איזה חינוך נקבל מבנט

עדיף שנתניהו יחזיר את פירון לתפקיד, במקום בנט שילמד את ילדינו אהבה לארץ ישראל השלמה

נפתלי בנט / צילום: רוני שיצר
נפתלי בנט / צילום: רוני שיצר

בראשית נפתלי בנט אמר שהוא לא רוצה את תיק החינוך. רק במשרד החוץ חפצה נפשו, ללא ספק מתוך הנחה שהוא "יראה לעולם", יאיר את דרכם של מתנגדים וכופרים. בנט נלחם, נאבק, צעק, התווכח, איים, רקע ברגליו - נתניהו בכלל לא הבחין בו. בסוף בנט התעייף, ואולי גם התחיל לחשוש שאם ימשיך לעשות הצגות, יגמור עם לא כלום. אז טוב, נו, שיהיה משרד החינוך.

בנט מאוהב

החינוך, רבותי, אותה מילה שפוליטיקאים אוהבים כל כך לשבץ בנאומיהם ובראיונותיהם, כשהיא תמיד מלווה באמירות כמו "הדבר הכי חשוב לעתיד ילדינו והעם" וכאלה. עד שבא הרגע שצריך להעמיד את החינוך מול "ערכים" אחרים כמו קואליציה, והחינוך הוא זה שנדחק הצדה. מי שמקבל את התיק הזה מרגיש לרוב דפוק, אבל בציבור אומרים את ההיפך. הנה, אנחנו שומעים מכיוונו של בנט שהוא "התאהב בתפקיד". יפה. מתאהב מהר, האיש.

אבל הבעיה כמובן אינה של בנט או כל אדם אחר. היא שלנו. כי למרות שהפוליטיקאים לא נוהגים בהתאם, החינוך הוא באמת מהאלמנטים החשובים ביותר לעתידנו. החינוך להשכלה, להישגיות, לנימוסים טובים, ליכולת להתפשר, לשוויון בין אנשים - אלה דברים מכוננים יותר מכוח ומלחמות. אלה הדברים הקובעים את איכות חיינו, את ערכנו כאנשים. מה יכול להיות יותר חשוב מזה?

האם בנט יכול?

האם בנט הוא האדם המתאים להנחיל לנו ערכים אלה? נראה שהוא מעוניין לעשות במשרד החינוך את מה שהתכוון לעשות במשרד החוץ. לחנך - לערכים שהוא מאמין בהם. נמנע ממנו להרביץ תורה בגויים, הוא יעשה זאת ליהודים. הוא ילמד אותם אהבה מהי, לא רק לישראל, אלא לארץ ישראל. השלמה. הוא ילמד את ילדינו, ואותנו, שאסור לוותר לשכנינו, גם לא תמורת הסכם, כי אי אפשר להאמין להם. הוא ילמד אותם כי השכנים שלנו רוצים להשמידנו, ולכן אנחנו חייבים לחיות על חרבותינו ומטוסינו.

אולי להחזיר את פירון

אולי נתניהו מסוגל להתעלות ולמנות לחינוך אדם מתאים - מתאים לתפקיד, לא לצרכיו. למשל להחזיר את שי פירון, שר החינוך האחרון, למרות היותו חבר במפלגה שאולי לא תחבור לממשלה. מעלתו העיקרית של פירון היא היותו אדם מאוזן. הוא חבש לראשו כיפה, אבל היא לא מנעה ממנו לחשוב באופן ליברלי ועצמאי. היו לאיש רעיונות מעניינים, לא את כולם ביצע מחוסר זמן, אבל הם היו בהחלט ראויים. הוא נהג ללא משוא פנים. ואסור לזלזל בחשיבותה של המשכיות כאשר מדובר במשרד מורכב כזה. יש להניח שיהיו במחנהו של נתניהו מי שלא יאהבו מינוי כזה, אבל לא יותר חשוב לעשות את הדבר הנכון למען העם, מאשר לרצות עסקני מפלגה?