נאור וגרוניס: "יוזמות הליכוד יגרמו נזק חמור לדמוקרטיה"

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, והנשיא היוצא, אשר גרוניס, מגיבים היום (ד') לראשונה להצעות החוק שמבקש הליכוד לעגן בהסכם הקואליציוני ושנועדו לכרסם בכוחו של בית המשפט העליון. השניים יוצאים במתקפה חריפה ומשולבת על כוונות הליכוד להחליש את בית המשפט העליון, וקוראים "לשמור על השומרים" ולהימנע מפגיעה במעמד עליון.

במהלך המשא-ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה הודיעה מפלגת הליכוד, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשותפותיה הפוטנציאליות כי בכוונתה לכלול שני חוקים להחלשת כוחו של בית המשפט העליון במסגרת ההסכם הקואליציוני.

החוק הראשון מכונה "חוק פסקת ההתגברות". החוק, אם יעבור, יאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על-ידי בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ. בנוסף, הוא עשוי להקשות משמעותית על בג"ץ לפסול חוקים, בכך שיחייב הרכב של 11 שופטים, כאשר לפחות תשעה מתוכם תומכים בפסילת החוק.

החוק השני שמתכוונים לקדם בליכוד עוסק בהרכב הוועדה למינוי שופטים. לפי ההצעה המתגבשת, מספר הפוליטיקאים בוועדה יועלה מ-4 ל-6, ובכך יצומצם כוחם היחסי של שלושת שופטי העליון בוועדה. המטרה היא כמובן לאפשר למערכת הפוליטית לכפות על מערכת המשפט מינוי וקידום של שופטים שהיא חפצה בקידומם.

"חשיבות עליונה לביקורת שיפוטית"

בכנס בנושא "כבוד האדם כעיקרון חוקתי", שנערך היום (ד') במשכן נשיא המדינה, התריעה הנשיאה נאור מפורשות כי "יוזמות שונות מבקשות עתה להגביל את כוחו של בית המשפט ולהתגבר על פסיקותיו".

נאור נמנעה מלהרחיב בדבר ושיגרה רמז: "אסתפק בכך שאומר כי כדי שהעיקרון של שמירה על כבוד האדם ישלוט גם בחיי המעשה ולא יהווה הצהרה בלבד, זקוק העיקרון לשומר".

לדבריה, "זהו אינטרס של כל אזרחי המדינה ותושביה; זהו אינטרס של מדינת ישראל השואפת להיות חלק מהמדינות בנות התרבות. קשה לבנות וקל להרוס".

את דבריה סיימה נאור באמירה: "שמרו על השומרים".

גם גרוניס התייחס למתח השב ועולה בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת - הכנסת. "כאשר לבית המשפט נתונים הסמכות והכוח לבטל החלטות של הרשויות האחרות, מטבע הדברים שנוצר מתח, שהרי אדם או גוף אינם מתלהבים, בלשון המעטה, מכך שגוף אחר רשאי לבטל את החלטותיהם", פתח גרוניס בדברי פיוס.

בהמשך ניסה הנשיא היוצא להסביר מדוע אין לכרסם מסמכות העליון לפסול חוקים. "במדינה דמוקרטית, האמונה על שלטון החוק, יש חשיבות עליונה לקיומה של ביקורת שיפוטית לא רק לגבי החלטות של הרשות המבצעת, אלא אף לגבי חוקים שקיבל הפרלמנט", אמר גרוניס. "דומה שחלקים מסוימים בציבוריות הישראלית סבורים כי כל החלטה שמתקבלת על-ידי רוב בבית הנבחרים היא בהכרח לגיטימית. הם בדעה זו כאשר הם נמנים עם הרוב. הסברה האמורה מתעלמת מכך שלעתים עלול הרוב לקבל החלטות הפוגעות במידה משמעותית במיעוט".

לדברי גרוניס, במקרים כאלה הגוף היחיד שעשוי להגן על המיעוט מפני עריצותו של הרוב הוא בית המשפט. "תפקידו החשוב ביותר של בית המשפט בתחום החוקתי הינו להגן על המיעוט ולשמור על זכויות האדם. וזה אכן מה שעושה בית המשפט העליון של ישראל", אמר.

