חכירה במקרקעין".

יצוין כי במקביל לעתירה בדבר צווי הסרת המבנים, כנגד השוכרים עומדים בימים אלה כתבי אישום בגין עבירות תכנון ובנייה שביצעו לכאורה.

בית המשפט ציין כי האיום המרכזי על חופי הים התיכון של ישראל, לצד תוכניות הבינוי הרבות לאורך החוף, הוא אוזלת-ידן של הרשויות להגן על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לעניין מפעילי המזנונים נקבע כי הם "פועלים להשיא את רווחיהם בהפעלת המזנונים וחרגו באופן משמעותי מההיתרים אשר ניתנו להם, בצורה אשר לא רק פוגעת אנושות בסביבה החופית, אלא פוגעת אף בזכות הגישה של הציבור לעשות שימוש חופשי בחופי הרחצה וכן במעבר החופשי".

מעיריית ראשון-לציון נמסר כי "העירייה ערכה את ההסדרים לפני עשרות שנים, כאשר המציאות התכנונית והמשפטית הייתה שונה. העירייה הכינה תב"ע שמסדירה את פעילות המסחר בחוף. התוכנית זכתה להסכמה עקרונית של רמ"י ושל המשרד להגנת הסביבה, ואף תוקנה לדרישתו. לצערנו, המשרד חזר בו מההסכמות.

"בכל מקרה, רוב הדרישות של בית המשפט היו מתקבלות על-פי התכנית החדשה. התוכנית נמצאת כעת בדיונים בוועדה המחוזית. נדגיש כי פעילות המסחר הזו אופיינית לכל ערי החוף בישראל, ויש להסדיר את המצב באופן שיגן על החוף מחד וייתן שירות מיטבי לציבור מאידך".