ביה"ד לעבודה מגן על העבודות הפרטיות של מנהלי בתיה"ח

המדינה לא תוכל ליישם באופן חד-צדדי את המלצות הצוות הבינמשרדי שקבע כי יש להגביל משמעותית את האפשרות של מנהלי בתי-חולים לעסוק בעבודות פרטיות: בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל אתמול (ב') באופן חלקי את הבקשה של ההסתדרות הרפואית, ופסק כי יישום ההמלצות החדשות הוא בבחינת שינוי בתנאי העבודה של המנהלים והרופאים המעוגנים בהסכמים קיבוציים, ועל כן המדינה מחויבת לנהל על כך משא-ומתן של ממש ולא להסתפק רק ב"היוועצות".

עם זאת, בית הדין לא קיבל את עמדת ההסתדרות הרפואית, ולפיה סוגיית העבודות הפרטיות היא חלק בלתי נפרד מההסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2011, ועל כן אין לקבל את הטענה כי לא ניתן לנהל על כך משא-ומתן עד תום תקופת ההסכם קרי שנת 2020.

מי שצפויים ליהנות מההחלטה הם בעיקר מנהלי בתי-החולים הממשלתיים הגדולים, ובראשם פרופ' זאב רוטשטיין משיבא ופרופ' גבי ברבש מאיכילוב. רוטשטיין משמש בין היתר כיועץ לחברת הביטוח מנורה ולסוכנות הביטוח מדנס, ובשנה שעברה אולץ להתפטר מדירקטוריון החברה לניכיון צ'קים, האחים נאווי, לאחר שלא קיבל על כך אישור. ברבש חבר במספר דירקטוריונים ומייעץ בין היתר לחברת קוקה-קולה בישראל. גם מנכ"ל בית-החולים אסף הרופא, ד"ר בני דוידזון, משמש כיועץ לחברת אל-על.

הצוות הבינמשרדי, שכולל נציגים ממשרד ראש הממשלה, משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה, הוקם בשנת 2012 בעקבות החלטת ממשלה, זאת על רקע 4 דוחות של מבקר המדינה שחשפו את היקף העבודות הפרטיות של כמה ממנהלי בתי-החולים ואת הבעייתיות לכאורה בריבוי עיסוקיהם.

הצוות המליץ לא רק על הגבלת היקף שעות העבודה בעיסוקים הפרטיים של המנהלים, אלא חידד את ההבדל בין פרקטיקה פרטית שמהותה עיסוק רפואי, לבין עבודה פרטית שאינה קשורה לטיפול החולים.

החידוד הזה נעשה במיוחד על רקע האישור שניתן בעבר לפרופ' ברבש, המכיר בעבודתו בקוקה-קולה כפרקטיקה פרטית ולא כעבודה פרטית. לא מדובר רק בטרמינולוגיה, אלא בכסף גדול: בעוד שעבודה פרטית מוגבלת מבחינת גובה השכר על-פי אחוז מסוים מהמשכורת המרכזית של המנהל, הרי שעל פרקטיקה פרטית אין מגבלת השתכרות. עוד המליצה הוועדה, בתוך שורה של המלצות, לאסור על מנהלי מחלקות לרדת באחוזי המשרה שלהם תופעה שהפכה שכיחה בשנים האחרונות.

"הפרקטיקה הפרטית של הרופאים היא זכות של הרופאים לספק טיפול בכל מסגרת בה החולה נמצא ויבקש סיוע רפואי", אמר אמש יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן.

מנגד, גורם בכיר במערכת טען כי ההסתדרות הרפואית שבה והוכיחה כי היא דואגת בעיקר לבכירי המערכת ולמנהלי בתי-החולים בפרט. לדבריו, המשמעות של פסק הדין היא החלשה נוספת של המשילות במערכת והחלשת הרפואה הציבורית בכלל.