התנהגות כיל ודילמת השפן: על תורת המשחקים ופיטורי עובדים

מהומות בצד אחד וחיוכים בשני

בזמן שעובדי מפעל פריקלאס ותרכובות ברום מקבוצת כיל סגרו את שערי המפעל ומנעו הוצאת סחורות, ניקבו צמיגי רכבים והפסיקו את העברת הפוספטים לנמל אשדוד, שקדו הנהלות טבע וסלקום על חבילות פרישה מרצון לעובדיהם במשותף עם ועד העובדים.

תוצאות המשא ומתן בין ההנהלה לוועד העובדים בטבע וסלקום יצרו תכניות פרישה שמיטיבות עם העובדים. טבע, הציעה תכנית פרישה מרצון לכ-200 עובדים שכללה חבילות פרישה בתנאים מיטיבים הגבוהים באופן ניכר מהמקובל בשוק, במשותף עם ועד העובדים. סלקום ו-ועד העובדים של החברה הודיעו על תכנית (שנייה) לפרישה מרצון בשנה האחרונה. בתכנית הקודמת פרשו 200 עובדים ונראה כי בתכנית הנוכחית היקף הפורשים יהיה אף גבוה יותר. התכנית כוללת מענקי פרישה מוגדלים, פנסיית גישור, חבילת רכב לתקופת ההסתגלות ועוד. יו"ר ועד עובדי חברת סלקום אמרה בשביעות רצון כי "ועד חזק הוא ועד שקובע את הטון".

ובצד השני של הכביש, על רקע תכנית ההתייעלות הכוללת פיטורי עובדים בכיל, העובדים במפעלי ים המלח שובתים כבר יותר מ-60 ימים בעוד העובדים במפעל תרכובות הברום שובתים כבר למעלה משלושה חודשים.

הנהלת כיל הודיעה, באופן קיצוני ולא מקובל, כי העובדים בשניים ממפעליה, מפעלי ים המלח ותרכובות ברום בנאות חובב, לא יקבלו כלל שי לפסח עקב הסכסוך הקשה בינם לבין ההנהלה.

כמה מפטרים?

הסבר אפשרי להתנהגותה הכוחנית של כיל נעוץ בכמות המפוטרים, אולם ניתן לראות כי כמות העובדים המפוטרים בכל אחת משלושת החברות הינה דומה. טבע מציעה את חבילת הפרישה לכ-200 עובדים המהווים 17% מכוח האדם במפעלה בכפר סבא, סלקום מציעה תכנית פרישה ליותר מ-200 עובדים לאחר שפרשו כבר כ-200 בסבב הראשון ואילו כיל מעוניינת לפטר כ-140 עובדים המהווים כ-17% מכוח העבודה במפעל תרכובת ברום.

תורת המשחקים ודילמת השפן (משחק ה-chicken)

אחת התחרויות שהתרחשו בסדרת הטלוויזיה "היו ימים" (happy days), הייתה תחרות מכוניות. בתחרות זו שני נהגים נוסעים אחד אל עבר השני במסלול התנגשות, באם אחד הנהגים לא יסטה שניהם יתנגשו וימותו. הנהג שסטה נקרא "צ'יקן", כלומר "פחדן". על פי תורת המשחקים שיווי המשקל בדילמה זו אינו יציב.

האסטרטגיה הטובה ביותר עבור כל אחד מהשחקנים היא לנהוג ישר בעוד שהשני סוטה. ההתנגשות היא התוצאה הגרועה ביותר עבור שני השחקנים. שיווי המשקל במשחק זה מתקבל באסטרטגיות מעורבות, שבו כל אחד מהשחקנים ממשיך ישר או סוטה בהסתברות מסוימת.

שיווי משקל יעיל בדילמת השפן

תארו לכם כי הנכם נמצאים בסיטואציה זו. כיצד תוכלו לנצח במשחק השפן ללא יכולת לתקשר ישירות עם הנהג שמולכם? על מנת לנצח, אחד הנהגים צריך לאותת על כוונותיו באופן משכנע לנהג האחר. לדוגמה, אם אחד המשתתפים ינטרל את גלגל ההגה באופן בוטה, כך שכולם (כולל הנהג שמולו) ידעו כי אין לו כל אופציה מלבד להמשיך ישר, הנהג השני יהיה חייב לסטות ובכך יושג ניצחון במשחק.

האסטרטגיה המנצחת במשחק זה נקראת "אסטרטגיית המשוגע", או "אסטרטגיית שריפת הגשרים". ארצות הברית השתמשה באסטרטגיה זו במהלך משבר הטילים בקובה, כשהכריזה כי תטביע כל כלי שיט שימצא במים הטריטוריאליים של קובה.

אסטרטגיית שריפת הגשרים

הנהלת כיל נוהגת באסטרטגיה זו. החלטתה למסור חלק ממכתבי הפיטורים על ידי הדבקתם לדלתות בתיהם של העובדים, ביטול השי לחג, ההבהרה כי עובדי תרכובת ברום לא יקבלו שכר עבור ימי השביתה בעוד שמשכרם של עובדי המפעלים האחרים בהם ננקטים עיצומים יופחת רק חלק ובפרט פיטורי העובדים, שנעשו בכיל לראשונה באופן חד-צדדי וללא הסכמת הוועד, מהווים כלים לגיטימיים באסטרטגיה זו.

ניצחון או הפסד?

לחברת כיל יש לפחות שלוש סיבות לנקוט באסטרטגיה זו והממשלה החדשה שבפתח רק מחזקת את ההסתברות לשימוש באסטרטגיית "שריפת הגשרים". הסיבה הראשונה הינה ריכוך נוסף של המלצות ועדת שישינסקי. למרות הקטנת שיעורי המס שהמליצה הוועדה להטיל על כיל, הנהלת החברה הודיעה כי אינה מרוצה מהמסקנות ותמשיך לפטר עובדים.

הסיבה השנייה הינה החזרת האפשרות של מכירת כיל לפוטאש. החברה הקנדית, שהצעת הרכישה שלה נפסלה על ידי משרד האוצר התחייבה כי לא תפטר אף עובד אחד בכימיקלים לישראל. עמידתה העקשנית של כיל בנושא הפיטורים, די בה כדי להזכיר כמה טוב היה יכול להיות לעובדי החברה באם המדינה הייתה נענית להצעת פוטאש (2.4 מיליארד דולר שיגיעו כתגמולים אופציונאליים למדינה מספקים גם הם תמריץ לא רע לקובעי המדיניות).

הסיבה השלישית נעוצה בריבוי החברות בשליטת החברה לישראל וחשיבותה של כיל עבורה. כל עובדי החברות מתבוננים בעובדים במפעלי ים המלח ובתרכובות ברום. לכל תוצאה שתושג בהליך זה תהיה השפעה ישירה על עתידם ותנאי פרישתם. כל נסיגה של כיל מעמדותיה, תאלץ אותה לשלם הרבה יותר.

כיצד יסתיים התהליך מול העובדים?

על פי תוצאת שיווי המשקל בתורת המשחקים, כיל, הנוקטת באסטרטגיית שריפת הגשרים, תגרום לשאר הצדדים להתקפל ותזכה להטבות שונות תמורת השארת העובדים. האם אסטרטגיית שריפת הגשרים הינה אסטרטגיה מנצחת? אם מתמידים בה, בהחלט.

הבעיה באסטרטגיה זו היא שנסיגה ממנה עלולה לגרום לקריסת התהליך ותנאים מופלגים לעובדים.

* הכותב הוא יועץ כלכלי ומומחה לרכש ומכרזים על פי תורת המשחקים