נרו יאיר?

"חידת לפיד", יום ג' 21:00, ערוץ 2 קשת

הנה וידוי אישי קטן: אני מחבב את יאיר לפיד, אני מעריך את הסיבות שבגללן עזב מקום נוח מאוד בחייו ונכנס למדמנה הפוליטית, ואני חושב שהאיש ספג כמה חבטות לא הוגנות, דווקא מקרב הקולגות שלו לשעבר שהיו צריכים להיות הראשונים לייחל להצלחתו, אבל העדיפו להתחכם (וזאת המילה העדינה ביותר שיכולתי למצוא) מאשר לפרגן.

עכשיו, אחרי שהסגרתי את ה"סטייט אוף מיינד" שבו אני עומד לצפות הערב בפרופיל אודותיו, צריך לשאול כמו שייקה את גברי בשעתו: "למה דווקא ספרים - ולמה דווקא פה בדיזנגוף?".

התשובה פשוטה: "מאסטר שף VIP" המאוד לא מוצלחת כבר מאחורינו, "האח הגדול" עוד לפנינו - ובתווך פסח. הוסיפו לכך את משחק הנבחרת מול בלגיה (21:45, ראו בהמשך) - וקיבלתם את כל הסיבות לשיבוץ של משהו שהוא, בגדול, כתבת יומן ארוכה, שהרי אחרת אין סיבה לפרופיל הזה דווקא עכשיו, כשהפוקוס החדשותי מופנה להרכבת הממשלה החדשה, ולא לדציבלים שיעלו מספסלי האופוזיציה.

ועדיין אני משוכנע שיהיה למשדר הערב רייטינג טוב: גם מפני שהוכח כי אפילו דחליל בפריים-טיים של ערוץ 2 ימשוך יותר צופים מאשר כל שידור אחר בפלטפורמה אחרת, אבל בעיקר מפני שלפיד מעניין את הציבור, שאולי חש שרצונו לשבת יום אחד במשרד ראש הממשלה היה מהיר ויהיר מדי - אבל לא בהכרח מופרך.

שוקולד בלגי

ישראל-בלגיה, יום ג' 21:45, ערוץ 1

מרוב עיסוק במה שעשה גארד בייל לנבחרת ישראל, נדמה שאיש לא שם לב למה שעשתה לה זכיינית ערוץ 2 רשת. לכאורה צריך מידה לא מבוטלת של אומץ כדי לשדר את גמר התוכנית הכי נצפית שלך מול משחק חשוב של נבחרת ישראל, למעשה צריך רק להכיר את הנתונים, ומי כמו רשת שנוטה לרכוש מדי פעם (אלוהים יודע למה) משחקי כדורגל לשידור חי, יודע את האמת העגומה:

לכאורה נראה שכולנו אוהבים כדורגל - התקשורת מגזימה בדיווחים על "אלפי" ישראלים שגודשים את היציע ב"קלאסיקו" הספרדי וקוראי העיתונים סבורים בוודאי ש-כ-ו-ל-ם יצפו במשחק הנבחרת, עד שמגיע משחק חשוב מול ווילס ומוכיח שבמדינה שמונה כבר מעל ל-8 מיליון אזרחים, יש הרבה יותר מי שמעדיפים לראות את הרוסייה שמדברת מצחיק או את המושבניקית שטסה לקצה העולם עם החבר הכי טוב של בעלה, מאשר את זהבי ורפאלוב. תוצאות האמת של העימות, באחוזי רייטינג, היו בערך 42:18 לטובת הרצים למיליון!.

הערב זה צפוי להיות מעט שונה: נבחרת בלגיה היא ממתק אמיתי, והיעדר תחרות מצד ערוצים אחרים תפנה יותר צופים למשדר (הטוב לכשעצמו) של עמיחי שפיגלר ומוטי איווניר.

ועדיין נותרנו עם השורה התחתונה: במציאות הטלוויזיונית בישראל, מקומם של שידורי ספורט הוא בערוצי נישה בלבד.