שיממון ביום שישי

למה לא משדרים סרטים ישראליים בערוצים 1, 2 ו-10 בערב שבת?

דביר בנדק / צילום: כפיר זיו
דביר בנדק / צילום: כפיר זיו

כלום לא הולך

ספיישל "הכול הולך", יום חמישי 21:00, ערוץ 2 רשת

"מה נשאר בתוכנית הזו חוץ מלקוות", פלט השחקן דביר בנדק, מנחה "הכול הולך", במהלך התוכנית האחרונה. מה טעם יכולה ביקורת טלוויזיה להוסיף, אם אפילו בנדק צוחק על זה שזה גרוע, ולא בפעם היחידה באותה תוכנית?

למשל: "אתם יודעים, למרות ההצלחה שלנו, מיטב המוחות לא מפסיקים לעבוד ולחפש מה לעשות. וכשאני אומר לעבוד ולחפש, אני מתכוון להביא משחק שראיתי בטלוויזיה הטורקית" (הקונספט של התוכנית, למי שהחמיץ: רצף משחקי כיתה בהגשה ובביצוע של שחקנים ובדרנים מפורסמים, ביניהם טל פרידמן, יוסי מרשק, קרן מור, אורי גוטליב, שחר חסון, נעמי לבוב ואליענה תדהר).

בנדק לבטח יודע שכשחושבים ש"הכול הולך", לעתים שום דבר לא הולך. מי כמוהו יודע שלכתוב מצחיק זה קשה, ולמעשה - אין כתיבה קשה יותר מאשר כתיבה קומית. וכתיבה קומית עולה כסף (אמנם כסף קטן לעומת שכרו של "טאלנט").

הערב תשודר התוכנית האחרונה לעונה זו - פרק "ספיישל", מבטיחים לוחות השידורים.

האם תהיה עונה שנייה לתוכנית? הצעה שלנו: להפוך את התוכנית לסיטקום. ללכת עם "הכול הולך" עד הסוף, וליצור פרודיה על תוכנית בידור בהפקת זכיינית טלוויזיה כלשהי, שבמשך למעלה מ-20 שנה מנסה לפצח, ללא הצלחה, את הנוסחה לתוכנית בידור מצליחה, או לפחות כזו שתחזיק את הקהל מולה.

שיממון בשישי

למה לא משדרים סרטים ישראליים בערב שבת?

מוזרים האירופאים האלה. לא רק שהם משקיעים עשרות מיליוני אירו מדי שנה בסרטים, הם גם משדרים אותם בערוצי הטלוויזיה בפריים-טיים, כולל בסופי שבוע.

בישראל, לעומת זאת, נוקטים בגישה אחרת: הרשות השנייה, שהיא המפקחת על הערוצים המסחריים (ערוץ 2 וערוץ 10), מחייבת את אותם ערוצים להשקיע מיליוני שקלים בשנה בקולנוע הישראלי, כדי לקדם ולפתח ולרומם אותו - אך לא מחייבת את הערוצים לשדר את הסרטים שבהם השקיעו, גם לא אחרי 5 או 10 שנים.

מדוע? סברה אפשרית היא האינטרס הכספי המשותף למפקחת ולמפוקחים: הערוצים מעדיפים לשדר תוכניות מניבות רייטינג, על מנת למכור פרסומות במחיר גבוה; וגם הרשות השנייה מעדיפה שהערוצים ישדרו תוכניות מניבות רייטינג, משום שהערוצים משלמים לה עמלה שמנה הנגזרת מתקבולי הפרסומות. וכך, מפסיד הקולנוע הישראלי את הקהל שלו. והקהל? נאלץ לבהות בשיממון הטלוויזיוני של ליל שישי.

יש שיטענו - ויש בכך לא מעט מן הצדק - שאם כבר, על הערוץ הציבורי (ערוץ 1) לשדר קולנוע ישראלי, שכן זהו תפקידו, ואין הוא תלוי רווח. משום מה גם לערוץ הציבורי, במתכונתו הנוכחית, אין אינטרס כזה.

אבל הערוץ הראשון יוכל לטעון להגנתו כי הוא משקיע ביצירה מקומית, ועוד משדר אותה בימי שישי: "היהודים באים" - תוכנית סאטירה על ההיסטוריה של העם היהודי. כי מה כבר ניתן לומר על ההווה? הרי הכול נפלא פה.

לידיעת המתנצלים

"לכודים בתוך הרשת", יום שבת 21:00, ערוץ 33

אחרי ולמרות התנצלותו של ראש הממשלה נתניהו על דבריו בערב הבחירות נגד הציבור הערבי, אפשר להתנחם בסדרת דרמה ישראלית-ערבית, שעלילתה מתרחשת ביפו בת-זמננו.

על רקע התמורות שעוברות על העיר בשנים האחרונות - ייהוד, התנדל"נות, ומשברים כלכליים, שתי משפחות ערביות ותיקות המסוכסכות ביניהן זה שנים, זוכות בהזדמנות לאיחוי הקרע.

השחקן דני איסרליש, בתפקיד משני אמנם, משחק מעולה, והוא הגילוי המפתיע בסדרה הזו. יש לקוות כי עבורו תהיה זו נקודת הפריצה.