גרוניס ציין כי אין מקום לטענות הנשמעות לעתים, כי בית המשפט חורג מסמכותו, בעת שהוא קובע כי חוק שקיבלה הכנסת בטל בשל כך שהוא סותר הוראות בחוק יסוד. "כיום מקובל במרבית המדינות הדמוקרטיות כי בידי בית המשפט הסמכות לפסול חוקים שקיבל הפרלמנט, בשל כך שאין הם מתיישבים עם הוראות החוקה. מבחינה זו אין שום דבר יוצא דופן במערכת החוקתית שלנו. מצער הדבר שעלינו לחזור ולהצדיק עקרונות בסיסיים הקיימים במדינות דמוקרטיות אחרות", אמר גרוניס.

הנשיא בדימוס לא התעלם גם מההצעה לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים ותקף אותה בחריפות: "אני יכול להעיד מניסיון אישי - הרכב הוועדה כיום הוא הרכב מאוזן, נכון וראוי. כל הוספה של גורמים פוליטיים או אחרים לוועדה עלולה לגרום נזק חמור לא לרשות השופטת אלא לדמוקרטיה הישראלית", אמר הנשיא לשעבר.

בהקשר זה ציין גרוניס כי אין ללמוד מן המעורבות הפוליטית המוגברת במינוי שופטים במדינות אחרות, שכן יש להביא בחשבון את ההבדלים בתרבות הפוליטית בין ישראל לבין אותן מדינות.

בדרכי ברק וביניש

מרים נאור ואשר גרוניס הם לא הנשיאים הראשונים של בית המשפט העליון שנאלצים לצאת בפומבי להגנת מערכת המשפט למול ניסיונות חלקים מהכנסת והממשלה לכרסם בסמכויותיה. המאבק בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת בישראל נמשך כבר שנים ארוכות.

חלק מהביקורת הנמתחת על בית המשפט העליון היא כמובן לגיטימית, וכדברי גרוניס היום, כאשר לבית המשפט נתון הכוח לבטל חוקים של הכנסת, המתח בין הגופים הוא גם טבעי. עם זאת, במקרים לא מעטים הניסיונות לפגוע בבית המשפט נובעים משיקולים שאינם ענייניים ועלולים לפגוע בערכי היסוד של הדמוקרטיה.

אחד מסיבובי ההתנצחות הבולטים בין הרשויות התרחש בתקופת נשיאותה של דורית ביניש, שקדמה לגרוניס בראשות העליון. בשנת 2011 ביקשו גורמים בכנסת ובממשלה, בהם שר החוץ אביגדור ליברמן והשר לשעבר, עוזי לנדאו, לקדם יוזמות חקיקה בעניין שימוע למועמדים לבית המשפט העליון וצמצום העתירות הציבוריות לבג"ץ.

הנשיאה ביניש התאפקה ושתקה משך שבועות, אך לבסוף, בכנס שנערך בתחילת דצמבר של אותה שנה בים המלח, השתחררו חרצובות לשונה והיא הגיבה בנחרצות לניסיונות הללו.

"משך מספר שנים מתנהל מסע התופס תאוצה משנה לשנה, במטרה להחליש את מערכת המשפט, ובראשה בית המשפט העליון", אמרה ביניש. "זהו מסע של דה-לגיטימציה שבראשו עומדים מספר פוליטיקאים, חברי כנסת ואף שרי ממשלה, שמנצלים את חסינותם ומוסרים לציבור הרחב מידע מוטעה ומטעה שהידרדר להסתה המופנית נגד בית המשפט, נגד חבר שופטיו ונגד עבודתו השיפוטית".

ברק נגד פרידמן

גם קודמה של ביניש, הנשיא אהרן ברק, האיש שסלל בעזרת העט ומקלדת המחשב את המהפכה החוקתית שהתרחשה כאן בתחילת שנות ה-90, התמודד מול מתקפות של גורמים בכנסת ובממשלה על האופן שבו פירש ויישם בית המשפט העליון את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק.

עיקר ההתמודדות של ברק הייתה מול שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, שפעל לצמצום כוחו של בית המשפט העליון ולהגבלת סמכותו לביקורת שיפוטית. בראיונות לתקשורת הזהיר ברק כי השינויים אותם פרידמן מבקש להחיל על מערכת המשפט הם "צונאמי" שימוטט את יסודותיה ושמאיים על הדמוקרטיה הישראלית.

לא רק את המורשת המשפטית של קודמיהם ממשיכים אם כן גרוניס ונאור - אלא גם את מורשת המאבק על מעמדו של בית המשפט העליון.