אימפקט ניישן

האקו-סיטסטם היזמי בישראל תוסס. בכל שנה קמים בישראל כ-1,000 סטארט-אפים בתחומי הפינטק, הגיימינג, סלולאר, סייבר ובעצם מה לא. נכון להיום, שנת 2015 מסתמנת כשנת חגיגת אקזיטים לישראלים עם שיא כל הזמנים באקזיטים, והיקף אקזיטים דמיוני בסכום של 1.2 מיליארד דולר ומאז המספרים עולים ועולים.

היזמים הישראלים, שצמחו ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל, נחשבים בזירת היזמות העולמית לפורצי דרך. לא בכדי בשנים האחרונות צצים פה כפטריות אחרי הגשם מרכזי מו"פ של ענקיות האינטרנט הגדולות בעולם: גוגל, פייסבוק, סיטי - כולם רוצים נגישות ישירה למוחות המבריקים של היזמים הישראלים. גם המדען הראשי מצידו, מבין את המשמעות כבדת המשקל בטיפוח וליווי מנוף הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי בדמות מענקים מטעם המדינה הניתנים לחברות הזרות המגיעות לישראל וליזמים הישראלים עצמם בעשרות מסגרות מימון שונות.

עם זאת, אחרי שכרון החושים של היזמים הישראלים מהאקזיטים המהירים בתחומי הסייבר והגיימינג, בתקופה האחרונה אנו עדים לשינוי קל במגמה. בשנתיים האחרונות אנו עדים לתכונה חדשה, שהחלה כבר לפני יותר מעשור בארה"ב, של משקיעים ויזמים בתחום האימפקט. תחום יוזמות האימפקט מאגד בתוכו מיזמים טכנולוגיים שיש בהם ערך סביבתי - חברתי מובהק. לא עוד אפליקציה של משחק - עכשיו תורם של המיזמים שיש להם ערך אמיתי למיליוני אנשים מסביב לעולם. בין אם זו אפליקציה שמלמדת מיליוני ילדים אפריקאים קרוא או כתוב, או מערכת שיודעת לעשות מיחזור ביתי - לכל אלו משמעות כבדה ויכולת להשפיע על החיים של כולנו. אך אין לטעות, משקיעי האימפקט, חברתיים ככל שיהיו, מסתכלים גם מסתכלים על שורת הרווח. אימפקט אינו תרומה - אימפקט הופך כסף לכסף שעושה טוב. מיזמים שאין בהם פוטנציאל רווח גבוה - לא יעברו את סף הכניסה של משקיעי האימפקט.

מדינת ישראל יודעת בכל פעם מחדש להגדיר תחומי פיתוח אסטרטגיים שבהם ישראל עשויה להפוך למובילה עולמית. כך היה בתחום הביוטק וכך גם בתחומי הסייבר והפינטק. תמיכה מוצהרת ומוסדרת ותקצוב הולם מכיוונה של המדינה, תוך טיפוח שיתוף פעולה משמעותי עם התעשייה המסורתית, תאגידי הענק, וסיוע מוכוון של המשקיעים המוסדיים, משקיעי ההון סיכון והאנג'לים השונים הפועלים בישראל, תקל על היזמים.

אתגרים משמעותיים בתחומים כמו מזון, מים, אנרגיה, חינוך, בריאות ותחבורה, שהפתרונות לבעיות שנוצרות בהם בדרך כלל רחבים יותר ולכן גם יקרים יותר, לוקחים זמן רב יותר לפיתוח ויישום, לעומת בחירה בפיתוח של אפליקציית משחקים פשוטה ויחסית קלה לפיתוח ומימון, אך בעלת תרומה אפסית לאדם ולסביבתו.

עתה, מדינת ישראל צריכה להגדיר גם את תחום האימפקט כתחום בעל חשיבות לאומית, ולהעניק ליזמים את הכלים להתפתחות של זירת יזמות אימפקט מקומית. ישראל צריכה לכוון ולרתום את היזמים הצעירים הצומחים פה למצוא פתרונות לאתגרים האנושיים והסביבתיים הגדולים שעומדים כיום בפני העולם. אבל זה לא יקרה מעצמו - יזמים אלו יירתמו למאמץ רק במידה והמדינה תאמץ מדיניות השקעות ברורה וכדאית שתומכת בהקמת חברות שבאמצעותן יוכלו החלומות של היזמים להפוך למציאות שתורמת תרומה ממשית לאנושות. או אז, נראה איך הסטארט-אפ ניישן הופכת לאימפקט ניישן - כזו שמחוללת שינוי אמיתי בחיים של מיליוני אנשים מסביב לעולם.

הכותב הוא סמנכ"ל שיווק וחדשנות בחממת TerraLab Ventures