להפיק מצמחים חומרים שהם לא ידעו שיש להם

ענף החקלאות הופך בשנים האחרונות לתחום הדורש פחות עבודת כפיים ואינטואיציה ויותר ידע מדעי, והדבר נכון שבעתיים לתת-תחום בחקלאות העוסק בגידול צמחים שנועדו לתעשיית המזון הרפואי, כלומר חומרי גלם לתרופות וחלבונים המהונדסים גנטית. ייצור של חומרים רפואיים המבוססים על צמחים מחייב הדירות, כלומר שכל הצמחים יהיו בדיוק אותו דבר - עניין הדורש התערבות של בני אדם. יש לדאוג שכל הזרעים יהיו זהים ושכולם יקבלו בדיוק אותם תנאים, ואת זה אפשר לעשות רק בחווה חקלאית הדומה יותר למעבדה.

פרופ' עודד שוסייב, ממציא הטכנולוגיה של חברת קולפלנט, הלך אפילו צעד אחד רחוק יותר. החברה הינדסה צמחי טבק שיפיקו חלבון שכלל לא אמור להיות מופק ע"י צמחי טבק - קולגן אנושי, מוצר שנועד להשתלה ולכן חייב להיות מפוקח אפילו יותר.

"חקלאי העתיד יתעסק פחות במה שהוא רואה ויותר במה שהוא מודד. בין אם הוא מנסה ליצור זן מאוד ספציפי של קנביס רפואי או צמח מהונדס גנטית או צמח מרפא, מטרתו העיקרית היא למקסם את הכמות ולטייב את האיכות של חומר פעיל מסוים, שלא רואים בעין. אני רואה את החקלאי יושב מול סדרה של מסכים שמעבירים מידע על מדדים שונים, ולא בהכרח נמצא באותו חדר עם הצמחים", הוא אומר ומוסיף כי בהנדסה גנטית כזאת ניתן יהיה להפיק גם חלבון דמוי בשר. "ממילא הבשר מורכב ברובו קולגן. ממילא אנחנו מאכילים את הבשר שלנו כמויות אדירות של צמחייה עבור כל קציצה. אני אומר, בואו נחסוך את המתווך (וגם את הסבל שנגרם לו)".

שוסייב רואה את חקלאי העתיד משתלטים על כל תחום הנדסת החומרים, לא רק על תחום המזון הרפואי. קחו למשל את תעשיית הגומי. בצמחים מהונדסים גנטית, ניתן לייצר חלבון בשם רזילין, החומר המאפשר לפרעושים לקפוץ לגובה של פי כמה וכמה מגובהם. "זהו הגומי האולטימטיבי, שכמעט לא מאבד שום אנרגיה לסביבה שלו כשהוא נמתח ומתכווץ, אבל אי אפשר להפיק אותו מפרעושים, הם קטנים ואין לכל פרעוש הרבה מהחלבון", אומר שוסייב. "בודדנו לאחרונה את הגן שמפיק את החלבון ואנחנו יכולים לייצר אותו בחיידקים וגם בצמחים. חקלאי העתיד יפיק מהצמחים שלו גומי בעל איכויות נדירות". כלומר, הוא לא יעביר את היומיום שלו כחקלאי, וגם התוצר הסופי שלו כלל לא יהיה סחורה חקלאית.

ומה יקרה לחקלאי הרגיל? "תמיד יהיה מקום לחקלאות רגילה, כי יש לה יתרונות מחיר, אלא שאני חושב שנראה תנועה של החקלאות הזאת למדינות הפחות מפותחות", אומר שוסייב.

איך נעשים חקלאי סטרילי?

אפשר היום להגיע לתחום הזה משני מסלולים: האחד ממסלול של לימודי חקלאות (פרופ' שוסייב למשל הוא מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית) או לימודי ביולוגיה של הצמח. המסלול השני עובר בלימודי רפואה או רוקחות, שמצייד את העוסק בתחום בהבנה של חומר הגלם והשפעותיו הצפויות. כך או כך, מי שיבחר באחד המסלולים הללו יצטרך להשלים את הידע שנלמד במסלול האחר.

ומה עם השכר?

לדברי שוסייב, רמת התחכום של ה"חקלאי" הזה תהיה הרבה יותר גדולה, וגם התמורה גבוהה פי כמה וכמה, משום שהערך הכלכלי של מזון רפואי גבוה מזה של מזון רגיל באותו נפח.

היום, אגרונום (יועץ מומחה לתחום החקלאות) משתכר בין 8,000 שקל ל-12,000 שקל בחודש. אגרונומים ידועים ובעלי התמחויות ייחודיות משתכרים יותר. אין היום בעולם מספיק חקלאים מהדור החדש כדי שנוכל לומר בדיוק כמה הם עשויים להשתכר, אך במקצוע שעוזב את השדה ועובר לעולם עתיד הידע, התגמול אמור להיות בהתאם.