"כשעושים עסקים עם ישראלים צריך להיות מאוד זהירים"

לא כך דמיינתי לעצמי את מרכוס ובר, מי שתואר בכרוניקה העיתונאית של שמונה השנים האחרונות כאיש מסתורין מעונב, שוויצרי המתגורר בסינגפור, שהגיע להשקיע בישראל דווקא דרך קשריו ברוסיה, ושנקלע למה שנראה היה כקרב שליטה מתוקשר עם ג'קי בן-זקן על מנופים פיננסיים. שום דבר מהתדמית הזאת לא הולם את האיש השזוף, פרוע השיער והמצחקק, שעובד במרץ יחד עם מדריך הטיול קובי, כדי להקים עבורי ועבור שאר קצרות הרגליים גשר קרשים מאולתר מעל נחל התנינים.

זה קרה לפני כמה שבועות, כאשר ובר - בעל השליטה בחברת המרכזים המסחריים שנקראה מנופים פיננסיים והפכה לארנה גרופ - לקח חבורה מעורבת של איטלקים, שוויצרים וישראלים, עובדי החברה - למסע הליכה של כמה ימים, מקניון ארנה בהרצליה לקניון ארנה שעומד להיפתח בקרוב בנהריה. קניון שוובר רואה בו את יהלום הכתר של החברה.

"רציתי שהעובדים יראו שאני אדם נורמלי כמותם, שצועד כמוהם על החוף, ולא איזה משקיע גדול שמגיע מסינגפור ועוד מעט ייקח את הכסף שלו ויילך", הוא מסביר בראיון בלעדי ל-G וראשון לכלי תקשורת ישראלי, בעוד החבורה המטיילת עושה את דרכה, ביום השני למסע, על החול הרך לאורך החוף בין קיסריה לג'סר א-זרקא. "אצלכם כל מטר מרובע נפלש על-ידי מישהו ב-5000 השנה האחרונות", יסכם ובר בבדיחות הדעת מאוחר יותר.

משתתפי הטיול לובשים כולם חולצות צהובות עם לוגו שוובר עיצב ועליהן כתוב: "מההווה אל העתיד". לא עוד מנופים פיננסיים, עם הדימוי הבעייתי וחשדות של הרצת מניות ושותפים מסוכסכים. "אנחנו רוצים חברה חדשה, עם סיפור חדש", אומר ובר, ואפשר להבין אותו.